 |
אין כל צל של ספק שלמרות שמדובר לכאורה בממשל שזכה לכהונה נוספת, ונשיא שזכה בהצבעת אמון, בכל זאת לבחירתו של ג'ורג' בוש נודעות משמעויות מרחיקות לכת על האזור והזירה הבינלאומית. על מנת לסדר את האוזן, חשוב להבין כי אם בוש היה מפסיד, הכותרת הסמלית שהייתה מתנוססת בכל רחבי המזרח התיכון היתה: "בן לאדן ניצח". רבים בעולם הערבי, כמו גם בקרב הפלשתינאים, ציפו למפלתו של בוש מסיבות שונות. האיסלאם הרדיקלי ציפה להעביר מסר ברור: לא רק הלמנו בארה"ב, אלא זעזענו את המערכת הפוליטית שלה והבסנו את הנשיא. הבוחר האמריקני,
לעומת זאת, בחר להתייצב מאחורי הנשיא, למרות ההסתבכות והקשיים בעיראק, במעין אקט של התרסה נגד כל מי שרצה לראות בנפילתו של בוש. במצב הנוכחי, יריביה הרבים של ארה"ב צריכים עכשיו להשלים עם העובדה שיעמוד מולם נשיא נחוש לא פחות מכפי שהיה כאשר הכריז על יציאה למערכה נגד הטרור, ונגד הפצתו של נשק להשמדה המונית לארצות מסוכנות כמו איראן.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
נשיא שהוא ידיד יקר
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בישראל, לעומת זאת, מתברכים למעשה בנשיא שהוא ידיד יקר. ואולם מדיניותה של ארה"ב בנוגע לאזור, תושפע גם מעמדותיהם ומהלכיהם של נושאי תפקידים בכירים בממשל, וכמובן גם מהעמדות בקונגרס. בקונגרס על שני בתיו, הרוב הרפובליקני נשמר. בממשל החדש ייתכנו חילופי גברי, ויתכן שהשינויים יביאו גם לשינוי סגנון. יש לצפות שבשבועות הבאים יתקיים בדק בית, עדכון והתאמה של המדיניות האמריקנית, בכל שלושת הצירים המרכזיים: עיראק, אירן, הסכסוך הישראלי פלשתיני. חלק מהדמויות החדשות שיאיישו משרות מפתח בבית הלבן, יוכלו להביא לשינוי בעמדות הממשל. אבל לישראל אין ממה לחשוש, מכיוון שברוב הסוגיות שבין ישראל לארה"ב קיימת הבנה ושיתוף פעולה פורה בין הצדדים. לכן ישראל מצידה צריכה גם היא להיערך מול הממשל החדש-ישן, על מנת להגיע לחיבורים מהירים ככל שניתן בכל הנושאים שעל סדר יומנו. מן הסתם, הדבר יחייב ביקורים רמי דרג, במקביל לפעולה בדרגי העבודה השונים. רקמת היחסים בין ישראל לארה"ב היא ענפה מאוד, והתחזוקה שלה, כמו גם קידומם של אינטרסים משותפים, מחייבים תנופה מחודשת בין הממשלים. ישראל יכולה וחייבת לפעול לכך שבקדנציה הבאה של בוש לא רק יימשך שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, אלא ישודרג מעמדה של ישראל כבת ברית של ארה"ב, עוד מעבר לרמה הגבוהה אליה כבר הגענו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
להדק ולשדרג את הברית
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בשנתיים האחרונות שררו מתחים בציר הטראנס-אטלנטי בין אירופה לארה"ב. לישראל מצידה יש עניין להדק ולשדרג את מעמדה כבת ברית אסטרטגית של ארה"ב, אך בא בעת יש לה גם עניין לקדם את שיתופי הפעולה עם מדינות מפתח באירופה ועם האיחוד האירופי. מתוך העניין המשותף של המחנה המערבי ביציבות במזרח התיכון, מוצאת ישראל את עצמה פועלת יחד עם מדינות אירופה וארה"ב וצפון אמריקה ליעדים זהים. לפיכך המסגרת הנוחה ביותר מנקודת ראותה של ישראל לשותפות אסטרטגית אזורית, היא זאת של הברית האטלנטית – נאט"ו. לנשיא בוש סדר יום בן לאומי רווי אתגרים וקשיים, שחלקם מהווים המשך לאתגרים ולצירי הפעולה בהם פעל בשנים האחרונות. ניתן להעריך כי כהונתו הקרובה של בוש תעמוד בסימן התמודדות נמרצת יותר בזירה בן לאומית. הצלחתה של ארה"ב בזירה הבינלאומית תהיה גם הצלחתה של ישראל. |  |  |  |  | |
|