 |
מצוקת המקום במתקני הכליאה מעולם לא היתה קשה יותר, כעת נראה שבשירות בתי הסוהר מצאו פתרון יצירתי במיוחד לבעיה: במקום שהייה במתקן הכליאה, עצורים ואסירים ישתחררו לבתיהם, ויישארו תחת "פיקוח אלקטרוני". לפי התוכנית, אסירים ישוחררו לביתם ל"מעצר בית", ויענדו על גופם אזיק אלקטרוני, שיתריע על כל יציאה שלהם מן המתחם המותר שהוגדר להם. בדו"ח פנימי של המשרד לביטחון פנים מסופר כי שיטות דוממות כבר מופעלות ברחבי העולם: לגופו של המפוקח (לקרסולו או לפרק ידו) מוצמד צמיד אלקטרוני שיש בו משדר. המשדר משדר אותות תכופים הנקלטים במקלט, שמחובר לקו הטלפון בביתו. האותות מועברים בקו טלפון למרכז הבקרה
ובמידה והמקלט מזהה הפסקה בשידור או איתות אחר, מדווח הדבר דרך קו הטלפון למרכז הבקרה. המערכת מאפשרת להתאים משטר פיקוח ייחודי ואישי לכל אסיר. כך למשל ניתן לקבוע שעות בהן על המפוקח להימצא במתחם המותר וזמן בו מותר לו לצאת ממנו. עם הפעלת המערכת יוקם "מוקד הזנקה" מיוחד שיטפל בכל מקרה של הפרת תנאי השחרור. סיירים בתפקיד אמורים להיענות במהירות לאיתותי המערכת, ולהגיע למקום בשיתוף המשטרה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
הניסוי הראשון נכשל
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בשנים האחרונות כבר החלו בשב"ס לנסות את השיטה ו-37 אסירים משוחררים על תנאי השתתפו ב"פיילוט" לתוכנית. במשרד לביטחון פנים אומרים שאחרי שהפיקו כת הלקחים מהניסויים, אפשר להתחיל ולהפעיל את התוכנית שצפויה לצאת אל הפועל כבר בחודשים הקרובים. עם זאת, הניסוי הראשון, שנערך בתחילת שנות ה-90, לא בדיוק הוכתר בהצלחה, כשהאסיר המתנדב הצליח להימלט. בקרב משפטנים התכנית מעוררת מספר תמיהות. בין השאר חוששים עורכי הדין שהתוכנית תביא להוספת תנאי שחרור שלא לצורך. בסופו של דבר החליטו בלשכת עורכי הדין לתמוך בהפעלת התוכנית רק במקרים של נאשמים שנעצרו עד תום ההליכים. יו"ר הוועדה לפיקוח על זכויות אסירים ועצורים בלשכת עורכי הדין, עו"ד בני שטיינברג, מסביר: "יש להקפיד שהפיקוח האלקטרוני ישמש אך ורק כחלופה למעצר, ולא להכבדה ופגיעה נוספת בחירותם של אנשים שממילא שוחררו על ידי בית המשפט". |  |  |  |  | |
|