ראשי > חדשות > פוליטי מדיני > כתבה
בארכיון האתר
מקום לדאגה
הסלבריטאים נפרדים בצער מחצי האי סיני, שהיה להם מקום מפלט
לכתבה הקודמת דפדף בחדשות לכתבה הבאה
רון לוין
10/10/2004 8:56
האם ישראל נפרדת מסיני? זו בהחלט שאלה שעולה לאוויר ברגעים אלה. התשובה עליה, למרות דיווחי התופת מהימים האחרונים, איננה פשוטה. עם כל הלחץ, המתח ושרשרת הפיגועים האחרונה, נראה כי אין ולא יהיה מי שיוכל להפר את השקט הנפשי שמוקרן לנו בבואנו לסיני, שלעולם יישאר חקוק בליבנו כמקום הכי רגוע בעולם - השמש, החול, הדיונות, המים הצלולים, החופים הנקיים, הבדואים החייכנים, הגבינה המלוחה, הבמיה והאורז, החושות, הסמים, הניתוק מהטלפונים ושוב השקט הגדול. זה סיני, ואין מי שיצליח לקחת את זה מאיתנו. ובכל זאת, במדינה כמו ישראל, שבה גם חיי היום-יום מלאים בסכנות ובפחדים, סביר להניח שעבור רבים, סיני של אחרי שרשרת הפיגועים יהיה מחוץ לתחום. רגע לפני שמורידים את המסך לכמה ימים, שבועות, חודשים ואולי שנים, ביקשנו מכמה חברים להיזכר בסיני שלהם: 
חיים רביבו
"הייתי בפעם הראשונה בסיני לפני ארבעה או חמישה חודשים, עוד לפני ההתרעות. זו היתה הפעם הראשונה, והאמת היא שמאוד נהניתי. נסעתי עם חברים מספרד, היינו בביר-סואר והשמש, הים והשקט היו מדהימים. זה לא שאין לנו בישראל מקומות יפים, אבל סיני באמת שונה. חשבתי לחזור לשם,אבל אחרי שקראתי את ההתרעות בתקשורת ויתרתי על זה. באיזשהו מקום היה פה חוסר אחריות מצד האזרחים הישראלים, שנסעו לסיני וסיכנו את עצמם ואת משפחותיהם. אם שירותי המודיעין שלנו מבקשים לפרסם אזהרה כל-כך ממוקדת וכל-כך קונקרטית על פיגוע שעלול להתקיים, אני לא חושב שהורים צריכים לנסוע עם הילדים שלהם.זה נראה לי מאוד לא אחראי.יש לנו ארץ נהדרת,יש לנו אין-ספור מקומות יפים, וכמו שאני עכשיו מטייל בצפון המדינה ונהנה מכל רגע, אני מציע לכולם לעשות כמוני, ובהזדמנות זו אני מבקש לנחם את משפחות החללים". 
פנינה רוזנבלום
"אני ביקרתי בסיני בתקופה שזה היה מלון 'אביה סונסטה', בתקופה של פפושדו. מאז לא ביקרתי באזור למרות שאני מאד סקרנית. סיני שאני זוכרת היה מלא שמש, חול וים נקי, ואני מסוקרנת לדעת מה קרה שם מאז, כי אני שומעת הרבה מאוד דברים על היקף הבנייה. אבל אני לא נוסעת, כי אין סיבה לעשות את זה אם יש התרעות כל-כך רציניות. הישראלים היו צריכים לקחת את ההתרעות האלו ברצינות ולא לשחק עם הגורל. עם כל הכאב שלי למשפחות השכולות, אולי הפיגוע הזה ידליק אור אדום ונחזור למציאות העצובה שאנחנו חיים בתוך טרור ושאין חדש תחת השמש. לאחרונה היה לנו קצת שקט מפיגועים ובאיזשהו מקום אולי נכנסנו למצב של 'הירדמות בשמירה'". 
אסי דיין
"הקשר שלי לסיני היה בתקופת המילואים, והוא היה קשר טוב למדי. מאוד אהבתי את החלק המזרחי, נואיבה, טירן וסנפיר. מאז הייתי פעם נוספת לצורך כתבה, וזה היה קצר. אני חושב שמי שאוהב את סיני מאוד נפגע מהאירוע הקשה שהתרחש שם, אבל אני מניח שאנשים יחזרו לסיני".
מיקי בוגנים
"סיני בשבילי זה חופש, שקט נפשי וחלום שהתנפץ. הייתי נוסע לסיני עוד לפני האינתיפאדה השנייה, שלוש פעמים בשנה לכפר לבן וקסום בדיונה הקטנה, וזה היה המקום הכי מדהים עבורי. החיבור של הים, השקט והמדבר היה עושה לי טוב בנשמה. מהרגע שבו נודע לי על הפיגוע הייתי בחרדות, כי חברים טובים שלי היו באזור. נכון לעכשיו אני לא חוזר לסיני. זה לא שאין פיגועים גם ברחוב דיזנגוף, אבל מתוך רצון לנסוע ולהעמיס עוד פחדים? יש לנו מספיק לחצים שאינם תלוים בנו. כמו שהפסקתי לנסוע לקהיר שמאוד אהבתי, כך גם היחס שלי לסיני".
