 |
אחרי שהושלמה היום חקיקתו של חוק השב"כ, התפנו חברי הכנסת לדון בעניינים היסטוריים. "אם חוק השב"כ והתקנות והכללים שאישרנו היום היו מתקבלים בשנות ה-80 הייתי נוהג אחרת וכל פרשת קו 300 היתה נחסכת ממני", אמר הערב ח"כ אהוד יתום (ליכוד), שהיה אחד מ-11 אנשי השב"כ שקיבלו חנינה מהנשיא על חלקם בפרשת חיסול שני מחבלים באפריל 1984. "הרבה דברים השתנו מאז", אמר יתום, היום חבר בוועדת חוץ וביטחון בכנסת, ל-NRG מעריב. "בתקופה ההיא לא היו כללים, לא היו תקנות, לא היתה מסגרת, לא היה ברור מה מותר ומה אסור. אני ביחד עם חברי פעלתי אז על פי הנורמות שהיו נהוגות אז בשב"כ ואפשרו את השתלשלות פרשת קו 300". לדעת יתום החוק החדש יימנע הישנות של פרשה דומה. "החוק מסדיר את תיחום האחריות ואת כללי העובדה והנורמות שעל פיהן צריך השב"כ לעבוד", הסביר. לדבריו, למרות חלקו בפרשת קו 300 לא היתה לו בעיה להשתתף בעבודת הוועדה שעסקה בניסוח חוק השב"כ. "הפרשה לא חתומה על שמי", אמר יתום. "היא לא שייכת לאבא שלי או לאמא שלי. זו היתה נחלת השרות כולו. אפילו השר גדעון עזרא אמר פעם כי אם הוא היה במקומנו הוא היה עושה את אותם הדברים. לכן לא רק שלא היתה לי בעיה להשתתף בניסוח החוק אלא שהייתי אחד הדומיננטיים בוועדה". החוק שאושר היום בכנסת אינו כולל התייחסות לסוגיית השימוש בכוח פיסי בלתי מתון והפעלת אמצעים מיוחדים בחקירות. ואולם, יתום סבור שאין צורך בסעיף כזה: "אם אנשי השב"כ ידבקו בהוראות, בכללים ובהנחיות של החוק החדש, לא תהיה להם שום בעיה והם יוכלו להסתפק בהגנה על פי עקרון 'הגנת הצורך'".
|
 |
 |
 |
 |
|
|