 |
/images/archive/gallery/181/148.jpg השופט בדימוס אליעזר גולדברג. צילום:
פלאש 90  |
|
|
| "סוף לצנזורה על מכתבי חיילים" |
|
| ליקויים חמורים בדוח המבקר על מערכת הביטחון: טיפול לקוי בחיילים הבדואים, הטבות לספורטאים מצטיינים בניגוד לתקנות וניהול כושל בתעשייה הצבאית. בעקבות ביקורת על הצנזורה למכתבי חיילים הודיע מופז כי היא תבוטל השנה |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
יהודה גולן ואמיר בוחבוט
10/10/2004 13:00 |
|
|
|
|
|
|
|
פגיעה קשה של הצנזורה בזכויות האדם, ליקויים בטיפול שמעניק צה"ל לחיילים הבדואים, הענקת הטבות חריגות לספורטאים ומוזיקאים מצטיינים, ניהול כושל של נכסי התעשייה הצבאית, הפקרת תחמושת ונפלים במרכז הארץ, ליקויים בפעילות אגף השיקום של משרד הביטחון, טיפול לקוי בחומרים מסוכנים וניהול חובבני של מערך הכספים בגלי-צה"ל – זוהי רשימה חלקית בלבד של הליקויים שמונה מבקר המדינה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, בחלקו הראשון של הדוח השנתי שעוסק במערכת הביטחון ובצה"ל.
מעבר למה שנכתב בדוח המתפרסם היום חשוב לא פחות גם מה שלא נכתב בו. בניגוד לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בחר מבקר המדינה שלא להתייחס לפעילויותיהם
של גופי המודיעין של צה"ל, שכשלו לכאורה בהערכות בנוגע להימצאותו של נשק להשמדה המונית בידי נשיא עיראק, סדאם חוסיין, ערב פלישת הכוחות האמריקניים לבגדד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"הצנזורה פועלת ללא הגדרה ברורה"
|
|
|
 |
|
|
|
ביחידת הצנזורה של משרד הביטחון, שסוקרת מכתבים ששולחים חיילים, גילה המבקר ליקויים מהותיים שלא תואמים מדינה דמוקרטית שחורתת על דגלה את נס זכויות האדם, כבוד האדם ופרטיותו. "דפוסי פעילות הצנזורה הינם גורפים ויש בהם לפגוע מעל לנדרש בפרטיות ובכבוד האדם", קובע המבקר. "הצנזורה הצבאית בישראל פועלת ללא הגדרה ברורה של גבולות סמכויותיה ושיטות עבודתה, וללא בקרה נאותה".
המבקר מטיל ספק בנחיצותו של מוסד הצנזורה. עמדתו של גולדברג אומצה על-ידי שר הביטחון, שאול מופז, שהחליט לבטל את מוסד הצנזורה הצבאית.
ממשרד הביטחון נמסר: "שר הביטחון החליט לסגור את הצנזורה הצבאית בסוף שנת 2004. הצנזורה פעלה על פי הבנתה ובהתאם לראייה ביטחונית, בהתאם להתרחשות בשטח. הצנזורה פעלה לאורך שנים עם הגדרה ברורה של גבולות סמכויותיה ושיטות עבודתה, תוך שמירה על שקיפות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
גיוס הבדואים: "אין תוכנית, אין יעדים"
|
|
|
|
|
|
|
סוגיה נוספת שזוכה לקיתונות של ביקורת מצד המבקר, היא התנהלותו של צה"ל בכל הקשור לגיוסם של צעירים בדואים לשירות בצה"ל. המבקר קובע כי פעילותו של צה"ל בנושא היא רשלנית, נעדרת חשיבה לטווח ארוך וגובלת בחובבנות. כך, מדגים המבקר, בהתאם לפקודות הצבא, חייבים צעירים בדואים שמתנדבים לשרות צבאי לעבור קורס ללימוד השפה העברית, כמו גם קורסים להשלמת השכלה. אותן הכשרות נועדו לאפשר לאותה אוכלוסייה להשתלב לאחר השחרור בחברה הישראלית.
