 |  | |  | גבעת ונוס אינה עונה |  |
|  |  | רק כעת מתחילה הרפואה להכיר ב"וסטיבוליטיס", דלקת מבוא הנרתיק, כמחלה לכל דבר. אחת משמונה נשים לוקות בה וקיום יחסי מין הופך עבורן למסכת של כאבים. אז מה אפשר לעשות? |  |
|  |  | |  |  | נשים רבות שסובלות מכאבים בעת קיום יחסי מין, ישמחו אולי לשמוע שבימים אלה הולכת התופעה, שהיתה עד כה חסרת פתרונות ממשיים, ומסתמנת כמחלה רשמית, שעתידה אולי לזכות בטיפול אפקטיבי. המחלה החדשה היא ה"וסטיבוליטיס" - דלקת מבוא הנרתיק. מדובר בתסמונת שהוגדרה בלקסיקון הרפואי רק לאחרונה, וכבר מעוררת ויכוחים בקרב המטפלים. הבעיה מתבטאת בכאב כרוני בפתח הנרתיק בעת קיום יחסי מין. מדובר אומנם בדלקת, אך הכאב אינו נגרם מדלקת זיהומית נראית לעין, אלא מרגישות יתר של העור באזור איבר המין. נשים הלוקות במחלה מתלוננות לרוב על כאב שורף באיבר המין בעת החדירה או לאחריה. בשונה מה"ואגיניסמוס" המוכר - התכווצות שרירים שמונעת חדירה לנרתיק, לרוב כתוצאה מקושי נפשי - ה"וסטיבוליטיס" מאפשרת מגע מיני מלא, אך הוא מלווה בכאב, לעיתים בלתי נסבל. מחקרים מצביעים על שכיחות של אחת מכל שמונה נשים צעירות בגילאי 20 ו-30 פלוס.
|  |  |  |  |
|  |  |  |  | אולי זה גנטי
|  |  |  |  | המומחים מתקשים להצביע על המקור למחלה. כמו במחלות ה"פיברומיאלגיה" ("מחלת היאפים הנשית" - ד.א.), תסמונת העייפות הכרונית, דלקות בשתן ותסמונת המעי הרגיש, גם ה"וסטיבוליטיס" נחשדת כמחלה שמתפתחת על רקע נפשי בעייתי. במקביל, רופאים עדיין סוברים שמדובר במקור גופני. "המקור לתופעה הוא, ככל הנראה, פיזיולוגי, כשההשלכה יכולה להיות נפשית", מסבירה ד"ר ליאורה אברמוב, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בבית החולים "ליס" בתל אביב. "אף אחד לא הוכיח שקיים מבנה אישיותי או רגשי מסוים לנשים הסובלות מהבעייה". בניסיון למצוא את סיבת המחלה, ניסו חוקרים במרכז הרפואי רמב"ם לבדוק את הגורמים לה. "ייתכן שהכאב מייצג רגישות כללית מוגברת לגירויים מכאיבים, שאינה מופיעה רק באזור הנרתיק", מסבירה החוקרת הראשית, ד"ר מיכל גרנות מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה. לכף ידן של הנבדקות הסובלות מ"וסטיבוליטיס" הוצמדה לוחית הניתנת לחימום בתנאים מבוקרים, ונמצא שחלקן דירגו את הכאב בעוצמה חזקה יותר מנשים שאינן סובלות מהתופעה. במהלך המחקר נמצא כי הנשים הרגישות לכאבים סבלו לרוב מ"וסטיבוליטיס" ראשוני, שהחל כבר במגע המיני הראשון. ברוב המקרים נלוו גם רמות חרדה גבוהות יותר לפני קבלת הגירוי לאזור היד. בנוסף, נמצאו גם שינויים גבוהים יותר בתופעות של המערכת האוטונומית בגוף, לאחר הגירוי המכאיב אצל אותן נשים, כמו עלייה בלחץ הדם ובדופק. "ייתכן שאצל קבוצת נשים זו, ה"וסטיבוליטיס" אינו רק כאב מקומי, אלא כאב שמעיד על תופעה כללית יותר", משערת ד"ר גרנות. כשמונה חודשים לאחר הבדיקה, נשאלו הנשים לגבי מידת הצלחת הטיפולים השונים שאליהם הופנו. נשים שהיו פחות רגישות לכאב במהלך הבדיקה הידנית, הגיבו לטיפול ב"וסטיבוליטיס" טוב יותר. "מחלת ה'וסטיבוליטיס' היא בעיה שמאמללת נשים צעירות רבות ומונעת זוגיות, אינטימיות ומיניות", אומרת ד"ר גרנות. "חלק מהנשים כלל לא מדווחות לרופא ומתביישות לטפל בזה. מצאנו שאצל חלק מהנשים טיפול מקומי כלל אינו יעיל". בינתיים, הצליחו רופאים לאפיין קבוצה הכוללת כ-70 אחוז מהנשים שסובלות מ"וסטיבוליטיס", ובעלות מבנה אנטומי מיוחד של העריה. "זהו מבנה אנטומי זעיר, הכולל שפתיים קטנות שאינן מפותחות, ורקמה עדינה שניתנת לראייה בעין. ישנה גם השערה שלמבנה יש רקע גנטי", מסביר ד"ר מיכאל פרידמן, רופא ראשי במחלקת נשים ואחראי על מרפאת צוואר הרחם ומחלות העריה במרכז הרפואי רמב"ם, והיה הראשון להקים בישראל מרפאה למחלות עריה ולהפיץ את המושג "וסטיבוליטיס" בארץ כבר בשנת 1984.
