 | | | | תעודת הביטוח של מוחמד ראשיד | |
| | | יאסר ערפאת היה אחד מעשרת המנהיגים העשירים בעולם. עם מותו, הופך יועצו הכלכלי ומקורבו, מוחמד ראשיד, לאחת מדמויות המפתח בזירה הפלשתינית | |
| | | | | | ביום רביעי לפני כשבועיים, 27 באוקטובר, פחות מיממה לפני שיצא לפריז, הבין יאסר ערפאת שסופו קרוב מתמיד. למרות המחלה, שהחלישה והתישה אותו, זימן אליו ערפאת את מקורביו, אלו שהיו צריכים לשמוע את ההנחיות האחרונות. בין הראשונים שנכנסו אל הראיס היה מוחמד ראשיד, יועצו הפיננסי ואיש סודו המוחלט. נושאים כמו עתיד האינתיפאדה או פוליטיקה פנים-פלשתינית היו משניים בפגישה הזו, אם בכלל. ראשיד וערפאת דיברו על הנושא החשוב באמת. כסף.
הראיס, שרוב בני עמו עדיין מוגדרים כפליטים, נחשב לאחד מעשרת המנהיגים העשירים בעולם. כך הוא גם מת. השווי האמיתי של הונו, שרובו נשמר בחשבונות סודיים, מחתרתיים, נותר תמיד בגדר הערכה. המגזין "פורבס" עשה עימו חסד, ודיבר על 300 מיליון דולר "בלבד". במודיעין הישראלי והאמריקני נטו לכיוון מיליארד דולר. ההערכות הגבוהות אף הגיעו לשישה מיליארד. מותו של ערפאת, אתמול לפנות בוקר, רק יגדיל את המסתורין סביב הכספים הללו.
את חשבון הבנק הסודי הראשון שלו פתח ערפאת כבר בשנת 1965, שנה אחת לאחר הקמת הפת"ח. שליט כווית העניק למנהיג הצעיר 50 אלף דולר למימון הפעילות, וערפאת החליט שהכסף הזה יישמר בשליטתו האישית. מאז אותה הפקדה, טוען ז'אן קלוד רוברד, יועץ השקעות שוויצרי, פתח ערפאת חשבונות בשוויץ, אוסטריה, לוקסמבורג ואיי קיימן. לערפאת היו אחוזים במלונות ובאתרי נופש בספרד, איטליה, צרפת, שוויץ ואוסטריה, והוא היה בעל המניות העיקרי בשתי חברות סלולרי בתוניס ובאלג'יר. כל הנכסים הללו נוהלו במערכת מסועפת וחשאית של חשבונות בנק, חברות אחזקה ומניות.
| |  | |  |
| |  | | השווי האמיתי של הונו נותר בגדר הערכה. יאסר ערפאת. צילום: רויטרס | /images/archive/gallery/103/686.jpg |
|
| |  | |  | 65 מיליון דולר ביום
| |  | | | איש העסקים הישראלי עזרד לב, לשעבר יועץ פיננסי לרשות הפלשתינית, טוען שערפאת מעולם לא ויתר על הקמת מערך החשבונות הסודיים. "ערפאת לא הסתכל על הסכם אוסלו בתור תהליך אל-חזור. מהרגע שהוא הגיע לשטחים, הוא לקח בחשבון גם הדרדרות במצב. ערפאת הוא איש של תהליכים ארוכי טווח. הוא העריך נמוכה להצלחת המשא ומתן, והתכונן כל הזמן למאבק. ערפאת ידע, גם בימי רבין, שהמצב יכול להתהפך מהר מאוד".
"ערפאת המשיך לחשוב כמנהיג של ארגון חשאי", אומר עזרד, "הוא הבין שהוא חייב ליצור לעצמו מצב שבו הוא לא יהיה תלוי פיננסית במצב ברשות. לשם כך, צריך לבנות מערך מחוץ לגבולות הרשות. בונים אותו בחוכמה, מסתירים, והכי חשוב - מונעים נגישות של מי מאלה שעלולים לסכן את השלטון שלך. אותם מנתקים. ככה הוא מבטיח גמישות פיננסית שלו. הוא מוודא שהכספים האלה לא יפגעו בו".
