 |
/images/archive/gallery/211/907.jpg צייד רכוב על סוס, עם כלבו.
רוייטרס  |
|
|
|
|
| מאות שנים אצילים בריטים שועטים אחרי שועלים ומנסים לצוד
אותם. שיאו של המאבק נגד התחביב האכזרי התחולל השבוע,
כשטוני בלייר ביטל את החלטת בית-הלורדים להתיר את הציד
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
שלומי שטיין, לונדון
29/11/2004 11:05 |
|
|
|
|
|
|
|
לקורא הישראלי זה אולי יישמע הנושא השולי ביותר שחברה
מתקדמת בת-ימינו יכולה להעסיק בו את עצמה, אבל האיסור על ציד שועלים באנגליה נוגע ישירות בכמה מנימיה העדינים ביותר של החברה הבריטית. מזה מאות שנים בני האצולה הבריטית צדים חיות כחלק מהמורשתהחברתית שלהם. הם הבעלים של מרבית הקרקעות הכפריות, ועבורם לצאת עם עדר של משרתים שרודפים עמם ועם הסוסים בעקבות כלבי הציד, שגם טורפים את השועלים, הוא סמל של יוקרה וכבוד.
מ-1997, אז נבחר טוני בלייר לראשות הממשלה, הוא מנסה ללא הרף לשים קץ לתחביב הזה. בלייר, שאמנם עומד בראש ממשלת עבודה (לייבור), מנהל למעשה מדיניות חברתית של מרכז-ימין ועלה התאנה הפוליטי היחיד שנותר לו הוא הנושא "הירוק" של ההתעללות בבעלי-חיים. יותר מכך: מדובר בחיסול נוסף של אחד מסמליה עתיקי היומין של האצולה.
אבל חייו של בלייר אינם קלים: כדי לאשר חוק בבריטניה הוא חייב לעבור אשרור גם בבית-הלורדים, ובמקרה הזה החתול בהחלט לא מתבייש לשמור על השמנת. פעם אחר פעם דחו הלורדים את החלטות בית הנבחרים שניסה לשים קץ לאחד מתחביביהם העיקריים של מרבית הלורדים עצמם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
סמל של יוקרה וכבוד. ציידי שועלים בדרום אנגליה. צילום: רויטרס
|
|
|
 |
|
 |
|
בלייר לא פראייר
|
|
|
 |
|
|
|
זה שנתיים שבית-הנבחרים מצביע פעם אחר פעם באופן עקבי בעד איסור מוחלטעל ציד. הלורדים, לעומת זאת, דרשו כל הזמן הזה שסוגים מסוימים של ציד יותרו ברחבי אנגליה וגם בוויילס. בינתיים הם ממשיכים לבטל שוב ושוב את החוק.
אבל בלייר לא פראייר. במהלך השנים האחרונות, בסבלנות אין קץ, הוא שינה את ההרכב של בית-הלורדים. כיום מרבית חבריו הם כבר לא בני אצולה ואנשי דת שירשו את הכיסא המכובד מאבותיהם. מרבית החברים כיום הם מינויים פוליטיים. בלי לומר זאת מפורשות ובלי להוריד את הגיליוטינה עד הסוף, עיקר בלייר את בית-הלורדים מתפקידו ההיסטורי והלא ממש דמוקרטי.
גם בהרכב החדש הלורדים עדיין עושים לבלייר צרות. עד-כדי-כך שראש הממשלה נאלץ להפעיל לפני כמה ימים סעיף נדיר בחוק משנת 1949, שמאפשר לממשלה לבטל החלטה של בית-הלורדים, וביטל את החלטתם להמשיך להתיר את הציד. זו הפעם הרביעית בלבד ב-55 השנים האחרונות שהחוק הזה הופעל. תומכי הציד כבר מאיימים בפנייה לערכאות.
בלייר, שחושש כעת שהאיסור על הציד יקשה עליו להיבחר לכהונה שלישית ברחוב דאונינג 10, ניסה ברגע האחרון לדחות את מועד יישום האיסור לשנת 2006 - כלומר אחרי הבחירות. אבל חברי פרלמנט סוררים, בעיקר ממפלגתו שלו, לא אפשרו את קבלת הפשרה הזו. אם לא יהיה שינוי, החוק ייכנס לתוקפו ב-18 בפברואר הקרוב.
