 | | | | מיישרים שורות | |
| | | תשכחו מפלטות, רסנים וטבעות ברזל על השיניים. הדור הבא בתחום יישור שיניים כבר כאן | |
| | | |  | | | | גייל זאבי-ציבלין
11/11/2004 12:15 | | | | | |
| | | בגיל 33 החליטה גלית מהרצליה לעבור יישור שיניים. "כל החיים חייכתי עם היד על הפנים", היא מתוודה, "ואף פעם לא העזתי לחייך חיוך מלא. אחרי הצבא הלכתי עם אמי לרופא בחיפה שיעץ לי לעבור תהליך מזעזע, כולל עקירות, שאמור היה להימשך זמן ארוך, ובנוסף גם רצה המון כסף, אז החלטתי לוותר על'התענוג'", היא מספרת. "לפני כשנה ישבתי עם חברה בבית-קפה והתוודיתי על החולשה הגדולה שלי: הפה. למחרת היא קבעה לי תור. הרכיבו לי טבעות שקופות על השיניים העליונות, ועל השיניים התחתונות העדפתי טבעות רגילות כדי לקצר את זמן הטיפול. תוך חמישה חודשים וחצי הייתי בן-אדם אחר".
מי שעבר בילדותו יישור שיניים, זוכר בוודאי את התקופה הזו כסיוט מתמשך. הטיפולים נמשכו זמן רב, אבל עיקר הבעיה היתה האסתטיקה: בין אם טבעות על השיניים, רסן חיצוני או פלטה - המראה לא היה נעים במיוחד. אבל למזלנו, השנים חלפו והאורתודונטיה השתכללה. יישור שיניים בישראל כיום הוא משהו שיכול להיות אסתטי, קצר ולפעמים אפילו בלתי נראה. "המגמה הכללית בעולם היא של אסתטיקה, ולא רק בתחום יישור השיניים", אומר ד"ר רפי רומנו, יו"ר לשעבר של האגודה האותודונטית בישראל ומנהל אתר האינטרנט של האגודה.
"אנשים היום רוצים להיראות טוב במהלך הטיפול ואחריו. הם לא מוכנים להתפשר על כלום". כך למשל, מסביר ד"ר רומנו, אם במהלך טיפול אורתודונטי יש צורך בעקירת שיניים, הרי שפעם אנשים הסתובבו עם רווחים בשיניים, שנסגרו בהדרגה במהלך הטיפול. היום יש קיבועים חדשניים בצורת שן, מעין שן תותבת שמורכבת ברווח, ושמקטינים אותה בהדרגה עם התקדמות הטיפול, בהתאם לקצב שבו נסגר הרווח. "הרסנים החיצוניים עוברים מהעולם, הטבעות הפכו לשקופות או שמודבקות מאחורי השיניים ויש פלטות שקופות של חברת "אינוויזיליין" שהן כמעט בלתי נראות, אומר ד"ר רפי רומנו.
| |  | |  |
| |  | |  | כמו באירופה
| | | | | אחת השיטות הנפוצות היום ליישור שיניים היא הדבקת הטבעות בצד הפנימי של השיניים, שיטה שנפוצה בעיקר באירופה. בארצות-הברית, באופן מפתיע, הצליחו רופאי השיניים לשכנע את האמריקנים שטבעות מפלדה הן הדבר הטרנדי הבא. "סמכים מזהב הם פסגת האסתטיקה שלהם", מוסיף ד"ר רומנו, "ואילו בגרמניה, בצרפת או בקוריאה אין כמעט רופא שלא יציע למטופל שלו בעדיפות ראשונה את הטבעות המודבקות מאחורי השיניים. למרות שהוכח בצורה חד-משמעית שהתוצאות בשיטה הזו לא פחות טובות, בארצות-הברית כמעט לא עושים את זה".
למה בעצם?
"כי השיטה יקרה כמעט פי שניים מהשיטה הרגילה, ובעיקר משום שלא הרבה רופאים עוברים את ההתמחות המתאימה לטפל בשיטה הזו". פרופ' אתי גזית, מומחית לאורתודונטיה ורופאת שיניים, מציינת חיסרון נוסף של הטבעות הפנימיות: "הן עשויות רק מפלדה, ולפעמים הלשון לא מתרגלת אליהן". שיטה נוספת שמשתמשים בה ליישור שיניים היא הטבעות השקופות, שעשויות מחרסינה, המחליפות את טבעות הברזל המסורתיות. אבל לדברי פרופ' גזית, גם להן יש חסרונות.
"הטבעות מפלדה אמנם נראות פחות טוב, אבל היום עושים אותן הרבה יותר קטנות ודקות, כך שהתחושה איתן נוחה יותר. כמו כן משך הטיפול איתן קצר מזה של החרסינה. הטבעות מחרסינה נראות יותר טוב, אבל הן עבות וגדולות יותר ולכן יכולה להיווצר יותר עששת מתחתיהן. יותר אוכל נכנס בין הטבעות לגומיות השקופות שביניהן, והטבעות גם תופסות פיגמנטציה ונראות לא אסתטיות. אני ממליצה לעתים לשלב טיפול עם טבעות שקופות למעלה ופלדת אל-חלד למטה".
