 |
/images/archive/gallery/189/853.jpg פטרה.
ארכיון  |
|
|
|
|
| זרם התיירים הישראלים בירדן ירד
עם השנים, אך הממלכה שממזרח
עדיין מציעה מגוון אתרים לביקור |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עמי אטינגר,
26/10/2004 7:00 |
|
|
|
|
|
|
|
הסכם השלום בין ישראל לירדן פתח המטיילים הישראלים מרחב חדש, שעד להסכם היה בגדר חלום. אמנם היו מעטים שהגשימו את השאיפה להגיע אל הסלע האדום (ומי לא מכיר את שירו הידוע של אריק לביא), אך כעת התאפשר לישראלים רבים לבקר באתרים המרהיבים שמציעה ירדן.
בשנים הראשונות של השלום נרשם זרם מבקרים מרשים מישראל, אך עם השנים חלה ירידה. הגורם הראשון לכך היו הבעיות הביטחוניות ואזהרות המטה ללוחמה בטרור: "לאור איומי הטרור בירדן והתסיסה העמוקה ברחוב הערבי בכלל, ובירדן בפרט, כביטוי להזדהות עם הפלשתינים במאבק הישראלי-פלשתיני, מתקיימים סיכונים ממשיים על
ביטחונם של אזרחי ישראל המבקרים או השוהים בירדן".
סיבה נוספת היא בגלל המשיכה, או ליתר דיוק חוסר המשיכה של המבקרים הישראלים לאתרים בירדן. אתריה המרכזיים של הממלכה אינם מושכים את המבקרים הישראלים לחזור לביקור נוסף, כפי שקורה עם החושות של סיני או האטרקציות התיירותיות של טורקיה או יוון.
מי שכבר ביקר בעבר בירדן, בוודאי נזכר בארץ ישראל המנדטורית: הרים חשופים ועיירות תקועות במורדות ההרים ובצדי הדרכים. אבל אי אפשר להתעלם מהקסם המדברי האופף את הנוסעים בדרכיה ובתוך עריה. דבר שאין בהרבה מקומות הנמצאים במרחק כה קצר ממדינתנו.
למי שעדיין רוצה לבקר בשכנה ממזרח ולהתרשם מאתריה, הנה האתרים התיירותיים הנבחרים:
פטרה (הסלע האדום)
עבור התיירים שנכנסים לירדן ממעבר הגבול שליד אילת, זהו האתר הראשון שהם מגיעים אליו, אחד המרשימים ביותר במזרח התיכון כולו. זוהי עיר מדהימה, חצובה בסלע, ששימשה בירתם של הנבטים. העיר נפגעה ברעידת האדמה בשנת 747 לספירה והתגלתה מחדש רק ב-1812.
עכשיו האתר מסודר עם שביל עפר הדוק המוליך מנקודת הכניסה, שם מרוכזות חנויות מזכרות, ומכלאת הסוסים והכרכרות, דרך ואדי אסיק, אל תוך מעמקי העיר המיוחדת הזאת, הממוקמת בתוך ואדי מוסא. כל המשפחות הבדויות שהתגוררו בעבר במערות העיר, הועברו לכפר חדש שנבנה במיוחד עבורן. מעריכים כי בכל יום מבקרים בפטרה כ-3,000 איש.
מיד כשנכנסים לעיר מואדי אסיק רואים את האתר המפורסם ביותר של פטרה - אל חזאנה, שהוא בית האוצר. כולו חצוב בסלע, כולל אולמותיו ועמודיו המגולפים.
במרכז האתר ממוקמת מסעדה גדולה. דרומית אליה ממוקמת מסעדה נוספת. מזכרות אפשר לרכוש לאורך כל הדרך מאל חזאנה ועד למקום הדרומי שממנו מטפסים לאתר חצוב ומרשים נוסף המכונה המנזר (א-דיר), שממנו אפשר לצפות לעבר הערבה הישראלית. העלייה לאתר מיועדת למטיבי לכת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עמאן: היסטוריה של 5,000 שנה
|
|
|
 |
|
|
|
רבת עמון (עמאן)
150 ק"מ צפונית לפטרה, ממוקמת בירתה של ירדן, שמתגוררים בה 1.5 מיליון תושבים, כולל מחנות הפליטים בפרבריה ובסביבתה. זו עיר היסטוריה בת 5,000 שנה. התיאטרון הרומי המשוחזר הוא השריד המרשים ביותר לעיר הרומית הזאת, ויש בו מקום ל-6,000 צופים. ליד התיאטרון הרומי, בכיכר גדולה המשקיפה אליו, וברחובות היוצאים מהכיכר, ממוקם המרכז התיירותי של העיר. כאן אפשר לרכוש כמעט את כל סוגי המזכרות, כמו נרגילות. המלונות הזולים מרוכזים במרכז העיר, והמלונות היקרים מרוכזים ברובע הפאר בג'בל עמאן, שהיא הגבעה הבולטת ביותר בעיר.
ג'רש
50 ק"מ צפונה מעמאן ממוקמת ג'רש, אחת מערי הדקאפוליס ('עשר הערים'), שביניהן הייתה גם בית שאן העתיקה. בתיאטרון הרומי שנחשף בשלמותו, עם 5,000 מקומות ישיבה, מתקיים כל שנה פסטיבל שרי עם ערביים, המפורסם בכל המזרח התיכון כולו. בתוך חומת העיר, שגם היא תגלית שנחשפה, נתגלו ממצאים מדהימים כמו קשת הניצחון.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עקבה. צילום: איתי חביב
|
|
|
|
|
|
|
פסיפס עם מפת ארץ ישראל
|
|
|
|
|
|
|
מדאבא (מידבא)
ממוקמת 30 ק"מ מדרום לעמאן. עיר קטנה שהתפרסמה בעולם בגלל מפת מידבא - מפת פסיפס מהמאה השישית, של ארץ ישראל משני עברי הירדן וחלק ממצרים, שנתגלתה על רצפתה של כנסיית יוחנן הקדוש היוונית-אורתודוכסית בעיר. במפה, שחלקה לא השתמר אפשר לראות את ירושלים ותארים חשובים שבה.
עקבה
עיר הנופש הדרומית של ירדן, מזכירה את שכנתה אילת, כפי שהיא הייתה צנועה בשנות ה-60-70, עם כל מתקני הנופש הימי המקובלים. ריף האלמוגים שלה מרהיב ובהחלט ראוי לצלילה. ארמון המלך בנוי סמוך לקו המים קרוב מאוד לגבול עם ישראל, ולאורך החוף בנויים המלונות מהדרגה הראשונה עם קטעי חוף פרטיים, ומלונות בדרגה שנייה.
טוב לדעת:
ירדן היא מונרכיה חוקתית, שבירתה עמאן והמטבע בשימוש הוא דינר ירדני. אוכלוסיית ירדן מונה 5,307,470 איש. 70 אחוזים מהם פלשתינים. 92 אחוזים מהאזרחים מוסלמים סונים. השפה הרשמית היא ערבית, אך אנגלית היא שפה המובנת במעמדים הבינוניים והגבוהים.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
