 |
/images/archive/gallery/213/496.jpg יום האיידס 2004
צילום: אי.פי.אי  |
|
|
| "בניתי את עצמי עם האיידס ומצאתי אושר" |
|
| שלי (שם בדוי), נשאית איידס כבר 15 שנים, מספרת
על החיים בצל המחלה, היחס של השכנים והחברים
לעבודה והופעות ההסברה בהתנדבות מול תלמידים |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
גיל חורב
1/12/2004 18:13 |
|
|
|
|
|
|
|
"אני לא חיה בתחושה של סוף למרות שאני יודעת שצל המוות מרחף מעליי ועלול להכות בי מחר. אני חיה את הרגע. מצאתי את האושר שלי והתגברתי על המשבר הגדול. בניתי את עצמי עם ה-HIV", מספרת ל-NRG מעריב נשאית איידס לרגל יום האיידס הבינלאומישחל היום.
שלי (שם בדוי), מתרגלת למחשבה שהיא נשאית איידס כבר 15 שנה, ובונה את חייה מחדש בצילו של הנגיף. במקום לשקוע בדיכאון, היא ממשיכה במסלול שייעדה לעצמה: סיום הלימודים באוניברסיטה, חתונה עם החבר שאינו נשא, שני ילדים, בניית קריירה, וכיום גם התנדבות בוועד למלחמה באיידס בו היא מסייעת לנשאים אחרים.
שלי נדבקה במחלה לקראת סוף השירות הצבאי, מחבר שעמו קיימה יחסי מין ללא קונדום. "אז, בניגוד להיום, ממש לא היתה מודעות לסכנה הזו. לא חששתי לרגע להידבק בנגיף, זה לא עלה לי בראש. לא דיברו על קונדומים ובבית הספר בכלל לא דיברו איתי על איידס".
ואז, כמו סיוט שמגשים את עצמו, החבר מהצבא איתר את שלי שנתיים אחרי, כדי לבשר לה: "אני
נשא וייתכן שגם את". עולמה של שלי חשך באותו רגע: "מיד הבנתי שנדבקתי והייתי בשוק. אני, שבאתי ממשפחה טובה, הייתי סטודנטית במסלול חיים רגיל, ומעולם לא עברתי שום דבר קשה. זה היה שוק טוטאלי לכולם".
עוד לפני שהספיקה לעכל בעצמה נאלצה שלי לספר לבן-זוגה באותו הזמן, שהיא נשאית. "הוא קיבל את זה יפה מאוד והבטיח שלא יעזוב אותי בחיים, וגם עמד במילה שלו". שנה לאחר מכן השניים נישאו, והביאו שני ילדים בריאים לעולם.
"לא כל נשאית יכולה להיכנס להיריון אלא רק כאלו שהמערכת החיסונית שלהן מספיק חזקה, כי אחרת הילד בסכנה. מצבי הבריאותי היה ונשאר טוב ולכן אפשרו לי",אומרת שלי, אימא לשני ילדים בני 5 ו-3 שלא יודעים על הנגיף שהיא נושאת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"חושבים שזה עובר באוויר"
|
|
|
 |
|
|
|
למרות הביטחון העצמי והסביבה התומכת, שלי נתקלת גם בתגובות מאכזבות של אנשים מהמעגל היותר רחוק. "יש אנשים שחושבים שזה עובר באוויר או דרך נייר שנגעתי בו, ותופסים ממני מרחק. במקרה אחד, כשדיברתי עם שכנה שמתי לב שתוך כדי שיחה איתי היא לקחה שני צעדים אחורה. אחרי בירור קצר התברר לי שהיא יודעת על ה'סוד הגדול ופחדה שזה יעבור באוויר".
גם הגורמים שאיתם שלי באה במגעה במסגרת עבודתה לא יודעים שהיא נשאית. "הייתה תקופה שעבדתי עם ילדים. חשבתי לעצמי מה היה קורה אם ההורים שלהם היו יודעים שהעובדת הכל-כך מסורה שהם אוהבים היא נשאית HIV'', היא מספרת. ''אני יודעת שבאותו הרגע הייתי מאבדת את כל עולמי. הלוואי ויגיע הרגע שאני אוכל לספר את זה בחופשיות".
במסגרת ההתנדבות שלה בוועד למלחמה באיידס, שלי נפגשת גם עם אנשים בריאים, כדי להזכיר להם שהסכנה עדיין לא חלפה. ''הכי חשוב לי להופיע מול תלמידים. כשהם רואים אותי, הם מבינים מיד שזה יכול לקרות גם להם: אני נראית נורמטיבית, סטרייטית, נשואה עם ילדים. זה ממחיש להם שאיידס היא לא מחלה שפוגעת רק בשולי החברה, או רק בקבוצות מסוימות". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