כמויות הכספים היו אדירות, וגם המקורות שלהם היו מגוונים: החזרי מע"מ וביטוח לאומי ישראלי, רווחים של חברות ממשלתיות פלשתיניות, וככל הנראה, גם כספי תרומות מאירופה. "תחת ידי עברו כספים, בין אם בניהול ובין אם בייעוץ, בין 450 ל-500 מיליון דולר", מספר עזרד, "אבל אני יודע על השקעות נוספות, שלא היו קשורות אלינו, בהיקף של עשרות, ואולי מאות מיליוני דולרים".
באותם הימים, עזרד היה שותפו של יוסי גנוסר ז"ל, ודרכו הכיר את מוחמד ראשיד, יועצו הכלכלי של ערפאת. בימים אלה, הוא משלים כתיבת ספר על הפרשה. "אני לא התעסקתי עם כספים חשאיים, אלא עם כספים רשמיים של הרשות", אומר עזרד, "הצבתי ביוזמתי מגבלות ברורות על משיכת הכסף, כדי למנוע שימוש לא נאות. המגבלה העיקרית והמהותית ביותר אמרה שכל משיכת כסף מהבנקים השוויצרים, תעשה אך ורק לחשבון הרשמי של הרשות בסניף הערב-בנק ברמאללה. אך בשלהי שנת 2000, גנוסר , במצוות ערפאת וראשיד, גרם להורדת המגבלה מאחורי גבי וללא ידיעתי. כמו כן, נעשה שינוי בהרשאות החתימה, וראשיד הפך רשאי למשוך כסף באופן עצמאי, ללא צורך בחתימת ערפאת".
מאותו הרגע, ראשיד היה יכול להעביר כסף מהחשבונות האלה לכל מקום שהוא ירצה. "בסופו של דבר", משחזר עזרד, "באוגוסט 2001, בשיא האינתיפאדה, ביצע ראשיד משיכה של 65 מיליון דולר ביום אחד. מאות אלפי דולרים שמקורם במשיכה הזו, הגיעו בסופו של דבר לגורמי טרור בשטחים".
| | | | |
| |  | | ביקשה לקבל עדכון. סוהא ערפאת. צילום: פלאש 90 | /images/archive/gallery/202/114.jpg |
|
| | | | | המושך בחוטים
| | | | | מותו של ערפאת, הפעם באופן סופי, הופכת את ראשיד לדמות מפתח בזירה הפלשתינית העתידית. ראשיד הוא האדם היחיד, מלבד ערפאת, שהכיר את תמונת הכספים המלאה. האיש, שנחשב לסמכות הכספים הבכירה ביותר ברשות הפלשתינית, נהנה מאמונו המוחלט של הראיס, והוא זה שהקים עבורו את המערכת הפיננסית החשאית, שפעלה במנותק מהמערכת הכלכלית של הרשות הפלשתינית.
ראשיד, המכונה גם "ח'אלד סלאם", הוא כורדי במוצאו, שהצטרף לאש"פ בשנות השבעים. באותה העת, היה ראשיד פעיל בארגון הפ-ק-ק הכורדי, אך עד מהרה הצטרף לפת"ח של ערפאת. "ערפאת קירב אותו אליו, לאחר שהתברר שיש לו הרבה כישורים וכישרונות", אומר מקור ביטחוני פלשתיני, "הוא התקדם לאט לאט והפך לאיש הכספים של אש"פ, שהיה ממונה על כל הקרנות, ועל כל המפעלים שהקים אש"פ. בראשית הדרך, ראשיד לא היה אחראי יחיד. הוא התחזק עם הקמת הרשות הפלשתינית, והחל למשוך בכל החוטים של הכספים".
לפי גורמים ערביים, היחס של ראשיד לסוהא ערפאת הוא זה שהצית את הסכסוך בינה לבין בכירי הרשות. לאשתו של ערפאת היתה גישה לחלק מהכסף, אבל גם היא לא הכירה את התמונה המלאה. כדי לוודא שהיא לא מפסידה את חלקה בעוגה, ביקשה סוהא ביקשה מראשיד להכין לה רשימה מפורטת של כל הנכסים. ראשיד סירב, ואמר שהוא מתכוון לדווח רק לרשות הפלשתינית.