ואולם בדיקת המבקר מראה כי כ-93% מהמתגייסים הבדואים ב-2001 ו-85% מהמתגייסים ב-2000, לא לקחו חלק באותן הכשרות. עוד קובע המבקר שעל אף שצה"ל הכיר בכך שגיוס של בכירים מקרב העדה הבדואית למילואים, עשוי לעודד צעירים בני העדה להתנדב לצבא, הרי שמדיניות זו לא מיושמת בפועל. כך, רק 9% מבני העדה גויסו לשירות מילואים פעיל בשנתיים האחרונות. "לא נקבעה תוכנית, לא נקבעו יעדים, ולא סומנו מדדי הצלחה", מסכם המבקר.
בתגובה לממצאי המבקר בסוגית החיילים הבדואים, אומרים בצה"ל: "החל מחודש דצמבר 2004 יועסק פרויקטור מיוחד שירכז את הטיפול באוכלוסיה הבדואית. עיקרי הפעילות המתוכננת לחיילים הבדואים כוללת שילובם במסגרת לימודים להרחבת השכלה והכשרה מקצועית. בנוסף, ישולבו כ-100 בדואים מובטלים ששירתו בצה"ל במפעל חדש שיוקם באמצע 2005 ביישוב שגב שלום".
קצין בכיר במטה הכללי, התייחס למצבו של גדוד הסיור המדברי המשרת בדרום רצועת עזה, בו נרשמו לאחרונה בעיות משמעת ומעצר של חיילים, על רקע סחר בסמים. "הגדוד עושה עבודה מצוינת בציר פילדלפי, ומקבל טיפול מיוחד להגדלת מספר המתגייסים ומעטפת תנאי השירות'', אמר הקצין. ''אנו לא מפקירים אף אחד, ללא קשר למגזר ממנו הוא בא ולפעילות שהוא עושה. חיילים בני המגזר יכולים להשתבץ גם בתפקידים מחוץ למסגרת הגדוד".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספורטאים מצטיינים: היעדרויות ארוכות
|
|
|
|
|
|
|
חריגות רבות מוצא המבקר גם בהתנהלותם של שלטונות צה"ל מול מאות חיילים שהוכרו כספורטאים מצטיינים. כך, כותב המבקר, קיבלו מאות חיילים סדירים חופשות מיוחדות, בהיקף שעולה משמעותית על המכסות שקובעות התקנות הצה"ליות. במקרים מסוימים נעדרו חיילים לתקופות של 93 עד 154 יום בשנה בגלל תחרויות ואימונים.
המבקר גם קובע שכ-200 חיילים כדורגלנים וכדורסלנים, שלא הוכרו על ידי שלטונות צה"ל כספורטאים מצטיינים, זוכים לתנאי שירות מקבילים לאלה של ספורטאים מצטיינים. רוב הספורטאים הללו משובצים בתפקידי פקידות, ורק 26% מהם עברו הכשרה צבאית, כפי שקובעות פקודות הצבא.
ליקויים דומים מוצא המבקר גם בקרב חיילים שהוכרו כמוזיקאים ורקדנים מצטיינים. המבקר גילה ש-15% מהם למדו באקדמיה למוסיקה ובחוגים למוסיקה באוניברסיטת תל-אביב, מבלי שקיבלו אישור לכך מצה"ל.
בצה"ל אמרו בתגובה: "עד סוף 2004 תושלם הוראה צה"לית לגבי מצטיינים. צה"ל מכיר בצרכים החברתיים של המדינה". בנוסף מבטיחים בצה"ל שמערכת המחשב שבה מוזנות חופשות החיילים תתוקן, כך שלא יהיה ניתן להזין בה מספר ימים העולה על המכסה המותרת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תע"ש: ליקויים בטיפול בתחמושת ובנפלים
|
|
|
|
|
|
|
אחד הפרקים החריפים בדוח מתייחס להתנהלותם של משרד הביטחון והתעשייה הצבאית (תע"ש), בכל הנוגע לטיפול בנפלי תחמושת.
