 |
/images/archive/gallery/192/670.jpg ערפאת בקהיר, 1970
אי-פי  |
|
|
|
|
| הוא ניצל ממוות בירדן,
כמעט נהרג בלבנון,
שרד הפגזה בתוניס.
סיפורו של שורד נצחי |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
איתי אשר ועמית כהן
28/10/2004 9:08 |
|
|
|
|
|
|
|
אחד הסיפורים המוכרים ביותר על יאסר ערפאת עוסק בילדותו בקהיר. כשהוא בן עשר בלבד נהג ערפאת הצעיר לאסוף את ילדי השכונה ולהצעיד אותם ברחובות, בזמן שהוא מצליף בהם עם מקל.
אף אחד לא יודע היכן באמת נולד יאסר ערפאת בשנת .1929 הוא עצמו טען תמיד שנולד בעזה וגדל בירושלים, אולם חוקרים ועיתונאים מאמינים כי הוא נולד למעשה בקהיר, תחת השם יאסר עבד אל-רחמאן אל-קדווא, והעביר את ילדותו בין ירושלים לבירת מצרים.
את פעילותו הפוליטית החל יאסר ערפאת לאחר מלחמת השחרור, כשנסע ללמוד הנדסה בקהיר. הוא הקים את "איחוד הסטודנטים הפלשתינים," שהיה אחד הארגונים הפוליטיים הפלשתיניים הראשונים. בשליחות איחוד הסטודנטים יצא ערפאת לכינוס בינלאומי בפראג הקומוניסטית, שבה נודע בכינוי "מר פלשתין."
שלטונות מצרים לא אהבו
את הקשרים שניהל ערפאת עם ארגון האחים המוסלמים, ובשנת 1957 עקר יושב ראש הרשות עם כמה מחבריו לכוויית, וייסד את הגרעין הראשון של תנועת הפת"ח.
עם סיומה של מלחמת ששת הימים הסתנן ערפאת לשטחים, והחל להקים תאי טרור לביצוע פיגועים נגד ישראל. מערכת הביטחון הישראלית הייתה מודעת לנוכחותו, והשקיעה מאמצים רבים בניסיון לשים עליו את ידיה. בספטמבר 1967 הגיע כוח של צה"ל והשב"כ לדירת המסתור של ערפאת סמוך לרמאללה. כאשר פרץ הכוח לדירה הוא גילה מיטה ריקה, חמה עדיין. זו הייתה הפעם הראשונה, מני רבות שעוד יבואו, שבה ניצל ערפאת בעור שיניו. מאוחר יותר דבק בו הכינוי "החתול בעל תשע הנשמות".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אימוץ "שתי מדינות"
|
|
|
 |
|
|
|
בניסיון להתרחק משירותי הביטחון הישראליים נמלט ערפאת לכארמה שבבקעת הירדן. במארס 1968 פשט צה"ל על המקום, אך הראיס נמלט כשהוא רכוב על אופנוע.
שנה לאחר הקרב בכארמה מונה ערפאת לראש הוועד הפועל של אש"ף. "והיה אם נצליח לשחרר את פלשתין זה יהיה אחרי שכולנו נהיה הרוגים," אמר אז בראיון לעיתון העולם הזה, "במקרה הטוב, נהיה קשישים."
בשנת ,1970 במהלך אירועי ספטמבר השחור, ניצל ערפאת כמה פעמים מהפגזות של הירדנים על מטה המבצעים של הפת"ח בבירה הירדנית, ונמלט בסופו של דבר ללבנון כשהוא מחופש לבדואי.
במהלך שנות ה70- ביסס הפת"ח את נוכחותו בדרום לבנון, משם תיכנן וביצע עשרות פעולות טרור נגד מטרות ישראליות בארץ ובחו"ל. בתום המצור הישראלי על ביירות ב1982- יצא ערפאת לעיר טריפולי שבצפון לבנון, משם עבר למצרים ואז לטוניס. באפריל 1985 הפגיזו מטוסי חיל האוויר את מפקדתו בטוניס, אך ערפאת שוב ניצל.
בסוף 1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה בתמיכתו של ערפאת, שאימץ אז את התפיסה הפוליטית של "שתי מדינות לשני עמים." ביולי ,1990 כשהוא בן ,60 נישא יאסר ערפאת לסוהא טוויל בת ה.28-
ב30- באוקטובר ,1990 לאחר מלחמת המפרץ, ישבו לראשונה ישראלים ופלשתינים לשולחן המשא ומתן במסגרת ועידת מדריד. פחות משלוש שנים אחר כך, הסכים ערפאת להכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום וביטחון, וחתם על הסכם אוסלו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאויב לאוהב וחזרה
|
|
|
|
|
|
|
ביולי 1994 הגיע יומו הגדול של יאסר ערפאת, כשהוא שב לעזה כנשיא פלשתין. בסיומה של אותה שנה הוא חלק את פרס נובל לשלום עם רבין ז"ל ופרס. בינואר 1996 נערכו, לראשונה ביהודה שומרון ועזה, בחירות למועצה הפלשתינית, וערפאת נבחר לעמוד בראש הרשות. ביולי 2000 הגיעו ערפאת וראש ממשלת ישראל אהוד ברק לפסגת קמפ-דיוויד, כדי לנסות ולהגיע להסדר קבע. המשא ומתן התפוצץ בגלל סוגיית ירושלים, ובחודש ספטמבר פרצה אינתיפאדת אל-אקצא - עימות צבאי כולל בין צה"ל לכוחות הביטחון הפלשתיניים בפיקודו של ערפאת.
בסוף ,2001 בעקבות גל פיגועים בישראל, הכריזה הממשלה כי ערפאת אינו רלוונטי עוד וניתקה עימו מגע. ב27- במארס 2002 החריד הפיגוע במלון "פארק" בנתניה את ישראל. צה"ל יצא למבצע חומת מגן והטיל מצור על לשכתו של ערפאת ברמאללה, המוקטעה.
מאז מבצע חומת מגן היה ערפאת מבודד ברמאללה, וישראל אסרה עליו לצאת. עד אתמול ניסה הראיס לנהל את הרשות מלשכתו הנצורה, אך בפועל הוא איבד את אחיזתו על השטחים ורצועת עזה. ארגוני הטרור חיזקו את אחיזתם בשטח, מנגונוני הביטחון איבדו שליטה, והרשות הדרדרה למצב של אנרכיה.
בניסיון לייצב את הרשות מינה ערפאת את אבו-מאזן לראש ממשלה, אך מנע ממנו סמכות אמיתית והביא בסופו של דבר להתפטרותו. מאוחר יותר מינה הראיס לראש ממשלה את אבו-עלא, שמחזיק בתפקיד עד היום. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