"סוהא היא אנקדוטה. היא פסיק רכילותי בהיסטוריה הפלשתינית, שלא היתה עולה לכותרות, לולא ערפאת סיים את חייו בפריז", אומר עזרד. עם זאת, הוא מזכיר שהיתה לה מעורבות עקיפה בניהול כספי הפנסיה, יחד עם פייר רזק, איש עסקים לבנוני, לשעבר אחד מבכירי הפלנגות. בעבר אף נרמז שבין השניים מתנהל רומן. "סוהא ופייר היו מעורבים בעניין הזה, וגם נביל שעת' היה קשור לסיפור. הם קיבלו לניהולם 150 מיליון דולר כספי פנסיה, והיתה סכנה מוחשית שהכסף עומד להגנב. ראשיד קרא לי, וביקש ממני לעזור לו לחשוף את המזימה ולהבטיח את החזרת הכסף לרשות", מספר עזרד. | | | | |
| | | | | איש של כמה פרצופים
| | | | | ברשות הפלשתינית, למרות השנאה לסוהא, מקלים ראש בחשיבותה. "השמועות כאילו לסוהא יש 60-50 מיליון דולר הם שקר", אומר הגורם הפלשתיני. "מאז שהיא חזרה לרשות, היו לה עסקים אישיים עם כמה אנשים. בתיווך של מוחמד ראשיד. אני גם לא מאמין שיש לה רומן עם פייר רזק".
"אם היה אפילו שמץ של אמת בסיפור הזה, מזמן היינו מוצאים דרך לחסל את רזק הזה", הוא אומר, "זה הדבר הכי קל לעשות, כדי להשתיק את הסיפור. מזמן היו מחסלים אותו. זה ארגון פת"ח. היו מחסלים אותו בתאונת דרכים, יחד עם סוהא".
לגבי ראשיד, אומר הגורם הפלשתיני, שמדובר ב"אדם רב גוני, שיודע להציג כמה פרצופים. הוא פיקח וערמומי מאוד. יש הערכות שהוא באופן אישי, מכל המשחק הזה, הרוויח בשביל עצמו 400-300 מיליון דולר. בנוגע לחשבונות סודיים של ערפאת, אף אחד לא יודע אם באמת יש דבר כזה". אך עזרד לב אומר שהכספים בשליטת ראשיד עתידים למלא תפקיד חשוב בעיצוב ההנהגה הפלשתינית החדשה.
עזרד: "אבו עלא קיבל סמכות חתימה על כספי הרשות, זה חסר משמעות. קופת הרשות מדולדלת לחלוטין. סלאם פייאד, שר האוצר, הצהיר שיש לו 19 מיליון דולר בלבד בבנק. לפני מספר ימים, ישראל העבירה לרשות 145 מיליון שקל, בהעברת חירום, אבל זה לא מספיק. לרשות אין כעת גמישות פיננסית, והמצב הכלכלי שלהם הוא כבר אחרי קריסה. במצב כזה, כמויות הכסף בשליטתו של ראשיד הופכות למשמעויות יותר". | | | | |
| | | | | תעודת ביטוח
| | | | | להערכת עזרד, הכוח הזה של ראשיד עשוי להפוך לקריטי לקראת בחירת יורש לערפאת. הוא סבור שראשיד קיבל הנחיות מפורשות מערפאת מה לעשות עם הכסף, ובין היתר גם במי לתמוך או לא לתמוך. "בין השניים יהיו יחסי אמון גם אחרי המוות", מעריך עזרד, "היה ביניהם קשר חזק, ולראשיד יש נאמנות אדירה כלפי ערפאת. צריך לעקוב אחרי הפגישות שלו. סביר שהאיש או הקבוצה שהוא יעמוד מאחוריהם, יקבלו את השלטון. כולם מסמנים את אבו מאזן ואבו עלא כיורשים, אבל לשניהם יש בעיה בתמיכת הרחוב, ולשניהם יש בעיה בנושא הכסף. הם צריכים את ראשיד יותר מכל דבר אחר. הם חייבים להגיע איתו לדיל".