חיסרון נוסף של הטבעות השקופות ביחס לרגילות הוא מחירן: "טבעות החרסינה יעלו בין 800 ל-1,200 שקל יותר לכל קשת", אומרת פרופ' גזית. בכל מקרה, אם אתם לא נרתעים מהטבעות הרגילות, לרופאים יש רק דברים טובים להגיד עליהן. "טבעות הפלדה של פעם עשו כברת דרך גם מבחינה טכנולוגית. היום החוטים שבין הטבעות הם חוטים חכמים שממקמים את השן בדיוק במקום הנכון ושלא משנה מה עושים להם, מובילים את השיניים בדיוק למקום הנחוץ", אומרת פרופ' גזית. ד"ר רומנו מוסיף כי "היום הדבקים של הטבעות הרבה יותר טובים מפעם ויותר אטומים. ישנם בשוק אפילו כאלה שמשחררות פלואור שמחזק את השיניים".
| | | | |
| | | | | 30 אלף שקל
| | | | | חידושים נוספים מצויים בתחום הציוד הנייד, כלומר הפלטות שניתן להוריד ולהרכיב בחזרה. החידוש העיקרי בתחום זה הוא הפלטות השקופות של חברת "אינוויזיליין". מדובר בפלטות שמגיעות מארצות-הברית ושמיוצרות על-פי מידות מדויקות של הפה. המידות האלו מעובדות בתוכנית תלתמימד. צורת ההתקשרות עם החברה היא דרך האינטרנט.
אחרי שהרופא המטפל, החברה בארצות-הברית והמטופל מגיעים להסכמה לגבי התוצאה האידיאלית של הטיפול - הפלטות נשלחות לארץ. לרוב מדובר ב-20 עד 30 פלטות שיש להחליף בהתאם להתקדמות הטיפול. הפלטות שקופות ואסתטיות, אבל אסור לשתות או לאכול איתן.
החיסרון העיקרי שלהן הוא מחירן: כ-30 אלף שקל. בסך-הכל, אומרת פרופ' גזית, יישור שיניים אמור לארוך לא יותר משנתיים. "כל הטיפולים, גם הכי קשים, אמורים להימשך מקסימום שנתיים. אם הם נמשכים מעבר לזה - הרופא כנראה לא מספיק טוב".
מהו טווח הגילים לטיפול יישור שיניים?
פרופ' גזית: "אני מטפלת בכל הגילים: מבני 8 ועד בני 80. אבל הגיל הכי טוב לטיפול הוא גיל ההתבגרות, שבו מתרחשת עיקר הצמיחה של השיניים. הטיפול בגיל הזה הכי יעיל ומהיר". ד "ר רומנו: "המגבלות היחידות הן מצבו הבריאותי של המטופל ומצבן הבריאותי של השיניים (לא ניתן, לדוגמה, לטפל בפה שסובל מדלקות חניכיים). אצל מבוגרים צריך להפעיל פחות לחץ על השיניים, כדי לא לפגוע בעצם".
| | | | |
| |  | | פלטת שיניים שקופה מפלסטיק . בלתי נראית. | /images/archive/gallery/201/548.jpg |
|
| | | | | רסן זה פאסה
| | | | | מתי יש צורך במכשיר חיצוני כמו רסן או מסכת פנים?
ד"ר רומנו: "מרבית הילדים שבאים ליישור שיניים מתלוננים על לסת בולטת, שיניים בולטות או איסדירות בקשת השיניים הנגרמת מצפיפות השיניים. הרסן, שהוא המכשיר החיצוני המוכר ביותר, דוחק את השיניים האחוריות בלסת העליונה אחורה, או גורם לדחיקת שיניים בולטות לאחור. רסן יכול לווסת גדילה של הלסת ולאפשר תיקון לסת בולטת.
"קיים גם רסן הפוך למקרים שבהם הלסת העליונה שקועה, ומטרתו למשוך את הלסת ואת השיניים קדימה. זו בעצם מסכת הפנים. אבל בשנים האחרונות הולכים ומחליפים שתלים דנטליים את כל המכשירים החיצוניים. באחרונה פותחו שתלים קטנים שניתנים להכנסה ולהוצאה בקלות רבה, ללא פגיעה בעצב וללא כאב, והם מבטלים כמעט לחלוטין את הצורך במכשירים חיצוניים. למרבה הפלא, הם לא יקרים יותר".
אז למה לא כולם עושים זאת?
"כי מעט רופאים עברו את ההכשרה המתאימה, ולכן אין מספיק מודעות". חשוב לציין כי כיום ידוע על כ-200 רופאי שיניים בישראל שאין להם הסמכה לטיפול באורתודונטיה, אבל הם עושים טיפולים כאלה בכל זאת. למרות שזה חוקי, מאוד לא מומלץ ללכת למי שאין לו הכשרה אקדמית ספציפית בתחום יישור השיניים, או תואר מומחה בתחום ממשרד הבריאות. אתר האגודה האורתודונטית הישראלית מכיל את רשימת הרופאים המוסמכים באורתודונטיה.
כתובת האתר: www.orthoisrael.org
| | | | |
|
| | | | | |
 |
|
| | |
|
