 |
"בחורף שעבר, ביום סגרירי וסוער, קצת כמו אתמול", כתב רפאל איתן לנכדותיו על כוחם של איתני הטבע. "בגלל מזג האוויר אי אפשר לעבוד בשובר הגלים לפי סידור העבודה. אבל אין מה לעשות, מזג האוויר חזק מאיתנו. . . הים רואה, חושב, וגם עושה מאיתנו צחוק".
"בונים פה נמל - מכתבים מסבא נודניק". זו הכותרת של ספרו האחרון של רפול, צרור מכתבים לשלוש מנכדותיו. "השתדלתי לספר בשפתן", כתב רפול על גב הספר המאויר, שראה אור רק לפני כשבוע וחצי, בצירוף מקרים מצמרר.
"גשם, רוח, גלים, עננים, כולם ביחד - סערה. אני נוסע על שובר הגלים ופותח חלון, והים ממתין לשעת כושר. וכשאני מגיע לנקודה שהים סימן לעצמו, הוא מטיח פרץ מים ישר לחלון הפתוח שלי, ומיד תופס מרחק. אני כולי רטוב ממי מלח, והים צוחק. ככה זה אצלנו, מרטיבים וצוחקים".
רפול , סב לעשרה נכדים, לא רצה לספר להם על הצדדים הביורוקרטיים והטכניים של הרחבת נמל אשדוד. במקום זאת, הוא התמקד בעיקר בשחפים, ביונים ובקורמורנים.
"אני מייחס לעופות ולבעלי חיים תכונות אנושיות כגון מחשבה, מאבקים, שליטה ועוד. אינני יכול, כמובן, להוכיח את קיומן, אבל אף אחד גם לא יכול להוכיח שהן לא קיימות", כתב בצרור המכתבים, שבו ניסה להסביר לנכדים האהובים התנהגות אנושית מנקודת מבטם של בעלי הכנף.
"סבא ידע לספר לנו סיפורים בשפת הילדים. הוא התעניין בלימודים שלנו ובנה לנו צעצועים מעץ", אמרה אתמול אלה אלף, נכדתו בת העשר של רפול. לה ולשתי אחיותיה, נגה ואדווה, הקדיש "הסבא הנודניק" את הספר.
בהכנת הידיעה השתתפה עדי שלם
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
עטיפת ספרו של איתן
|
|
|