מהדוח עולה שתע"ש לא מקפידה תמיד לתחזק כראוי את עשרות אלפי הדונמים של השטחים שנמצאים ברשותה ברחבי הארץ. כך, למשל, במתחם במרכז הארץ שמשתרע על פני 300 דונם, קיימים אלפי פריטים בהם תחמושת ונפלי תחמושת. השלל באותו מתחם כולל פגזים, רימונים, מוקשים, חומרי נפץ וקטיושות. למרות זאת, המתקן לא אובטח מזה 35 שנה, מה שהוביל לגניבתם של פריטים רבים. "מדובר במחדל ביטחוני חמור ביותר ומתמשך", קובע המבקר.
המבקר מפנה אצבע מאשימה כלפי מחלקת הביטחון במשרד הביטחון, "שלא לקחה על עצמה במשך
שנים אחריות על התחמושת ועל פינויה, למרות הסכנות הבטיחותיות והביטחוניות לשלום הציבור". המבקר מוסיף כי הדוח מעלה ליקויים מהותיים בכל הנוגע לניהול הקרקעות שבידי תע"ש.
במשרד הביטחון אמרו שבימים אלה מתנהלת עבודת מטה משותפת עם מינהל מקרקעי ישראל, לגבי מעמד המתחם ופינוי השטח מנפלים. במשרד אומרים שתע"ש עתידה לבצע עבודות ניקוי יסודיות של השטח מנפלים. החול ייכרה לעומק שישה מטרים, כך נמסר, ויסונן כדי לגלות חלקי נפלים. הפעילות תמומן באמצעות מכירתו של החול לגורמים פרטיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אגף השיקום: חריגה מאמות המידה
|
|
|
|
|
|
|
גולדברג בדק גם את פעילותה של הוועדה להענקת זכויות חריגות באגף השיקום של משרד הביטחון. ממצאי הבדיקה העלו כי הוועדה העניקה זכויות כספיות לנכי צה"ל ולפצועים, מבלי שהוגבלה פעילותה וללא מערכת בקרה. המבקר גילה שב-2003 העניקה הוועדה זכויות יתר ל-33 בני-אדם, ב-2002 ל-50 בני אדם וב-2001 ל-29 בני-אדם.
המבקר ממליץ למשרד הביטחון להעביר את ההכרעה בשאלת הענקת זכויות יתר ליועץ המשפטי לממשלה. גולדברג גם מבקר את סדרי המינהל הנהוגים באגף השיקום. "האגף לא פעל באופן מספק כדי לממש את מחויבותו לפעול באמות מידה של סדרי מינהל תקינים", קובע גולדברג.
דוברת משרד הביטחון אמרה בתגובה: "בינתיים בוצעו שינויים המסדירים את דרך עבודת הועדה, החל מהעמדת שופט בדימוס בראשה וכלה בקביעת כללים לפעילותה שאושרו ב-2003 על ידי ממלא מקום היועץ המשפטי לממשלה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איכות הסביבה: לא נערך מיפוי של מפגעים
|
|
|
|
|
|
|
גם בתחום הפיקוח על איכות הסביבה, צה"ל לא יוצא נקי. המבקר גילה שלמשרד לאיכות הסביבה חסר מידע רב על הנעשה בצה"ל בתחום זה, ולכן הפיקוח עליו מצומצם ביותר. ליקויים דומים מוצא גולדברג גם בפעילותה של הוועדה לשמירת איכות הסביבה בצה"ל.
בין השאר מזהיר מבקר המדינה כי לוועדה אין מידע על פריסת מערכות ניטור שצה"ל מפעיל. פיקוד הצפון, פיקוד המרכז, פיקוד הדרום ואגף כוח האדם לא שלחו במשך שנתיים נציגים מטעמם לדיוני ועדת ההיגוי המטכ"לית שמרכזת את פעילות איכות הסביבה בצבא. צה"ל גם לא מיפה את המפגעים והסיכונים הסביבתיים ולא קבע נהלים לטיפול באירועי חירום. בנוסף, אין הנחיות המחייבות דיווח במקרה של זיהומים או מפגעים.
