 |
/images/archive/gallery/157/797.jpg תלמידים בבחינות בגרות
צילום: פלאש 90  |
|
|
| חצי מהתלמידים: "הציון מקפח"
|
|
| מחקר מיוחד שבדק מהו 'ציון צודק' קבע: 55% מתלמידי ישראל חשים שהופלו לרעה בציון במתמטיקה
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אסף זלינגר
7/11/2004 7:30 |
|
|
|
|
|
|
|
כמעט כל תלמיד חש מדי פעם פער בין הציון שקיבל לציון ש"הגיע לו": מחקר ראשון מסוגו בישראל, שבדק תחושות אלה, קובע שמתמטיקה היא המקצוע שבו התלמידים מרגישים הכי מקופחים בציון שקיבלו.
במחקר, שערך המכון לחקר הטיפוח בחינוך של האוניברסיטה העברית, ניסו ד"ר נורה רש מהאוניברסיטה העברית וד"ר ברכה קרמרסקי מאוניברסיטת בר-אילן, לבדוק גם ממה מורכב "צדק ציוני", כפי שהוא נתפס על ידי תלמידים ומורים.
לצורך המחקר נערך מדגם בקרב תלמידים בגילאי 15 מכל רחבי הארץ. ציוני התלמידים נאספו עם שאלונים, שבדקו את תחושותיהם לגבי הציונים שקיבלו במקצועות השונים.
55 אחוז מהתלמידים שהשתתפו במחקר, ציינו כי קופחו בציון שקיבלו במתמטיקה. לעומתם, שמונה אחוזים חשו כי ניתן להם ציון גבוה יותר מזה שהגיע להם. במקצועות הלשון והמדעים הרגישו כ-49 אחוז מהתלמידים שקופחו בציון.
ממה צריך להיות מורכב אותו "צדק ציוני"? נשאלו התלמידים. רובם סברו כי הבחינה היא המרכיב המשמעותי ביותר בציון, וקבעו כי ערכה נאמד ביותר מ-50 אחוז. בפרמטרים אחרים נמצא כי מתכון הצדק שונה אצל בנים ובנות. לטענת הבנים, כישרון התלמיד שווה כ-13 אחוז מהציון. הבנות העניקו למרכיב זה תשעה אחוזים בלבד. הבנות טענו כי על המורים להקדיש תשומת לב רבה למאמץ - 35 אחוז מהציון הכולל, לעומת 30 אחוז שהעניקו למימד זה הבנים.
גם המורים נשאלו לגבי ערכם של המרכיבים השונים. לטענתם, 62 אחוז מהציון הסופי נקבע על פי המבחן ו-20 אחוז ממנו - במאמץ שהשקיעו התלמידים. לעומת החשיבות שהעניקו התלמידים להתנהגות בשעת השיעור (14 אחוז מהציון), אצל המורים זכה מדד זה למשקל של שישה אחוזים בלבד. המורים גם לא ייחסו משקל רב לכישרון, כשהעניקו לו כ-5.5 אחוזים מהמשקל הכולל בציון, לעומת 10.5 אחוז שנתנו לו התלמידים.
מורים למתמטיקה, אגב, נתנו את המשקל הגדול ביותר למבחנים. החוקרות ציינו, כי ייתכן שזהו אחד המקורות המרכזיים לתסכול שחשים התלמידים במקצוע המתמטיקה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