קניית כוח באמצעות כסף לא מנותקת מההוויה הפלשתינית, ולראשיד יש ניסיון רב ב"שימון" כוחות פוליטיים, בין אם ידידים שצריך לחזק ובין אם יריבים, שמנסים לקנות. את הכל הוא עשה, כמובן, בשמו של ערפאת. "ראשיד פיזר כספים לכל ראשי המנגנונים", אומר הגורם הביטחוני הפלשתיני, "בתקופה שאבו מאזן התחזק על חשבון ערפאת, ראשיד נתן לדחלאן 30 מיליון דולר. גם בשיר נאפע, מפקד הכוחות המיוחדים, קיבל ממנו כסף. כשראשיד היה מגיע ליומיים-שלושה לרמאללה, כל המנגנון של נאפע היה שומר עליו. לפני שהוא הסתכסך עם ג'יבריל, הוא היה מחלק כספים גם למנגנון הביטחון המסכל בגדה".
השליטה של ראשיד בכספים מקנה לו תעודת ביטוח, סבור עזרד. אף גורם לא ינסה לפגוע בו, מחשש שהכספים הללו ייעלמו. אך לטענת הגורם הפלשתיני, ראשיד צבר אויבים, דווקא בקרב גורמי השטח, שלא תמיד פועלים בצורה רציונלית. "ראשיד היה מגיע ל-72 שעות, והיה מת מפחד. הוא ידע שהגדודים מחפשים אותו בגלל שהם ראו בו סמל לשחיתות. אני לא מאמין שהוא יחזור לשטחים", אומר הפלשתיני. | | | | |
| | | | | "תפקיד פקידותי"
| | | | | המערכת הפיננסית שבנה ראשיד היא מורכבת מאוד ומסובכת לאיתור, אך לדברי עזרד, לא מדובר במאבק אבוד. "בבנקאות העולמית המודרנית, לכל טרנזקציה כספית יש טביעות אצבע אלקטרוניות ומגנטיות, לכן אי אפשר להסתיר כלום. רק צריך לרצות למצוא את זה. אחד האתגרים הגדולים של הנהגה הפלשתינית תהיה לשים את היד על הכסף, כדי לפתוח דף חדש, ולהראות שהם מנתקים את הקשר בין שחיתות לבין ממשל.
"אם ההנהגה הפלשתינית העתידית תהיה רצינית, עליה לפנות לממשלת שוויץ, ולבקש פירוט של כל המסמכים, של כל הטרנזקציות, ולהתחיל להתחקות אחרי הכסף. זו עבודת בילוש, מעין פאזל, אבל אין סיכוי שלא תגיע למקורות הכסף. השלב הבא הוא מאבק משפטי, כדי להוכיח שהכסף הוא פלשתיני. בכסף שהייתי מעורב בו, אין בעיה להוכיח את זה, כי הוא הועבר מחשבון בנק רשמי של הרשות ברמאללה".
עזרד מציין שחקירה פלשתינית מסוג זה היא אינטרס ישראלי, לא רק מבחינת הירושה, אלא גם כדי לא להוציא את הכספים הללו ממעגל הטרור הפוטנציאלי.
בנקודה הזו, עזרד מותח ביקורת חריפה על סלאם פייאד, שר האוצר הפלשתיני. "פייאד הוא חסר כל משמעות. לא יותר מאשר בעל תפקיד פקידותי ברשות", הוא אומר, "רפורמה אמיתית היא סגירת החשבונות הסודיים, ואת זה הוא לא עשה, כי הוא קיבל הוראות לא לעשות את זה. פייאד לא מונה כדי שימצא את הכספים האלה".
לדברי עזרד, פייאד וראשיד נחשבים ל"יקירי הממשל האמריקני, כי אין אופציה אחרת. לפני מספר חודשים הייתי במחלקת המדינה, וגורם בכיר בדסק הישראלי-פלשתיני אמר לי'כבר שמונה שנים אנחנו יודעים שראשיד גנב. אז מה, עם מי אתה רוצה שנדבר?'".
"אני מעמיד את הידע שלי וההיכרות שלי עם המערכת הפיננסית הפלשתינית לרשות כל גוף שרוצה להכיר אותה יותר ולעזור לעם הפלשתיני", מסכם עזרד, "אם איזה מנהיג פלשתיני ירים את הטלפון ויגיד לי'אני בא להילטון בתל אביב, אני רוצה לדבר איתך', אני אבוא בשמחה. גם עם סלאם פייאד. אני חושב שזה יסמן שהפלשתינים משנים גישה, וצועדים בנתיב חדש". | | | | |
|
| | | | | |
 |
|
| | |
|