מיכל נגרין
"נואיבה היתה הבית שלי במשך חמש שנים, עד שפינו אותנו לטובת הסכם השלום. גרתי שם עם שני האחים שלי, ואני זוכרת אותה מאוד לטובה. זה מעט מצחיק להגיד על נביעות שזה מקום שקט, כי אם אתה נוסע בהרים ונביעות נפתחת לך בבת-אחת, זה נראה שקט, אבל בפנים זה מאוד תוסס. גם היום אני אוהבת את סיני ואין לי רתיעה להגיע ולראות איך המצרים עשו ממנה יפה עוד יותר. לצערי, ככל שעובר הזמן אני ממעטת להגיע, כי אני פשוט מפחדת. גם הפעם ניסיתי לשכנע המון חברים שלי שנסעו, שלא כדאי להם ושהכי נכון זה להשאר בארץ. הם לא שמעו לי, אבל למזלי, הם בסדר והם חוזרים הביתה. אני מניחה שיותר אני כבר לא אצטרך לשכנע אותם".
שרון אילון
"סיני עבורי זה חופש מוחלט, שקט, ים כחול, חולות אין-סוף ורוח מלטפת. אני אוהבת את סיני, אבל בפעם האחרונה שירדתי לשם, זה היה בפסח האחרון, נשבעתי לעצמי שיותר אני בחגים לא יורדת לשם, כי כל מדינת ישראל היתה שם. נסעתי עם חברים לראס-א-שטן, ואחרי הנסיעה הזו הודעתי להם שאני לא חוזרת. גם עכשיו בחגים, כשראיתי את ההתרעות הספציפיות, הבנתי מיד שאני לא נוסעת לשם. זה נראה לי מאוד רציני, ואני לא מבינה למה אחרים לקחו סיכון. אני מאמינה שאחזור לסיני, זה יקח זמן ורק כשאדע שהמקום בטוח, אבוא לבקר".
דיוויד ברוזה
"הייתי בסיני לפני הרבה מאוד זמן, ואיכשהו בשנים האחרונות בכל פעם שירדתי לאזור נשארתי באילת. ההתרעות הפעם היו מאוד חמורות. בני משפחתי ואנוכי לא שקלנו לנסוע לסיני, אבל הנושא עלה לאוויר כי חברים שלנו רצו לנסוע. אני מניח שאחרי התרעות כאלה, אם הייתי חושב לנסוע לסיני הנסיעה הזו היתה מבוטלת. היינו מאוד מודאגים מכך שהחברים שלנו בכל זאת החליטו לנסוע. אני מאמין שכמו שאחרי האירוע בראס-בורקה סיני היתה שוממה, גם הפעם זה יקרה. צריך לזכור שאמנם הפכנו לחסינים יחסית לפיגועים ואנחנו ממשיכים את שגרת היום, אבל בעצם, זה אחרת כשיש לנו את הגרעין הקשה של כוחות הביטחון וכוחות ההצלה לצדנו. יש משהו בשקט וברוגע של סיני, שאין טלפונים ואין בתי-חולים ואין כלום, בעצם, כחלק מהשקט, וזה פעם פועל לטובה ופעם אחרת לרעה. אם צריך לנסוע לחופש, זה בהחלט שיקול".
 
ספרו לנו אתם על חוויותיכם מהחופשות בסיני
 
 
גלעד חוזר הביתה
חוזרים לליל הרצח
טוקבק של סליחה
נבחרת העשור
אסף רמון
מותו של טופז
עד כאן!
חברה
בעולם
פוליטיקאים
בחירות 2009
תמונות
פוליטי מדיני
חדשות בארץ
  מדד הגולשים
נעצר חשוד בפרשת...
                  18.84%
היעלים הבורחים...
                  11.58%
רצח מרגריטה...
                  8.28%
עוד...

חיים רביבו: יש מספיק מקומות יפים בישראל

פנינה רוזנבלום: הפיגוע הזה ידליק אור אדום

דידי הררי: זו שאלה של זמן עד שנשוב

מיקי בוגנים: סיני עבורי זה חלום שהתנפץ

שרון אילון: לא מבינה למה אנשים לקחו סיכון

דיוויד ברוזה: לפעמים השקט בסיני פועל לרעה


פוליטי מדיני
שטרית: השבוע נצביע על המאגר הביומטרי  
שטרסברג-כהן בוועדה לבחירת יועמ"ש לכנסת  
ברק ומיטשל דנים בהקפאת ההתנחלויות  
עוד...