|  |  |  |  |
|  |  |  |  | זמן האיבחון הממוצע - 4 שנים
|  |  |  |  | הכאב לסובלות מ"וסטיבוליטיס" הוא כרוני, ולכן ניתן לאבחון במרפאה באמצעות מגע באיבר המין עם מקל המצופה צמר גפן עדין. "זוהי בדיקה פשוטה, אבל לא כל גינקולוג יודע עליה", מסבירה ד"ר אברמוב. לאחרונה כבר הכירה האגודה האמריקנית לכאב ב"וסטיבוליטיס", ופתחה תקווה לנשים המתמודדות עם התופעה ומחפשות הכרה רפואית. הכאבים אף גרמו לקבוצת נשים להתארגן לאגודה, המבקשת להעלות את המודעות למחלה. המשותף לרוב הנשים הללו הוא המרדף אחר רופאים כדי לקבל הסבר בדבר הכאבים, והזמן הארוך שחולף עד לביצוע האבחנה. "עברתי שמונה גינקולוגים ומנהלי יחידות של מרכזי בריאות האישה במשך שלוש שנים לאחר שסבלתי מ'וולוודיניה' - כאבים בלתי מוסברים באיבר המין", מספרת תמר, בת 38 מאזור המרכז. "רופאים רבים הגיבו בביטול לכאב שלי, ולא יכולתי לתפקד. יום אחד מרפא בצמחים זרק לי בטלפון את השם 'וסטיבוליטיס', ומאז חיי השתנו. זה נתן לי את הכוח לחפש את הפתרון לבעיה". בסקר שביצע האיגוד, הופצו שאלונים באינטרנט לנשים הסובלות, ונמצא כי משך הזמן שלקח להן לקבל אבחון היה ארבע שנים בממוצע. נמצא כי הנשים עוברות בממוצע חמישה רופאים עד לקבלת האבחון. קרוב ל-90 אחוז מהנשים קיבלו מידע על המחלה באינטרנט, ולא מהרופא בקופות החולים, גם לאחר שאובחנו. "בתחילת הפעילות פנינו לאיגודי גינקולוגים ולקופות החולים. שימשנו כתובת גם לנשים למתן מידע ותמיכה. היום אנו מפעילות פורום באינטרנט", מספרת תמר. "נשים רבות שסובלות הן מבודדות מאוד, כי לא מדובר בכאב גב, ולא מדברים על זה. הדגשנו בפני הרופאים כמה חשוב עבור האשה לתת שם למחלה, כדי לאבחן אותה ולהציע את מגוון הטיפולים הקיימים". בחמש השנים האחרונות, פנו למעלה מאלף נשים לאיגוד. "אולי היום המצב טוב יותר, אבל עדיין יש לבצע מספר צעדים להכרה בתופעה", מוסיפה תמר. "לא יודעים, למשל, שיש גם מבוגרות שסובלות מהבעייה ומתלוננות על כאבים בגילאי 50 עד 70. עדיין יש קבוצת נשים שלא מקבלות את האפשרויות הטיפוליות".
|  |  |  |  |
|  |  |  |  | כל הטיפולים
|  |  |  |  | תופעת ה"וסטיבוליטיס" מעוררת תמורות גם אצל הרופאים המעורבים. "עד לפני מספר שנים המודעות של המטופלות היתה נמוכה, והן לא היו מתלוננות על הכאבים הללו. היום הן מודעות יותר ומחפשות יותר תשובות. רובן עדיין מגיעות לטיפול בשלב מאוחר יחסית, כעבור שנתיים-שלוש של סבל," אומר ד"ר דוד סגל, בכיר במרפאה לייעוץ ולטיפול מיני ב"מרכז הרפואי סורוקה." "ברוב המקרים מדובר בבחורות צעירות, רובן אקדמאיות משכילות, רובן רווקות, אך הבעיה מופיעה גם אצל נשואות, וגם אצל נשים שילדו בעבר, לפעמים אחרי הלידה. לרוב תוצר הלוואי של ה'וסטיבוליטיס' הוא התפתחות קשיים בקיום יחסי מין, 'ואגיניסמוס' וירידה בחשק. לכן צריך לעצור את הגלגל כבר בתחילת הדרך."
