 |
/images/archive/gallery/103/925.jpg ראש השב''כ, אבי דיכטר, בישיבת וועדת חוץ וביטחון.
צילום ארכיון: פלאש 90  |
|
|
|
|
| בכנסת ציינו היום את השלמת כל התקנות והכללים שמסדירים בפעם הראשונה בחוק את פעילות הארגון
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אריק בנדר
16/11/2004 12:07 |
|
|
|
|
|
|
|
לאחר שנתיים של דיונים מייגעים, מציינים היום בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת את השלמת התקנות והכללים שיאפשרו להפעיל במלואו את חוק השב"כ.
החוק, שהתקבל בכנסת לפני שנתיים מעגן לראשונה בתולדות המדינה בחקיקה את סמכויותיו של השב"כ ואת דרכי הפיקוח עליו. החוק קובע כי השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, מוסדותיה ומשטרהּ הדמוקרטי מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות המדינה. כמו כן, יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים "אחרים" לביטחון הלאומי.
בקרב חברי הוועדה התנהל ויכוח סביב הפירוש ל"אינטרסים אחרים" הנוגעים לסמכויות השב"כ. חלק מהח"כים
הביעו חשש שההגדרה הזאת רחבה מדי ומשאירה תחום אפור שעלול להיות מנוצל לרעה. התקנות והכללים באו להגדיר במפורש מהם אותם אינטרסים אחרים.
כמו כן, בעקבות הוויכוחים שהתלוו לקבלת החוק, נקבע כי השירות יפעל באופן ממלכתי ולא תוטל עליו משימה שנועדה לקידום אינטרסים פוליטיים.
כמו כן, התקנות החדשות כוללות הנחיות ברורות לגבי סוגיית העברת מידע על אזרחים או גורמים שונים במדינה מהשב"כ לארגוני מודיעין אחרים כמו המוסד ואמ"ן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"הגנת הצורך"
|
|
|
 |
|
|
|
סעיף חשוב בחוק קובע ש"עובד השירות, או הפועל מטעם השירות, לא ישא באחריות פלילית למעשה או למחדל שעשה בתום לב ובאופן סביר במסגרת תפקידו ולשם מילויו".
כבר לפני שנתיים הוחלט שלא לכלול במסגרת החוק פרק העוסק בעינויים וחקירות באמצעות לחץ פיזי מתון. ההחלטה נפלה בעקבות ביקורת פומבית נוקבת של שרים וח"כים שטענו כי הכנסת סעיף המתיר עינויים לספר החוקים של מדינת ישראל יהיה "כתם שקשה יהיה להשתחרר ממנו".
למרות שהעינויים לא אושרו בחוק, חוקרי השב"כ יהנו בדיעבד מ"הגנת הצורך", כלומר היועץ המשפטי יקבע לאחר מעשה מסוים אם היתה הצדקה לשימוש באמצעים מסוימים, ועל כן, החוקר לא ישא באחריות פילילת אם הנחקר ימות או יפגע כתוצאה מהחקירה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"השב"כ יצא מאזור הדמדומים"
|
|
|
|
|
|
|
ראש השב"כ, אבי דיכטר, מיהר להדגיש שגם עד היום השב"כ פעל על-פי החוק, והוסיף שהוא מאושר מהניסוח הסופי של החוק. "בחלקי נפלה הזכות לחתום על המוצר המוגמר של החוק שהוא לתפארת מדינת ישראל", אמר דיכטר.
"יש חשיבות עצומה להשלמת חוק השב"כ", אמר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בוועדת חוץ וביטחון. "זהו מסר שמדינת ישראל היא מדינת חוק גם בעניינים ביטחוניים רגישים, ושגם שירותי הביטחון שלה פועלים על-פי החוק כמו כל מערכת אחרת במדינה".
מזוז הוסיף כי "השב"כ היה רגיל לפעול באזור הדמדומים והוא חשש שהחוק יפגע בתפקודו, אולם החוק הפך אותו לארגון יותר אפקטיבי שנהנה מאמון הציבור".
ח"כ אילן ליבוביץ' (שינוי), חבר בוועדת המשנה לשירותים חשאיים שהשתתף בשנתיים האחרונות בדיונים בוועדה, אמר לאחר סיום הדיונים שכעת הוא יכול "לישון בשקט בלילה מתוך ידיעה שאזרחי ישראל יכולים לסמוך על השב"כ, ושארגון רב עוצמה זה לא יהפוך למנגנון אופל וחושך".
הוא הוסיף: "לאחר 50 שנה ויותר ניתן לומר היום שהשב"כ הוא ארגון שפועל על פי כללים ברורים ומדרג היררכי של תקנות וכללים. התקנות מסדירות בדיוק מה מותר ומה אסור". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