המבקר מוסיף כי הטיפול בתחנות הדלק הצה"ליות אינו נעשה בהתאם לתקנות למניעת זיהומים. כך, צה"ל לא עומד בדרישות לניטור דליפות דלק, ממשיך להפעיל בורות ספיגה ומתעכב בחיבור למערכת הביוב.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "עד סוף 2005 יגבש צה"ל תפיסה כוללת לטיפול בנושא איכות הסביבה, כולל הגדרת מדיניות, מיפוי פערים ותכנית מתוקצבת לנושא. צה"ל לא מסתיר מידע על מפגעים וזיהומים מפני הרשויות, נמפה את הסיכונים ונבחן שוב את פעילות הפיקוח בצה"ל, יוכנו נוהלים חדשים עד יולי 2005".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
גלי-צה"ל: התנהלות כלכלית חובבנית
|
|
|
|
|
|
|
תחנת הרדיו הצבאית, גלי-צה"ל, שניצבה לא פעם בפני מתקפות מתוך הצבא ומחוצה לה - רכשה לה אויב חדש בדוח המבקר. לפי גולדברג, התנהלותה הכלכלית של התחנה היא חובבנית. בין השאר הוא קובל על כך שבמשך השנים לא התקיים מנגנון בקרה על היקפן של השעות הנוספות של עובדי התחנה. כתוצאה מכך שולמו בניגוד להוראות הצבא שעות נוספות בהסדר גלובלי, והפעילות התקציבית, הכלכלית והשיווקית נוהלה על ידי בעלי תפקידים שלא רכשו השכלה בתחום.
גולדברג מבקר גם את הסכמי החסות שחתמו חלק מעובדי התחנה עם גופים חיצוניים, מבלי שקיבלו הרשאה ממשרד הביטחון לעשות כן. בנוסף, מציין המבקר, אין אמות מידה ברורות לגבי גובה השכר שמשולם לעובדי חברות כוח אדם המועסקים בתחנה. לביקורת זוכה גם העובדה שבמשך שנים מועסקים בתחנה כתבים חיצוניים, שעמם לא נחתם הסכם המסדיר את תנאי העסקתם, היקף עבודתם והתמורה הכספית שלה יזכו.
המבקר חושף גם הזנחה בטיפול ובשימור של חומרי ארכיון ההקלטות של גל"צ, שכולל הקלטות נדירות ובלעדיות. כך, נאמר בדוח המבקר, אין טיפול פיזי בסרטים ובמקרים רבים אין גיבוי של החומרים. כמו כן נמצאו ליקויים בטיחותיים במבנה הארכיון. ביקורת דומה נמתחה גם בדוח פנימי של צה"ל, שלפיו "עלולים פרקים חשובים מההיסטוריה של מדינת ישראל, המנציחים ללכת לאיבוד, מבלי שיהיה ניתן לשחזרם".
קצין בכיר במטה הכללי אמר בתגובה: "יש לזכור שהתחנה התפתחה לאורך השנים טלאי על טלאי. השוני ביחידה הוא בשילוב האזרחים לצד החיילים''. גורם צבאי אחר אמר כי צה''ל מתקשה לפתור את בעיית ההזנחה בסרטיית התחנה בשל מצוקת תקציב והוסיף שהפתרון עשוי להגיע דרך מציאת אפוטרופוס חיצוני.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בעקבות הדוח החלו צה"ל ומערכת הביטחון במהלך שתכליתו בניית נהלים והסדרת הסוגיות הקשורות בניהול התקציב וביצוע ההתקשרויות. בצה"ל רואים בדוח כלי עבודה לשיפור ותיקון ההליכים".
עוד נמסר: "צה"ל נמצא בעיצומו של תהליך לקליטת עובדי חברת כוח אדם, שיוענק להם מעמד של אזרחים עובדי צה"ל. בעקבות הדוח תוקנו הליקויים ברישום השעות הנוספות ונוכחות העובדים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מערך הרפואה של צה"ל: בזבוז עצום
|
|
|
|
|
|
|
דוגמה בולטת לבזבוז כספים בצה"ל ניתן לראות ב-1.6 מיליון שקל בשנה שצה"ל משלם לקופת חולים לאומית עבור קציני קבע שלא מקבלים מהקופה כל טיפול.
