 |
האם ילדים בסיכון נופלים בין הכסאות? ממשלת ישראל מנסה לחסוך בתקציבי רווחה ובתשלום קצבאות, והתוצאה: יותר ויותר ילדים בסיכון מוחזרים למשפחות מהם הוצאו, בגלל מחסור בכסף.
בעקבות הקשיים התקציב לא מגדילים במשרד הרווחה את המכסות בפנימיות לילדים הנמצאים בסיכון. המשמעות בפועל היא שליחת ילדים מפנימיות בחזרה לבתים שמהם הוצאו בשל סכנה לשלומם. שירותי הרווחה מעריכים שמספר הילדים שהוחזרו הביתה גדל וכעת מדובר בכ-1,000 ילדים. משרד הרווחה החליט שהילדים יקבלו טיפול במסגרת הקהילה. הסכנות שנשקפות לילדים בבתיהם רבות. הם יאלצו לשוב ולהתמודד עם אלימות פיסית, הידרדרות לעבריינות רחוב, סמים, אלכוהול ונטיות אובדניות. כל זה לא משכנע את הממשלה בנחיצות של
הגדלת המכסות. וכך, במקום שהילדים ישהו במסגרת מגוננת, תחת השגחה מבוקר ועד ערב, הם יחזרו לבתים ושם יהיו חשופים לסכנות. "במשרד הרווחה אומרים שהם לא מקצצים במכסות, אבל מצד שני האוכלוסייה גדלה", אומר מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן. לדבריו, ישנן בעיות במקומות רבים בארץ ובהם עפולה, באר-שבע, אלעד, חדרה ועוד. הבעיות הקשות שנוצרו ביישובים שנפגעו בעקבות המשבר ברשויות המקומיות רק מחמירים את הבעיה. ביישובים אלו לא שולחים ילדים להסדר מחוץ לבית מחוסר תקציב.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
אחד כן, אחד לא
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אירנה (שם בדוי), אם לשלושה ילדים ששניים מהם בני שבע ושמונה שהו בפנימיית יום בשנה שעברה לאחר שהיא ניסתה להתאבד מספרת: "הילדים קיבלו אישור להיות בפנימייה לאחר שקיבלתי 100% נכות מהביטוח הלאומי. יום אחד הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר, שאני קורסת, שרע לי ושאני רוצה למות". בשלוש השנים האחרונות מתמודדים אירנה ובעלה עם מצבה הקשה של בתם, כיום בת 16, שלקתה במחלת האנורקסיה. הבת מאושפזת בבתי חולים ונזקקת לטיפול נפשי ומשפחתי צמוד. אבי המשפחה עובד מסביב לשעון כך שהוא כמעט ואינו בבית. אירנה, מטפלת בבתה החולה, ושני הילדים הקטנים נשארים לבד בבית. לפני שנשלחו לפנימייה, הם נהגו להסתובב ברחוב. עכשיו, עקב הקיצוץ במכסות, נוצר מצב אבסורדי: בעירייה מוכנים לאשר לשלוח ילד אחד לפנימיית יום ואילו הילד השני יישאר בבית. לדברי אירנה, מאז שנשלחו הילדים לפנימייה מצבם השתפר פלאים. "עכשיו רוצים להשאיר ילד אחד לבד בבית ואת השני לשלוח, אני לא יכולה להפריד ביניהם, זה רק יחמיר את המצב", אמרה. ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "שיטת המכסות לסידור חוץ ביתי, גרמה לכך שבמקרים רבים נשלחו ילדים לפנימיות, למרות שהיה ניתן לתת להם טיפול יעיל יותר במסגרת הקהילה. נוצר מצב שמתוך כ-250 אלף ילדים במצבי סיכון שונים, רק כ-10,000 (4%) הם ילדים שהושמו בפנימיות ולהם מוקצים כ-70% מכלל המשאבים הייחודיים המיועדים לטיפול בילדים בסיכון. "מצב זה, בו מחד, מרבית הילדים בסיכון אינם מקבלים שירותים, ומאידך, חלק הארי של התקציב מוקצה למיעוט ילדים השוהים בפנימיות, מצביע על צורך בשינוי משמעותי במדיניות ובסדרי העדיפויות". |  |  |  |  | |
|