 |
/images/archive/gallery/116/878.jpg מצעד הגאווה בירושלים. צילום:
פלאש 90  |
|
|
|
|
| הדייל יונתן דנילוביץ' רק רצה לקבל כרטיס טיסה חינם
לבן זוגו, כמו יתר עובדי אל על. אבל המאבק שלו היה
תחילת מהפכת הזכויות של ההומוסקסואלים בישראל |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המותג דנילוביץ' חזק בהרבה מדנילוביץ' האיש. בג"ץ דנילוביץ' המפורסם, שהשיק את המהפכה ההומולסבית בישראל, חגג השבוע עשר שנים לכתיבתו ב-30 בנובמבר 1994. את האירוע ציינה הוועדה למעמד האישה בראשות חברת הכנסת אתי לבני שאירחה ביום שני בכנסת את פעילי הקהילה. מאז יעל דיין, הפכה ועדה זו לאוזן קשבת להומואים וללסביות. גם יונתן דנילוביץ' היה שם. בן 59 (נראה נפלא, לא תתנו לו יום מעל 42), נרגש מאוד, עדיין עם בן הזוג שעימו יצא למאבק על הכרטיס המפורסם. הוא פעיל, בעיקר בתהיל"ה, ארגון הורים תומכים לילדים הומואים ולסביות, צנוע, ביישן ושקט בהרבה מהפעילים האגרסיביים בדרך כלל, שמובילים את מאבקי הקהילה.
תזכורת קצרה: בשנת 1992 חוקקה הכנסת תיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שאוסר על מעביד להפלות בין עובדיו מחמת נטייתם המינית. אל על סירבה להעניק לדייל דנילוביץ' כרטיס חינם עבור בן זוגו כמקובל אצל בני זוג הטרוסקסואלים. האגודה לזכויות האזרח, באמצעות עורכת הדין שירה דונביץ', נרתמה למאבק המשפטי, שנחל הצלחה בבית הדין האזורי והארצי לעבודה.
אל על, בחוסר תבונה בולט, התעקשה להמשיך לבג"ץ ושם נוצר המפץ הגדול. בעיקר בפסק דינה של השופטת דליה דורנר שהצטיין ברטוריקה שוויונית וערכית שהתניעה את מהפכת הזכויות, מעבר לדיני העבודה ובכלל. לימים סיפרה דורנר: "פעם כשטסתי באל על, ואני מוכרחה
לציין שהתייחסו אליי מאוד יפה, הודיעו ברמקול שהדייל הראשי בטיסה הוא יונתן דנילוביץ', אותו כלל לא הכרתי ולא ראיתי מחיי". עם פרישתה משיפוט, ידע אתר ההומואים "גו-גיי" להיפרד ממנה יפה: "שופטים מסוגה של דורנר הם נכס יקר ערך למיעוטים ולחלשים בכלל, ולקהילת הגייז בפרט".
עורך הדין דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח: "עוד לפני דנילוביץ', יצאנו , בשם פרופ' עוזי אבן, למאבק דומה נגד אוניברסיטת תל-אביב שסירבה להעניק לבן זוגו עמית קמה הטבות המגיעות לבני זוג. התאכזבנו מכך שדווקא גוף שאמור להיות נאור כמו האוניברסיטה הודיע לנו שהוא מחכה לפסיקת בית המשפט בעניין דנילוביץ'".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מזוז רוצה לערער
|
|
|
 |
|
|
|
אבל את המתנה המשמעותית ביותר לחגיגת דנילוביץ' העניק לפני כחודש בית המשפט המחוזי בנצרת שקבע כי ישיש רשאי לרשת את הדירה, שאותה חלק עשרות שנים עם בן זוגו. המדינה חמדה את כבשת הרש הזו, אבל בית המשפט, בפסק דין תקדימי, קבע כי את הדיבור "איש ואישה" בחוק הירושה ניתן לפרש גם כבני זוג, ומאותו המין, והותיר את הדירה בידי האלמן.
את הישיש ייצג עורך הדין דורי ספיבק מהקליניקה לסיוע משפטי מאוניברסיטת תל-אביב. "זו לדעתי המהפכה האמיתית מפני שמדובר באדם מעדות המזרח מקריית-שמונה", אומר ספיבק, "הסצנה ההומואית מזוהה בדרך כלל עם יאפים צפון תל-אביביים, והנה הומואים ובעיותיהם קיימים בכל הארץ ובכל קבוצות האוכלוסייה".
היועץ המשפטי לממשלה שוקל בימים אלה להגיש ערעור. על יחסו לקהילה, ספג השבוע היועץ ביקורת נוקבת בפסק דין של השופט יהודה גרניט מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב. גרניט אישר הסכם רכוש בין זוג הומואים שמגדלים ילד במשותף עם אמו שהרתה לאחד מהם. עמדת היועץ היתה שאין לבית המשפט סמכות לאשר הסכם כזה.
השופט גרניט: "בא כוח היועץ המשפטי אוטם את עיניו ואת אוזניו למציאות המתרחשת כיום הן בישראל והן בעולם המערבי כולו - מציאות ההולכת ומתרחבת, של חיי משפחה המתקיימים בין זוגות חד-מיניים, החיים ביחד במשק בית משותף. . . ושוב עולה התמיהה, מדוע היועץ המשפטי לממשלה נלחם, באופן כה חד-צדדי, את מלחמתם של בעלי האידאולוגיות השמרניות ואינו נלחם את מלחמתם של המופלים לרעה, כדי למנוע את האפליה, כמו הזוגות החד-מיניים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
גם טומי איכזב
|
|
|
|
|
|
|
אבל אכזבה, מסתבר, יש גם מגורמים מתקדמים כמו תנועת שינוי, שתמיכתה בברית הזוגיות מעוררת ביקורת עזה בקהילה. מדובר ביוזמה שנועדה להסדיר את בעיות הנישואים של פסולי החיתון למיניהם, כאשר הנוסח שננקט בביטוי "איש ואישה" מוציא במפורש את ההומואים והלסביות מההסדר. ובמקרה זה לא ניתן יהיה לפרש את החוק כפי שעשו בנצרת, מפני שמדובר יהיה בחוק חדש שנוצר במציאות שבה חיי שיתוף בין בני אותו המין ידועים היטב למחוקק.