הסיבה לבזבוז נעוצה בהחלטת הצבא לאזרח את שירותי הרפואה. במסגרת ניסוי שנערך בצה"ל הועברו 6,400 אנשי הקבע שמשרתים במחנה רבין בקריה בתל-אביב לקופת חולים לאומית שזכתה במכרז הצבאי. ואולם במרוצת הזמן עברו 2,500 ממשתתפי הניסוי לבסיסים אחרים, מבלי שנמחקו מרשימת הזכאים. כך קרה שהצבא המשיך לממן את חברותם בקופת החולים ובמקביל אפשר להם לקבל טיפול במרפאות צבאיות.
כמו כן מציין המבקר שמספר הרופאים בצה"ל גבוה ב-6% מהנדרש לפי התקן. רופאים רבים עוברים השתלמות בבתי חולים אזרחיים, אך צה"ל ממשיך לשלם להם משכורת צבאית מבלי לקבל מהם תמורה.
כדוגמה מביא המבקר רופא צבאי בדרגת רב-סרן שעובד בבית חולים הדסה בירושלים ועליו צה"ל "מפסיד" 78 אלף שקל בשנה. במקרים שבהם הרופא הוא בדרגת סגן-אלוף צה"ל מפסיד 119 אלף שקל בשנה ובמקרים שבהם מדובר באלוף-משנה ההפסד גבוה בהרבה - כ-339 אלף שקל בשנה. בקופת חולים כללית מפסיד צה"ל 471 אלף שקל על רופא בכיר בדרגת אלוף-משנה.
קצין בכיר בתחום הרפואה בצה"ל התייחס לשינויים במערך הרפואה: "נעשית עבודת מטה כדי לתמחר בצורה נכונה את השירותים שאנו נותנים, ואת האופציות הקיימות בשוק. אנו בודקים את האופציות של שירותים מעורבים (רופאים צבאיים וקניית שירותים חיצוניים) מול הפרטה לחלוטין. בשירותי הבריאות לא כל מה שמפורט הוא בהכרח זול וטוב יותר".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "כיום מתבצעת עבודת מטה לתמחור שירותי הרפואה בצה"ל, לרבות מתקני אשפוז ומרפאות. תהליך הבקרה של גריעת החיילים שלא זכאים לשירותי בריאות יעוגן בחוזה שייחתם עד סוף 2004. תהליך הסקת המסקנות מההסכם עם קופת חולים לאומית נכלל בעבודת המטה לקביעת מודל השירות הרפואי למשרתי הקבע".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרכבים הלבנים בצה"ל: רק מתווספים
|
|
|
|
|
|
|
חלק אחר בדוח מוקדש לתופעת ה"רכב לבן" בצה"ל. המדובר במכוניות פרטיות שמשמשות קצינים מדרגת רב-סרן ומעלה שזכאים לכלי רכב צמוד המשמש אותם גם לנסיעות פרטיות. בצה"ל לא מיהרו להיפרד מסמל הסטטוס למרות וקיצוצים ובשנים 1999 עד 2003 אף זינק מספר הרכבים ב-11% וכיום מחזיק צה"ל בכ-10,000 כלי רכב - החל ב"רנו", עבור ב"טויטה" וכלה במכוניות יוקרה של ממש. עלות צי הרכבים מגיע לכ-250 מיליון שקל בשנה ולסכום זה מיתוספים מיליוני שקלים לדלק.
לצה"ל דווקא יש סיבה מעניינת לגידול במספר כלי הרכב. "נוכח משבר התקציב לא בוצע רענון רכב בשנתיים האחרונות וכדי שלא לרדת במצבת כלי הרכב, לא נפלטו כלי רכב והמכוניות הישנות נותרו במערכת", נמסר מדובר צה"ל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רשויות מקומיות: ניהול לקוי במעלה אדומים
|
|
|
|
|
|
|
בדו"ח נכלל פרק שעוסק ברשויות מקומיות שבתחום אחריותו של צה"ל בשטחים. המבקר גילה שעיריית מעלה אדומים לא גובה ארנונה כראוי, תקציב העירייה נוהל באופן לקוי וניהול כוח האדם וקביעת שכר העובדים חרג מהמותר. המבקר ממליץ לעירייה לתקן את נושא תשלומי השכר החריג לעובדיה. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
; "עיבוד מחשב")
