 | | | | "יש סבירות גבוהה שהרעילו אותו" | |
| | | פרופ' אשרף אל-כורדי היה רופאו האישי של ערפאת
במשך שנים. בראיון מיוחד ל"מעריב" הוא אומר: "אני
לא מבין למה מסרבים לעשות לו ניתוח לאחר המוות" | |
| | | |  | | | | נאוה צוריאל
12/11/2004 6:00 | | | | |
| | | יאסר ערפאת, האיש בעל תשע הנשמות, נחשב כל השנים כבעל יכולת הישרדות מעולה. לפני 12 שנה הוא עבר תאונת מטוס בלוב, שבה נחבט בראשו. רבים מנוסעי המטוס נהרגו וערפאת ניצל בזכות חגורת אנשים שהקיפו אותו, והקריבו את חייהם למענו. שנה לאחר התאונה הוא עבר ניתוח להסרת קריש דם במוחו. בשנת 1999 לקה בניוון קרום המוח. שנתיים קודם הוא התעלף במהלך שיחה עם שר החוץ הקטרי. גם כשהתקרב לגיל 76 הוא המשיך להתגורר במוקטעה, בתנאי דוחק, עם לחץ נפשי מתמשך ולתפקד היטב.
הנוירולוג הירדני, פרופ' אשרף אל-כורדי, מומחה למחלות עצבים, טיפל לאורך כל השנים בערפאת. פרופ' אל-כורדי, יליד עיראק, שירת בעבר כגנרל בחיל הרפואה המלכותי של ירדן, היה רופאו האישי של המלך חוסיין וליווה אותו גם לשורת הטיפולים שעבר נגד הסרטן לפני מותו. הוא גם כיהן בעבר כשר הבריאות הירדני, וכיום הוא הנציג הירדני בפדרציה הבינלאומית לנוירולוגיה. את לימודי הרפואה שלו השלים בבריטניה, והוא נחשב כיום לאחד מבכירי הנוירולוגים במזרח-התיכון ובארצות ערב.
את ערפאת הוא הכיר לראשונה לפני 25 שנה בעמאן, כאשר הוזמן לטפל בכאבים בכתפו ובידו של המנהיג הפלשתיני. הטיפול הבא שהעניק לו היה בביירות. וכך, עם השנים, היחסים בין השניים התהדקו ופרופ' אל-כורדי הפך להיות הרופא האישי שלו. ערפאת נהג להזמין אותו לכל מדינה שבה שהה כאשר מצבו הבריאותי התערער.
למה ערפאת בחר דווקא בך להיות רופאו האישי?
"אני לא יודע. היו לי יחסים מיוחדים איתו. היינו מאוד מיודדים. עם הזמן הפכנו להיות חברים מאוד טובים והוא בטח בי".
| |  | |  |
| |  | |  | "הוא סיפר לי בדיחות"
| | | | | בפעם האחרונה ראה אל-כורדי את ערפאת במוקטעה לפני שבועיים ויום, ביום חמישי, 28 באוקטובר, כאשר החלה ההידרדרות המהירה במצב בריאותו של הראיס.
"ניהלנו שיחה רגילה, הוא היה בהכרה, התמצא במה שקורה סביבו, הוא התלונן על עייפות", סיפר השבוע פרופ' אל-כורדי בשיחת טלפון מעמאן. "הוא איבד את התיאבון וחצי ממשקלו. היו שינויים בעור הפנים ובגוף שלו. הוא התלונן על כאבי בטן. התחלנו לבדוק אותו, והגענו למבוי סתום. החלטתי יחד עם הרופאים לשלוח אותו לחו"ל".
איך הוא התנהג?
"הוא סיפר לי בדיחות, הוא הוא היה צלול, יכולת שיפוט טובה, עם חוש הומור".
אבל מצבו של ערפאת היה קשה, מעורר דאגה. "ברמאללה היו 17 רופאים, ממצרים, מתוניס, מרמאללה ומירדן. הם לא ביקשו ממני חוות דעת רפואית. הם ביקשו מהרופא המצרי לבדוק אותו. המצרים אמרו שיש לו שפעת, וחזרו למצרים. סוהא הזמינה רופא טוניסאי, והם עשו בדיקה ואמרו שיש לו ליקוי בתפקוד החזה, אבל הם לא יכלו להגיד את זה לאף אחד - כי סוהא הורתה להם לא להגיד דבר. כשגילינו שיש לו ליקוי בחזה החלטנו לשלוח אותו לחו"ל".
מה היה לו?
"אף אחד לא יודע. לא מצאנו מה יש לו ולכן שלחנו אותו לחו"ל שיבדקו את כל סוגי הסרטן ויראו מה יש לו". | | | | |
| | | | | סוהא לא רצתה
| | | | | אחר כך, במהלך חפוז שתואם עם ממשלות ישראל, ירדן וצרפת, הועלה ערפאת על מסוק ירדני שהוביל אותו לעמאן, ומשם במטוס צבאי צרפתי, היישר לבית החולים הצבאי "פרסי" בפרבר פריזאי.
