 |
/images/archive/gallery/186/520.jpg בני משפחת ניב, לפני האסון בסיני.
צילום העתק: אלכס רוזובסקי  |
|
|
| "מה אעשה בצעצועים של ליאור וגלעד?" |
|
| 11 יום אחרי שאיבד את אשתו ושני בניו בפיגוע במלון
בטאבה, זוהר ניב יודע שהקשה ביותר עוד לפניו. "לא
היה צורך לספר לי שאיבדתי אותם", סיפר, "ידעתי" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עדי שלם
18/10/2004 6:00 |
|
|
|
|
|
|
|
זוהר ניב שוכב בבית החולים תל-השומר ומנסה לחייך. להראות שהוא שומר על אופטימיות, למרות הכל. 11 ימים לאחר שאיבד את אשתו ואת שני ילדיו בפיגוע בטאבה, זוהר מסביר שהוא עדיין רחוק מלהבין את גודל האסון. רק כשהוא מדבר על אהוביו שנלקחו ממנו, נדמה שהוא מתחיל לעכל את שאירע. "הכי אתגעגע להירדם עם ליאורי במיטה, כשהראש שלו על צילה והרגליים עליי", הוא אומר, ועיניו מתמלאות דמעות. "גם גלעד אהב להירדם איתנו. גם אם אקיף את כל העולם, לא אמצא דבר כזה. ועכשיו כשאגיע למיטה, לא יהיו לא צילה ולא הילדים".
הם נסעו, משפחה שלמה ומאושרת, לנפוש במלון הילטון טאבה: האב זוהר בן 51, אשתו צילה בת 49 וארבעת הילדים - ליאור בן שלוש, גלעד בן 11, והתאומות שרון ויעל בנות 18. אבל הפיצוץ העז שהחריב את המלון, קרע באכזריות את המשפחה: צילה, ליאור וגלעד נהרגו. התאומות ניצלו. זוהר שנפצע בפיגוע, שיחזר אתמול לראשונה את רגעי האימה: "נפלתי מגובה של תשע קומות, קומה אחר קומה, וידעתי בוודאות שאיבדתי את המשפחה שלי. לא הייתי צריך שיספרו לי".
לדבריו, בזמן הפיצוץ היה בטוח כי אירעה רעידת אדמה. "אחרי חבטות רבות נחתתי על הקרקע", הוא מספר. "הרגשתי חום גדול. מישהו צעק: 'יש כאן מישהו?'
צעקתי חזרה שכן. ואז הגיע אדם - אחר כך הסתבר לי שהוא רופא בתל-השומר שהתארח במלון - הרים אותי ולקח אותי לאחד החדרים שלא נהרסו. איש לא ניגש אליי, ואני צעקתי ובכיתי. לא שאלתי אף אחד איפה המשפחה שלי, כי היה לי ברור שלעולם לא אזכה לראות אותה שוב".
רק כשפינו את זוהר לבית החולים יוספטל באילת התברר לו כי שתי בנותיו בחיים. "פתאום שמעתי את הקול של שרון ויעל. לא ראיתי אותן, רק שמעתי. הן שאלו איפה אמא, גלעד וליאור. התפלאתי שהן בכלל בחיים. אני הייתי עם צילה, ליאור וגלעד בחדר אחד, ובחדר לידנו היו הבנות. מסתבר שהרצפה בחדר של הבנות נשארה במקום, והחדר שלנו קרס".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"אחזור לחיים, אין דרך אחרת"
|
|
|
 |
|
|
|
היום תסתיים השבעה לצילה, לגלעד ולליאור. "אני וצילה נשואים 21 שנים", סיפר זוהר בקול שקט. "קראתי לה 'חתולה' ולילדים 'גורים'. היא היתה אישה עסוקה שתמיד דאגה לילדים. לא יכולתי להתחלף איתה אפילו לשעה. היא היתה החתולה שלי. את ליאור אהבתי ללכת לקחת מהגן, לטייל איתו ולרכוב איתו על אופניים. הייתי רואה איתו סרטים. אני זוכר שכשראיתי איתו בפעם המיליון את "מלך האריות" בכיתי מהסרט, וליאור אמר לי - 'כבר ראית את הסרט, למה אתה בוכה עוד פעם?'
"בכל שבת בילינו יחד כל המשפחה. עכשיו בשבת, עם מי אני אלך? מה אעשה עכשיו בכל הצעצועים של ליאור וגלעד? אני רוצה לחזור הביתה, אבל מפחד ממה שמחכה לי שם. יהיו עוד הרבה רגעים קשים. אני אחזור מהר מאוד לחיים, אין דרך אחרת. אחזור לגור עם הבנות ברקפת".
זוהר לא מעוניין במידע נוסף על הדרך שבה אשתו וילדיו איבדו את חייהם. "זה רק יגרום לי לדמיין ולחשוב", הוא מסביר. הוא מבקש להעביר מסר לאנשים שלהם משפחות אהובות ובריאות: "כל אחד צריך לשמור על מה שיש לו. לשמור טוב, לא לחשוב שזה מעט מדי. אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה בעוד שעה". ד"ר יוסי חייק, כירורג פלסטי בכיר ומנהל מחלקת כוויות בתל-השומר, הסביר אתמול כי לזוהר כוויות ביד ובגב, ומצבו מוגדר כבינוני עד קל. להערכתו של חייק, זוהר יישאר בבית החולים עוד כשבועיים. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