שלושה סוגי טיפולים מוצעים לסובלות ממחלת ה"וסטיבוליטיס," אם כי אף אחד מהם אינו יעיל במאת האחוזים. טיפול אחד הוא הביופידבק, המתבצע מול המחשב ומאמן את גוף האישה להפעלה נכונה של השרירים באזור איבר המין. "הטיפול מבוסס על תיאוריה, שהפעלה לא נכונה של שרירים היא שגורמת לירידה באספקת הדם לעור ולכאב. מכניסים אלקטרודה לנרתיק, והאישה רואה על צג המחשב האם השרירים באזור יציבים או לא," מסבירה ד"ר אברמוב. מחקרים גילו כי ב88- אחוז מהנשים עם "וסטיבוליטיס" נמצא כי קיימת אי תקינות ביכולת התכווצות השרירים המקיפים את פתח הנרתיק. "אנו מלמדים את האישה להרפות ולכווץ נכון."
הטיפול מתבצע במשך 16 שבועות, אחת לשבוע, בנוסף לאימון אישי בבית כל יום. שיעור הריפוי בשיטה זו מוערך ב50- אחוז הצלחה. בעבודה שבוצעה ב"מרכז הרפואי תל אביב" נרשמה הצלחה ב45- אחוז מהמקרים. העלות: כ800- שקל לפגישה במסגרת קופות החולים.
למאוכזבות מוצע טיפול נוסף בגישה התנהגותית. ד"ר אברמוב מסבירה: "נשים הסובלות מ'וסטיבוליטיס' לרוב מרוכזות בכאב בעת קיום יחסי מין, ולא מסוגלות ליהנות. אנו מלמדים אותן לעבוד על המיניות שלהן. יש שימוש בפנטזיות ובדמיון מודרך. לעיתים יש בעיה בביטחון העצמי של הנשים, שאינן מסוגלות לקיים יחסי מין. אנו בונים להן את הדימוי העצמי." הטיפול מתבצע לעיתים ביחידות, אך יש שמסכימות לטיפול בקבוצות. "לפעמים מופיעה הקלה, כשהאישה יודעת שיש נשים נוספות שסובלות מאותה בעיה," אומרת ד"ר אברמוב. ב"איכילוב" משולבים במספר מפגשים גם בני זוגן של המטופלות. שיעורי הריפוי נאמדים ב40- אחוז בלבד, אם כי מחקר שהעריך את השינוי אצל הנשים מצא שיפור ביחס לכאב אצל רובן לאחר הטיפול הנפשי. טיפול זה אינו כלול בסל הבריאות, וניתן במרפאות המין בבתי החולים בהנחות לחברי קופות החולים בעלי ביטוח משלים.
קיים גם הטיפול הכירורגי בניתוח לכריתת העור הרגיש סביב פתח הנרתיק, בהרדמה כללית או אפידורלית. הניתוח משנה מעט את מבנה הפתח, אם כי השינוי חסר משמעות מבחינת ההנאה. יש למעלה מ90- אחוז הצלחה בניתוחים אלה, אך עדיין ישנם עשרה אחוזי כישלון, ובחלק מהמקרים אפילו החמרה בכאבים אחרי הניתוח. הגישות לגבי הניתוח מעוררות מחלוקת מקצועית. ברמב"ם תומכים בשיטת הניתוח שמובילה לאחוזי הצלחה גבוהים. "הטיפול הראשון בתופעה בסוף שנות השבעים היה בניתוח. בהמשך רופאים ניסו לטפל בתרופות, במשחות ובשיחות, והיום חזרנו לניתוחים, כי מוסכם שהניתוח הוא היעיל ביותר, עם 96 אחוז הצלחה. להערכתי, משחות עלולות לגרום נזק ברקמה באזור הנרתיק, בעוד שהניתוח מסלק את הרקמה הדלקתית," אומר ד"ר פרידמן. ואילו ב"איכילוב" משמש הניתוח כאופציית טיפול אחרונה. "הבעיה קיימת במקרה של כישלון בניתוח, כי זה הפתרון הטיפולי האחרון. ולכן ניתוח מומלץ רק לאחר ניסיונות בשיטות הטיפול האחרונות," מסבירה ד"ר אברמוב. הניתוח ניתן בסל הבריאות רק במקרים מסוימים, באישור הקופה.
