 |
/images/archive/gallery/116/740.jpg מהומות אוקטובר 2000.
צילום ארכיון  |
|
|
| "בכירי המשטרה נותנים הכשר לאלימות נגד ערבים-ישראלים" |
|
| בדוח חריף של האגודה הערבית לזכויות האזרח נטען: סגירת תיקים במחלקה לחקירות שוטרים נותנת הכשר לשימוש בכוח נגד ערבים-ישראלים |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
מרואן עת'אמנה
27/9/2004 11:00 |
|
|
|
|
|
|
|
"בכירים במשטרה נותנים הכשר לדרגי השטח להשתמש באלימות נגד ערבים-ישראלים ומטמיעה עוד יותר את התפיסה שבמילא מושרשת במשטרה" - כך נטען בדוח חריף של האגודה הערבית לזכויות האזרח בנושא אלימות המשטרה נגד אזרחי המדינה הערביים, שנה אחרי פרסום מסקנות ועדת אור.
בדוח מתוארים בפירוט פרטים של ארבעה מקרים של אלימות משטרתית שתועדו בידי האגודה. מחברי הדוח, עו"ד טארק איברהים, ונסראת דכואר שריכז את עבודת השטח, מתריעים כי אף אחד מאנשי המשטרה שהיו מעורבים באירועים לא הועמדו לדין, למרות שבחלק מהמקרים הקורבנות הגישו תלונה למחלקה לחקירות
שוטרים.
לדברי המחברים, סגירת התיקים "נותנת למעשה לגיטימציה מצד הדרגים הבכירים במשטרה לשימוש באלימות כלפי האזרחים הערביים". המחברים כותבים כי על אף שמדובר במקרים פרטניים, "יש הוכחות לכך שהאלימות המשטרתית כנגד אזרחים ערביים הינה תופעה נפוצה ומושרשת".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"יחס של עוינות ושנאה"
|
|
|
 |
|
|
|
באגודה מוסיפים שמאז פרסום מסקנות ועדת אור לא רק שהיחס של המשטרה לא השתפר, אלא שהוא נעשה גזעני, עוין ואגרסיבי יותר. לפי העדויות שנגבו מ"קורבנות" האלימות המשטרתית, התנהגות השוטרים בכל המקרים היתה "מזעזעת ושערורייתית, ושיקפה יחס של עוינות ושנאה".
מניתוח המקרים, מחברי הדוח מצביעים על כמה מסקנות: בכל המקרים לא הייתה הצדקה לשימוש באלימות ולאנשי המשטרה לא נשקפה כל סכנה, לאלימות הפיזית התלוותה אלימות מילולית שחלק ממנה שיקף תפיסה גזענית של השוטרים, ובכל התקריות ידעו אנשי המשטרה ידעו שמדובר באזרחים ערביים.
"המשטרה ערה לכך שפעמים רבות היא אינה נתפסת במגזר הערבי כגורם נותן שירות אלא כגורם עוין המשרת שלטון חסר התחשבות", מצטטים לסיכום איברהים ודכואר את מסקנות ועדת אור, "המשטרה חייבת להטמיע בקרב שוטריה את התובנה, כי הציבור הערבי בכללו אינו אויב שלהם".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