לא נסעת איתו.
לא. לא ביקשו ממני להצטרף. ביקשתי כמה פעמים לנסוע לפריז, אבל הבנתי מהאנשים שהיו סביבו, שסוהא לא רוצה, ושהיא מסתפקת ברופאים הצרפתים".
בשנה שעברה ערפאת חלה במחלה עם סימפטומים דומים, אתה חושב שהיו לה השלכות על מצבו הנוכחי?
"לא. אני טיפלתי בו אז. אין קשר בין הדברים".
| | | | |
| | | | | "הצרפתים לא הגיעו לדיאגנוזה"
| | | | | אל-כורדי הורגל כבר בשנים האחרונות לחצות את נהר הירדן, ולהגיע אל הבניין החרב למחצה בלב רמאללה, שבו חי היו"ר הפלשתיני, נצור וכלוא. "הייתי שם פעמים רבות", הוא מספר, "עשר עד 15 פעם. הייתי מגיע לשם באופן שגרתי מפעם לפעם כדי לבדוק את מצבו. כל פעם שבדקתי אותו מצאתי שהוא במצב טוב. בשלוש השנים האחרונות הוא התלונן על תסמינים של מחלת שפעת, והייתי מטפל בו גם ברעידות בשפתיים ובראש ובמזל הצלחתי לשפר את מצבו. אבל לא היה שום דבר רציני".
אתה חושב שתנאי החיים במוקטעה גרמו למחלה שלו?
"אני לא חושב. אני מדבר כרופא ולא כפוליטיקאי. סביר להניח שיש לזה השפעה קטנה או חלק קטן בגלל שהתנאים שם פגעו לו במערכת החיסונית. אבל זה לא כל הסיפור. ברור שהיתה לזה השפעה, אבל לא עד הרמה שזה גרם למותו. מה עם ה-300-200 אנשים שחיו שם יחד איתו? למה לא קרה אותו דבר לכל אלה שהיו שם איתו? הוא קיבל שם סוג מסוים של מזון, שאותו היה מותר לו לאכול. אני לא חושב שזה קשור למוקטעה, אני חושב שזה משהו יותר מזה, שגרם למותו".
הוא התלונן על החיים במוקטעה הנצורה?
"בהחלט. תארי לעצמך שאת כלואה בחדר סגור שבוע, מה יקרה לך אם לא תצאי?".
אז מה גרם למותו, סרטן הדם, סרטן המעי הגס, בעיות במערכת העיכול, זיהום?
"אני לא יודע אם זה היה סרטן, בעיות במערכת העיכול, זיהום או הרעלה. הצרפתים לא הגיעו לדיאגנוזה או לפחות הם לא אמרו שהם יודעים את הדיאגנוזה. אני התעקשתי שהם יעשו לו ניתוח לאחר המוות כדי לברר מה יש לו והם לא עשו את זה".
| | | | |
| | | | | "לא היה לו פרקינסון"
| | | | | אל-כורדי מאמין שיש סבירות שהמוות נגרם כתוצאה מהרעלה, אבל הוא נוהג בזהירות רבה, בלי שום רמז לאחריות ישראלית לכך, כפי שטענו גורמים פלשתיניים בימי האשפוז בפריז.
"אני חושב שזו אפשרות מאוד גדולה, בגלל שהצרפתים לא הגיעו לדיאגנוזה. אם אדם מת בישראל, ואין לך דיאגנוזה למותו, אתה לא שולח אותו לניתוח שלאחר המוות? אני לא מבין למה מסרבים לעשות לו ניתוח לאחר המוות. ולכן יש סבירות גבוהה שהיתה הרעלה".
כל השנים טיפלת במחלת הפרקינסון שלו.
"לא, לא היה לו פרקינסון. עובדה שלא היו לו הפרעות קוגניטיביות ומנטליות. הוא תמיד שמר על צלילות. הסברתי את זה פעמים רבות לעיתונאים ישראלים ולטלוויזיה. היה לו רעד שפיר אדיופטי. תופעה של רעד שאינו מלווה בהפרעה קוגניטיבית, שמתגבר בדרך כלל בשעת רוגז או התרגשות".
לפני 12 שנה ניצל ערפאת מהתרסקות מטוס בלוב. אז החלו הרעידות?