|  |  |  |  |
|  |  |  |  | חומר מאלחש
|  |  |  |  | תרופות עדיין נחשבות לטיפול ניסיוני במחלה. לאחרונה נמצא במחקרים קשר בין עודף בהורמון הפרוגסטרון להתפתחות התופעה, למשל בצריכת גלולות למניעת הריון לאורך זמן. "לעיתים אנו ממליצים על הפסקת הגלולה לנשים הסובלות, או על תוספת אסטרוגן שיוצר תגובת נגד להשפעת הפרוגסטרון העודף," אומרת ד"ר אברמוב. תרופה נוספת בשימוש היא "אלטרול." התרופות מסייעות ב40- אחוז מהמקרים. בסורוקה מתבצעת הזרקת חומר מאלחש לנרתיק לטיפול בתופעה. "אנו מזריקים את החומר פעם בשבוע למשך מספר שבועות, עם 70 אחוז הצלחה. החומר כולל סטרואיד חלש, שמבצע פעילות אנטי דלקתית," מספר ד"ר סגל.
לעיתים פונות הנשים לפיזיותרפיה. "אחד הסימנים ב'וסטיבוליטיס' ו'וולוודיניה' הוא במתח שרירים שאינו תקין. לא תמיד ניתן לאבחן את התופעה במישוש, כי שריר מכווץ לאורך זמן חונק את אספקת הדם, ולעיתים נראה תקין מבחוץ אך הוא פגוע מבפנים," מסבירה יהודית שריג, פיזיותרפיסטית ממחלקת גסטרו ב"מרכז הרפואי שיבא." אבחון השריר המכווץ מתאפשר במכשיר ,EMG המסוגל לקרוא פעילות חשמלית של שרירים. "כשהשריר מכווץ ב'וסטיבוליטיס,' התמונה האופיינית במכשיר היא של שריר שעובד ולא נח, בעל פעילות חשמלית קופצנית ולא יציבה. יש שטוענים כי המכשיר יכול לשמש אמצעי אבחון לתופעה, וכשהשריר נמצא תקין, יש לחפש גורם זיהומי לכאב."
הטיפול בפיזיותרפיה מתאפשר בשיטת ה"ביופידבק," שבה מתרגלת האישה את השליטה על השריר המכווץ, וכן בשיטות נשימה והרפיה. "כשהשריר מצוי במתח גבוה מדי, הוא יכול להוביל לבעיות במתן שתן, לכאבים ברצפת האגן גם אצל גברים, ולדלקות לא זיהומיות בפרוסטטה," מסבירה שריג.
|  |  |  |  |
|  |  |  |  | מה אומרים ההוליסטים?
|  |  |  |  | למבקשות, מוצע גם טיפול ברכיבים טבעיים בלבד. אחד הטיפולים רואה ב"וסטיבוליטיס" מחלה של הגוף כולו, כשהכאב בנרתיק הוא רק ביטוי שלה. הגישה רואה בחיידקים בדרכי העיכול את האחראים לבעיה, ובעיקר מנסה לבלום את פטריית הקנדידה, האשמה העיקרית. "במערכת העיכול ישנם 450 סוגי חיידקים טובים, אך תזונה לקויה, גורמים סביבתיים ושימוש רב בהורמונים בגלולות למניעת הריון, מובילים להתפתחות זיהומים במערכת," מסביר ד"ר ראול רודריגז, מומחה לרפואה סינית ונטורופתיה. הטיפול כולל ארבעה שלבים: פגיעה במזהמים ובעיקר בקנדידה נעשית בתכשירים שונים, שבהם תמצית זרעי אשכולית. שיקום המעיים והנרתיק מתבצע בתכשירים על בסיס אצידופולוס. דיאטה דלת פחמימות עוזרת להילחם בקנדידה, ובנוסף מתבצעת השלמת חוסרים תזונתיים בתוספי מזון. "מניסיוני, הנשים מגיעות להחלמה לרוב כעבור מספר חודשים," מעריך ד"ר רודריגז. העלות: כ600- שקל לחודש, כולל התכשירים וביקור חודשי במרפאה.
|  |  |  |  |
|
|  |  |  | |  |
 |
| 
| |  |
|