 |
"אין מה לדבר על סליחה או מחילה לאותו חייל. אפילו אם יגזרו עליו עונש מוות אני לא אסתפק בזה ואני ארצה לבצע את גזר הדין במו ידי" - כך אמרה היום הווידה אל-המס, אמה של אימאן בת ה-13, שנהרגהלפני כחודש וחצי ברפיח מאש צה"ל, בזמן שצעדה לבית ספרה. בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי, סיפרה הווידה ל-NRG מעריב על האבל הכבד שנפל על המשפחה מאז הריגתה של אל-הנס. נסיבות הריגתה של אימאן עומדות במרכזה של פרשה
שמסעירה בתקופה האחרונה את צה"ל. היום נודע כי מחר יוגש כתב אישום נגד סרן ר', מפקד הפלוגה בגבעתי, בגין שימוש לא חוקי בנשק ובשיבוש הליכי חקירה.
לקראת פתיחת משפטו של סרן ר' עלתה השאלה אם לבצע ניתוח שלאחר המוות בגופתה של אימאן. עו"ד לאה צמל, המייצגת את המשפחה, הביעה נכונות עקרונית להוציא את גופת הילדה מקברה ולבצע ניתוח פתולוגי בנוכחות רופאים פלשתינים. למרות הסכמתה של פרקליטת המשפחה, מתנגדים בני המשפחה להוצאת גופתה של אימאן מהקבר. "לא נסכים לפתיחת קברה של אימאן ולגרום לה סבל נוסף", אמרה האם בדמעות. "היא סבלה כבר מספיק כאשר ירו בה וחוררו את גופה, אנחנו לא רוצים שתסבול בשנית עם פתיחת הקבר".
האם הוסיפה: "אפילו אם נפסיד במשפט, לא אתן יד לפתוח את קברה. יש מספיק ראיות שמוכיחות בוודאות את המעשה המנוול שעשה אותו חייל: יש את עדות החיילים ששירתו במוצב וראו את הכל ואת המצלמות שאני בטוחה שתיעדו את כל המקרה מתחילתו ועד סופו, כך שהוצאת גופתה של אימאן לא תוסיף עוד ראיות". "אני לא מבין למה אחרי כמעט חודשיים נזכרים פתאום שרוצים להוציא את הילדה מקברה", אמר אבי הילדה. "הפצע כמעט הגליד ועכשיו הם פתחו את זה מחדש".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"גיבור על ילדה קטנה"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בני משפחתה של אימאן לא תולים הרבה תקוות בטיפול הצבאי בסרן ר' למרות ההודעה על הגשת כתב אישום נגדו. "אני חושב שבצבא רוצים לטייח את העניין, אך אני מקווה שבית המשפט יתחשבן איתו ושיהיו חיילים עם מצפון חי שראו את הכול ויאמרו אמת", אמר האב. "אני מקווה שיהיו אנשים בתוך הצבא שמצפונם עדיין חי, והם יביאו להענשתו של הפושע השפל", אמרה האם. האם מספרת כי מאז הריגתה של אימאן מאש צה"ל השתנו חיי המשפחה ללא היכר. "אימאן השרתה בבית אווירה נעימה וכולם אהבו אותה. היא היתה השביעית מבין 5 אחים ו-3 אחיות וכולם אהבו אותה", אמרה האם תוך שהיא מתקשה לשלוט ברגשותיה. "אחותה הקטנה היתה קשורה אליה מאוד. מדי יום היא בוכה ארוכות ודורשת שאימאן תבוא לשחק איתה. היא קטנה ועדיין לא מבינה מה קרה, אך כששואלים אותה לאן אמא הלכה היא משיבה: 'היהודים הרגו אותה'".
האם מספרת כי היא עצמה מתקשה לתפקד מאז האירוע הטראגי. "אני לא יכולה לעשות כלום, כל פינה בבית, כל דבר בתוכו, מזכיר לי את אימאן. אני מדמיינת אותה מדברת אלי ויושבת בחיקי, כמו שתמיד עשתה".
הווידה רואה בבתה "שאהידה" ומבקשת מאלוהים שינקום על מותה. "אלוהים ינקום את דמה של בתי, יעשה צדק איתנו ויגמול לאותו חייל על מעשהו הנבזי והבלתי אנושי. אותו חייל היה גיבור על ילדה קטנה, שכל חטאה היה רצונה להגיע לבית הספר בזמן".
|  |  |  |  | |
|