"אין לזה שום קשר לתאונה. אחרי התאונה אבחנתי אצלו בקריש דם שלחץ על המוח. כתוצאה מכך הוא סבל משינויים בחשיבה ובריכוז. הוא עבר בדיקת אם-אר-אי, וניקזתי את שטפי הדם והוא הגיב טוב לטיפול. זה לא השפיע עליו בשום דרך, לא פסיכולוגית, לא מנטלית, לא חברתית ולא פיזית. זה נכון שאנשים הקריבו שם את חייהם עבורו. הוא היה המנהיג שלהם".
| | | | |
| | | | | "סבל מדיכאונות ומלחצים נפשיים"
| | | | | בעניין הרעידות התייעץ אל-כורדי עם עמיתו הישראלי, פרופ' עודד אברמסקי, ראש המחלקה הנוירולוגית בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים. "הוא מאוד מעריך את רמת הנוירולוגיה בארץ, וברמה האישית אנחנו חברים מאוד טובים", אומר אברמסקי, "הוא פנה אליי אז ואמר לי ששמע שרופאים ישראלים טענו שלערפאת יש פרקינסון, אבל הוא טען שזה לא רציני, כי הם לא בדקו אותו. הוא העריך שמדובר לא בפרקינסון אלא ברעד שפיר, והתייעץ איתי אילו טיפולים עשויים לסייע לרעידות. אחד הטיפולים שאני הצעתי היה לתת לו כדורי דרלין, תכשיר שמוריד את הרעד, ובאמת בשנים האחרונות, בזכות הכדורים האלה, לא ראו אצלו כמעט רעד".
ערפאת סבל מדיכאונות? חרדות? מתחים?
"כן. בהחלט. הוא סבל מדיכאונות ומלחצים נפשיים, כמה פעמים במוקטעה, בגלל לחצים מדיניים ובגלל התנאים שם. בביקור שהיה אצל המלך עבדאללה בירדן, לפני פסגת מנהיגי ערב, הוא סבל מחרדות בשל הלחץ שבו הוא היה נתון".
אנשיו היו אומרים שהוא סובל ממצבי רוח, לעתים רגיש לעתים אגרסיבי.
"זה נכון. כל אדם ששמים עליו לחץ יהיה אגרסיבי. אבל הוא היה מנהיג למרות הכל. איתי הוא התנהג בצורה נורמלית".
אשתו סוהא טענה שהרשות רצתה לקבור אותו בעודו בחיים.
"זה שטויות. זה טיפשי כי הרופאים צריכים להצהיר עליו מת. אי אפשר להגיד בלי הערכה של רופא".
עד כמה סוהא היתה מעורבת בחיים שלו?
"הוא מעולם לא הזכיר אותה, ולא דיבר עליה בשיחות שהיו לנו יחד".
שמעת על המתחים שהיו בין הרופאים בפריז לבין סוהא, שרצתה להוציא הודעות שמצבו טוב?
"לא שמעתי על זה. אני יודע שהרופאים בפריז ניסו הכל כדי שמשהו יעבוד אצל אדם כמו ערפאת".
| | | | |
| | | | | "אף אחד לא ייכנס לנעליו ברשות"
| | | | | פרופ' אל-כורדי אומר שיזכור את ערפאת כאיש "מאוד חם, צנוע, אוהב את הארץ שלו, יודע לקבל החלטות, מבין אנשים, אדיב". בפוליטיקה אני מבין מעט מאוד, הוסיף, "הוא עבד קשה עבור האומה הפלשתינית".
מכריו הישראלים של פרופ' אל-כורדי יודעים כי הוא התנגד לשלום בין ישראל לירדן והחרים את כנס הפדרציה העולמית לנוירולוגיה, שנערך בארץ בשנת 2000. כמו מרבית עמיתיו בקהילה הרפואית בירדן הוא שולל כל קשר רשמי עם ישראל, אך ברמה אישית שומר על קשר עם עמיתים בארץ.
יותר מפעם אחת אמר: "כל עוד ראשי הממשלה האחרונים של ישראל - כמו נתניהו, ברק ושרון ימשיכו לכהן, לא אגיע לישראל, רק לרמאללה".
איך אתה רואה את עתיד הרשות?
"הכל תלוי בכם, בצד שלכם. או שתעזרו לפלשתינים לבחור את המנהיגים שלהם, לעשות את הדבר הנכון, או שלא, ואז הדברים יהיו גרועים מאוד".
אתה חושב שיש מקום למשא ומתן מחודש, עכשיו אחרי הסתלקותו מהאזור?
"בוודאי. אין דרך אחרת מלבד משא ומתן. עכשיו זה הזמן הטוב ביותר. אסור לי לדבר פוליטיקה כי אני מחוץ לפוליטיקה, אבל כל הפלגים הפלשתינים צריכים להתאחד תחת מנהיג אחד, ולציית למנהיג אחד".
מי ינהיג את הרשות אחרי ערפאת?
"אני חושב שאבו-מאזן ייקח. אבל אף אחד לא יצליח להיכנס לנעליו של יאסר ערפאת".
| | | | |
|
| | | | | |
 |
|
| | |
|