בינתיים, תומכיוכמובן מתנגדיהציד מתנגשים אלה באלה ברחובות לונדון. ההפגנות של שני הצדדים הופכות לעתים קרובות לאלימות מאוד, ולא אחת מסתיימות במפגינים פצועים. בדיונים האחרונים, לפני כמה שבועות, הצליחו המפגינים בעד הציד להיכנס לבית-הנבחרים והתפרעו שם. הם פונו מיד, אולם הצליחו לגנוב עוד כמה כותרות אדומות בעיתונים.
למעשה, מדובר כאן במהפכה חברתית של ממש - אפילו אם היא סמלית בעיקרה. מלחמת המעמדות נוסח שנות האלפיים. היטיב לבטא זאת חבר הפרלמנט פיטר ברדלי, לשעבר חבר מועצת ווסטמינסטר ומי שמייצג כיום את התומכים בהמשך הציד, שאמר: "זאת מלחמת מעמדות, אבל לא כפי שהכרנו עד כה. היא לא התחילה על-ידי העם נגד האצולה, אלא בדיוק בכיוון ההפוך. היא לא נבעה מפוליטיקה של קנאה, אלא מפוליטיקה של כוח. בסופו של דבר המלחמה הזו היא על מי בעצם מנהל את בריטניה". האצולה, שבבעלותה מרבית בריטניה פשוטו כמשמעו, הבינה שאין היא מנהלת עוד את הממלכה.
האצילים מנסים להפוך את הנושא לעימות בין העירוניים לכפריים. "תחשבו, אם לכפריים היה רוב בפרלמנט והם היו מחליטים פתאום לאסור את קיום בתי-הקפה בערים, כיצד הייתם מגיבים?", ניסה להסביר את העמדה של מתנגדי האיסור דיפלומט זר שחי בקרב הבריטים. אבל הכפריים ברובם לא יוצאים לציד. אם הם עושים זאת, לרוב הם אלו שמסייעים לאחד מבני האצולה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מהפכה חברתית של ממש. מפגינים בעד הצייד בלונדון. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
איך ייאכף החוק החדש?
|
|
|
|
|
|
|
החוק החדש של בלייר שואב השראה מהחוק הסקוטי שאסר לפני כשנתיים לערוך ציד במדינה. מהדוגמה הסקוטיתעולה כי אם לשועלים היתה יכולת להביע עמדה משלהם, כלל לא בטוח שהיו מאמצים בחום את הפסקת הציד. השלטונות עדיין יצטרכו לפקח על הגידול הטבעי של השועלים ולדללם. "ההבדל היחיד שיהיה הוא שבמקום שהשועלים יבותרו לחתיכות על-ידי כלבי הציד, הם פשוט יירו למוות על-ידי הפקחים", אומרים תומכי התרת הציד. על-פי הנתונים הסקוטיים, מספר השועלים שנהרגים בשנה עלה מאז איסור הציד מ-500 ל-900.
בבריטניה כבר הודיעו ציידים רבים שימרדו בחוק החדש וימשיכו במנהגם. במשטרה לא יודעים כיצד בדיוק יאכפו את החוק החדש. "זה יהיה החוק שינסו להפר אותו בצורה הנרחבת ביותר שידעה בריטניה מאז הוכנס האיסור על נהיגה תחת השפעת אלכוהול בשנת 1967", מעריך אליסטר מקוואייטר, מפקד המשטרה בסאפוק. בכל מקרה, במשטרה כבר הוציאו מהבוידעם את נוהלי שיתוף הפעולה בין המטות השונים, שאותם לא הפעילו מאז שביתת הכורים הגדולה בשנת 1984. הם גם דנים בימים אלה על האופן שבו יוכלו לאכוף את החוק החדש.
דבר אחד בטוח: בלייר ממש לא רוצה שהציד יהיה הנושא החם בשנת הבחירות הנוכחית. הדבר האחרון שהוא צריך כעת, פרט למלחמה בעיראק, הן תמונות של ציידים ניצודים על-ידי המשטרה ודם של שועלים על המרקע בכל בית לפני שהולכים לקלפי. המילה האחרונה טרם נאמרה, והדיון החוקתי עוד נמשך. אבל ציד השועלים, כפי שידעה הממלכה מאות בשנים, מחשב את קצו לאחור.
|
|
|
|
|
|
|  | | לא רוצה שהציד יהיה הנושא החם בשנת הבחירות. טוני בלייר. צילום: רויטרס | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
