 |
"עברתי תקופה שאני לא מאחל לאף אחד לעבור תקופה כזו קשה. זו טרגדיה, ועכשיו אני שמח שכל זה מאחורי גבי. אני מסתכל קדימה לימים הבאים ואני מקווה שאף אחד לא יעבור תקופה כזאת" - כך סיפר אתמול עזאם עזאם.
אתמול, לאורך כל היום, הגיעו לביתו של עזאם בכפר מע'ר אורחים רבים, בהם ראש הממשלה, אריאל שרון, שר החוץ, סילבן שלום, שר הבריאות, דני נו,ה וחברי הכנסת מגלי ווהבה ואיוב קרא (ליכוד) כדי לברך אותו על שובו. עזאם,
שלא עצם עין מאז שובו, גולל בפניהם את שמונה השנים הקשות שעברו אליו באחד ממתקני הכליאה הגרועים במזרח התיכון. זהו מתקן שארגונים לזכויות האדם התריעו פעם אחר פעם על התנאים הקשים השוררים בו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
עכברושים בגודל חתולים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"הכלא הטורקי בסרט 'אקספרס של חצות' היה מלון חמישה כוכבים לעומת כלא טורה, אחד מבתי הכלא הכי גרועים שקיימים במצרים. קשה לי להאמין שהצלחתי לשרוד את הגיהנום הזה", אמר עזאם. הוא הוסיף: "החדרים בבית הסוהר שרצו עכברים ועכברושים שהתרוצצו שם חופשי והיו מבהילים בגודלם, ממש כמו חתולים. במשך כל השנים האלה הייתי כלוא בחדר קטן, בגודל של 3 מטרים על 3 מטרים, לבדי, מבודד מהעולם החיצון. בלי מזרון, בלי שמיכות, על רצפת הבטון הקרה כשאני סובל בחורף מקור כלבים ובקיץ מחום אימים. פצעי הקור והזוהמה בחדר העלוב הזה גרמו לי לפריחת פטריות בידיים ויבלות. רק אחרי שהכניסו לי מזרון פנימה פחתה מעט הפריחה.
"למרות שהייתי כלוא לבדי, בודד בחדר, בעצם אף פעם לא עזבו אותי לבד. המצרים הציבו על התא שלי שמירה של 24 שעות ביממה עם סוהר שרובהו מכוון כלפי. זו היתה הרגשה נוראה, לעולם לא אשכח זאת. לחצר הייתי יוצא תמיד מוקף שומרים. אף פעם לא נתנו לי להיות לבד. כשהייתי בחצר היו מרחיקים ממנה את העצירים האחרים כי פעם אחת התקיפו אותי בחצר. רצו להרוג אותי. הרביצו לי והיו צריכים לאשפז אותי במשך כשבועיים בית החולים של הכלא".
לא רק התנאים בתא היו בלתי נסבלים, גם האוכל. "סבלתי מאוד מהאוכל המעופש בכלא. מדי פעם הייתה נכנסת לכלא משאית ושופכת מטען של לחם העשוי כדורי בצק יבשים. כדי ללעוס את הלחם הזה היינו צריכים לטבול אותו ב מים מלוכלכים. פעם ביום גם הייתי מקבל מרק מבחיל. מה שקצת שיפר לי את המצב היה אוכל שהיו שולחים לי מהארץ, לבנה וזעתר, שקצת שיפרו את התפריט העגום שלי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"אח שלי - דני נוה"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הרגע הקשה ביותר מבחינת עזאם היה כשבנו הקטן לא זיהה אותו. "אני עזבתי את מוטי, הבן שלי, כשהיה בן שנה וארבעה חודשים. ואז נעצרתי. כשמוטי בא לבקר אותי בכלא, אחרי כמה שנים, הוא בא עם אח שלי, סמי, וסמי אמר לו'הנה, זה אבא', ומוטי אמר לו'לא נכון, אתה אבא'. זה שבר אותי", סיפר. עזאם הנרגש הודה לראש הממשלה ולשר דני נוה על שחרורו: "כתבו לי כאן איזה נאום, אבל אני לא פוליטיקאי, אני לא יודע לנאום, אני אגיד כמה מילים", כך פתח עזאם עזאם ואמר: "כל הדרך האמנתי ששרון יביא אותי. שהוא יכול לעשות את זה. מי שהחזיק אותי בחיים זה אח שלי, דני נוה. שמונה שנים ספרתי. יום יום ספרתי, כל יום, כל שעה, כל דקה. רשמתי כל ביקור שקיבלתי שם. בדיוק באיזה יום, באיזו שעה, באיזו דקה.
"היום אני במדינת ישראל, במדינה שגידלה אותי. במדינה שאני אוהב. מאוד התגעתי לילדים שלי. כל לילה על הרצפה בכלא טורה הייתי חולם עליהם והנה בסוף התגשם החלום. אני מרגיש כמו אחד שקם מהקבר ונולד מחדש", הוסיף.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"רוצה לישון"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בראיון ראשון לעיתונאים, נמנע אתמול עזאם מלתקוף את נשיא מצרים מובארק או להודות לו על שחרורו ורק אמר: "תודה לאל. הוא זה שרצה שאני אחזור הביתה. האל הוא זה שמגיעה לו תודה". הוא הוסיף: "אני חף מפשע. שמונה שנים אמרתי שאני חף מפשע וגם עכשיו, כשאני בביתי במדינת ישראל, אני אומר שאני חף מפשע. אני לא יודע מי בישל לי את זה ואני לא יכול לנחש". לגבי תוכניותיו לעתיד אמר אתמול עזאם: "אני רוצה לאכול הם המשפחה שלי, לשבת איתם, להכיר אותם מחדש. זה הדבר הכי חשוב לי בתקופה הקרובה. כשחזרתי הביתה לא הכרתי את הבית שלי, את השכונה. הכול השתנה פה ואני רוצה ללמוד הכול מחדש. את הילדים שנולדו כאן בכפר מאז שהלכתי לכלא, את החברים שלא ראיתי כל כך הרבה שנים. כרגע אין לי תכניות ואני לא חושב על מה לעשות". לסיום , היתה בפיו של עזאם רק בקשה אחת: "מאז שחזרתי לא ישנתי אפילו חמש דקות. יותר מכל אני רוצה לישון".
בהכנת ידיעה השתתפה אילאיל שחר |  |  |  |  | |
|