עירא הדר, עורכת דין פרטית והיועצת המשפטית של קל"ף (קהילה לסבית-פמיניסטית): " אנו מאוכזבים מההתעלמות מאיתנו מטעמים פרגמטיסטיים שכבר לא ראויים היום. הרעיון לפתוח קודם את השערים לפסולי חיתון ואחר כך להכניס אותנו ייכשל, מפני שאם החוק יעבור, תיעלם המוטיבציה לפתור את הבעיה שלנו. לא ראוי לשינוי להעלות חוק כזה".
יקיר, ספיבק והדר הם עורכי דין גאים שנמנים עם הקהילה ההומו-לסבית ושותפים לרבות מהצלחותיה (רשימה חלקית במסגרת) בעשור האחרון. אפשר אפילו לתמוה על הצלחות אלה בחברה הישראלית שחלק נרחב ממנה הוא שמרני ומסורתי. אבל, מדובר על תהליכים שמתרחשים בעולם כולו, ומדובר במערכת משפטית - מחוקקת ושופטת - שקשובה לתמורות האלה.
יקיר: "המשפט לבדו בוודאי שלא עושה שינוי. נחוצים יחסי גומלין עם החברה, עם השינויים שמתחוללים בה". ספיבק : "מדובר בסך הכל במציאת פתרונות למציאות החיים המשתנה. למשל כשחוקקו את חוק הירושה לפני עשרות שנים דיברו על זוג כ'איש ואישה'. היום כבר ברור שזוג יכול להיות מאותו המין". הדר : "מדובר על עשור של נראות (ויסיביליטי). הומואים ולסביות נחשפים יותר ויותר. במצעדי גאווה, בתקשורת, בפוליטיקה. היה חבר כנסת הומו, פרופ' עוזי אבן, שני חברי מועצת עיר, מיכל עדן בתל-אביב, סער נתנאל בירושלים". הדר עצמה תרמה לחשיפה זו כשהצטלמה יחד עם זוגתה למדורם של אבנר ורלי אברהמי, "מצב משפחתי", במוסף "הארץ".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ומה עם אמסלם?
|
|
|
|
|
|
|
השלושה מסכימים כי פסק הדין בעניינו של הכדורסלן שמעון אמסלם היה כישלון. אמסלם הגיש תביעת דיבה נגד עיתון "העיר" בגלל הכותרת "אמסלם לא לבד" שהוקדשה לאולימפיאדת ההומוסקסואלים בניו-יורק. הכותרת קשרה את האירוע עם שיר האוהדים הידוע "אמסלם ההומו". השחקן זכה בפיצוי, מהגדולים באותם ימים, 150 אלף שקל, אבל המסר לפיו "הומו" הוא לשון הרע הכעיס מאוד את חברי הקהילה.
ומכישלונות לאתגר הבא. פרופ' עוזי אבן ובןזוגו ד"ר עמית קמה נישאו בקנדה, המדינה היחידה בעולם שמאפשרת להומואים שהם אזרחים זרים להינשא בתחומה. כשיגיעו ארצה מסמכי הנישואים מתכוון הזוג להירשם במשרד הפנים, שלבטח יסרב ויורה את הדרך לבג"ץ. עניין הרישום וההכרה הרשמית בנישואים מעורר דיון מעניין בקהילה: האם אין להסתפק בזכויות שנלוות לנישואים (שעליהן קל יותר להיאבק), או להתעקש על הכרה רשמית-משפטית מלאה שאותה יהיה קשה הרבה יותר לקבל. ההצלחות עד כה הושגו במאבקים נקודתיים על נושאים "קטנים" כביכול, שהצטברותם גלגלה את המשך ההצלחה. "בכל פעם שהראינו לשופטים את ערימת התקדימים והפסיקות, היה להם קל יותר לפסוק", אומר יקיר.
ופסק הדין הראשון שהחל את המהלך הזה היה בעניין דנילוביץ', שנחשב לפסק הדין שקרע את הקרע הגדול ביותר בין בית המשפט העליון לבין החרדים. מעניין שבתוצאת פסק הדין תמך אפילו הרב שלמה דיכובסקי, דיין בית הדין הרבני הגדול, בגלל שזו פשוט התבקשה מלשון החוק. זו גם היתה הנמקתו התכליתית של השופט ברק, אלא שמשני צדדיו התגעשו הקטבים האידאולוגיים.
מצד אחד השופט יעקב קדמי, בדעת מיעוט, שהתבסס על סיפור תיבת נח וקבע כי בני זוג הם בהכרח שניים ממינים שונים, וכי משפחה היא איחוד של איש ואישה שתכליתם להביא צאצאים לעולם. ומצד שני, השופטת דליה דורנר שהצטרפה לברק, אבל הוסיפה נאום מרהיב על התמורות בעולם ועל ערך השוויון. דורנר, כדאי להזכיר, היתה אז בתקופת המבחן של מינוי בפועל, והפגינה תעוזה שלבטח לא תאמה את זוטרותה.
ותרם לכך גם הנשיא מאיר שמגר שאמר אחרי פסק הדין כי מנהגו היה להשגיח שדרמות וטלטלות כאלה לא יתרחשו, אלא שהפעם פספס.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
