 |
 |
|
|
|
|
| ב-1996 יצאה עדי מביתה ונעלמה. מאז אין קצה חוט. האם: "אני חיה בסיוט. הילדה שלי אבודה שנים" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
צח שפיצן
13/12/2004 12:12 |
|
|
|
|
|
|
|
שמונה שנים בלי עדי: ביום שישי, ה-13 בדצמבר 1996 יצאה עדי יעקובי, אז בת 17 מביתה ומאז לא שבה. על-פי הפרטים שנאספו במשטרה עדי היתה בדרכה לפגישה עם חברה נתניה, פגישה שאליה לא הגיעה מעולם.
עדי נראתה לאחרונה כשניסתה לתפוס טרמפ ברחוב דיזינגוף בתל-אביב בסביבות השעה שש בערב. גם לאמה, בטי, לאביה, יוסי, ולאחותה התאומה, שרית, אין צל
של מושג להיכן נעלמה עדי, וכך גם לחוקרי מחלק הנוער של מרחב ירקון שניסו לפצח את התעלומה, אך לא הצליחו בכך עד היום.
האם בטי, סיפרה היום ל-NRG מעריב, על תחושותיה במלאות שמונה שנים להעלמות: "הזמן לא מקהה את הכאב. כל יום שעובר זה יותר ויותר כואב לי. לקראת יום השנה לא ישנתי כמה לילות, אני לא מסוגלת להירדם עם כל המחשבות שעוברות לי בראש ואפילו כדורי שינה לא משפיעים עלי. אני מקווה לעבור את הימים האלו כמה שאפשר כי אחר כך אני ממש סחוטה מבחינה רגשית".
"אני לא מסוגלת לקלוט שהילדה שלי אבודה כבר שמונה שנים", אמרה בטי בכאב. "מאז שקרה המקרה, כל החיים שלי התהפכו. אני לא מסוגלת לעבוד, ולא מסוגלת לעשות כלום. האובססיה שלי זה הבת שלי, מה קרה? איפה היא? זה שולט בי וקשה לי לצאת מזה. אף אחד לא יכול להבין את הכאב, מנסים להיכנס לשגרה של החיים אבל כל יום שעובר זה יותר קשה. פעם הייתי אדם אופטימי".
לבטי אין טענות כלפי המשטרה. "כל מה שעשינו עם המשטרה או לבד ותמיד הגענו לאותה תוצאה. אפס. זה כואב מאוד. אני בקשר מאוד הדוק עם המשטרה, והיחס של המשטרה אלינו מאוד טוב, וכחלק מזה עשו את התמונות החדשות של עדי", סיפרה האם. "זה לא יאומן שקורה כזה דבר ללא קצה חוט. לפעמים אני מרגישה כאילו שנכנסתי למנהרה בלי קצה אור קטן, כאילו אני הולכת לאיבוד שם. אני לא מאמינה שאני חיה בכזה סיוט, ואני רוצה לקום מהסיוט הזה. אני לא מאמינה שקורה כזה דבר".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
החיפושים העלו חרס
|
|
|
 |
|
|
|
עדי גדלה בתל-אביב, למדה בבית הספר היסודי "גבריאלי" ובסיומו עברה ללמוד במגמת הספורט בתיכון עירוני א'. כשהיתה בת 15 נפרדו הוריה. באותו יום שישי שבו נעלמה יצאה בשעות הצהריים לאחר שהאב ושתי הבנות נפגשו כמדי שבוע לארוחת צהריים משותפת. עדי טיילה עם אחותה התאומה ברחוב שיינקין ואחר כך נפרדו כל אחת לדרכה.
המשפחה והמשטרה ניסו לאתר את עדי בכל דרך והפיצה את תמונותיה על עמודי חשמל, חלונות ראווה, ובתי קפה ברחבי העיר. פרשת העלמה אף שוחזרה בתוכנית הטלוויזיה "בשידור חוקר", אולם כל הניסיונות לאתרה עלו בתוהו.
בטי, פתחה תא טלפון שאליו אפשר להזרים מידע בכל שעות היממה. אמנם הגיעו לתא שיחות, אולם רובן התגלו כשיחות סרק וחלקן אף כשיחות של שרלטנים שניסו להוציא כספים במרמה מן האם. באחד המקרים אף נעצרה אישה שטענה כי יש בידיה מידע על עדי ודרשה תמורתו 50 אלף שקל. עדי היא לא הנעדרת היחידה. נכון להיום ישנם 11 אנשים שמוגדרים נעדרים ברחבי מחוז תל-אביב. תאורה של עדי ביום שנעלמה: גובה 1.65 מטר, מבנה גוף רזה, צבע עיניים חום, שיער חלק, מרכיבה משקפיים, וענדה פירסינג באף באוזניים, ובפה.
מהמשטרה נמסר שמידי שנה מתקבלות במשטרת ישראל כ-4,000 הודעות על נעדרים ישראלים בארץ ובחו"ל. בשנת 2003 התקבלו 4,035 הודעות, שמתוכן לא אותרו 21 נעדרים, שהם פחות מאחוז. בעשור האחרון לא אותרו 170 נעדרים, מתוכם שבעה קטינים ובהם עדי.
מספרי הטלפון של מחלק נוער במרחב ירקון שחוקר את המקרה של יעקובי: 03-5644219, 03-5644444 כמו כן ניתן לשלוח מידע לפקס שמספרו 03-5644333.
מספר הטלפון של התא הקולי למסירת פרטים אודות עדי: 03-5225906. הטלפונים של מרחב דן לגבי מידע על נעדרים אחרים: 03-6104444, 03-6104462, כמו כן ניתן לשלוח מידע למס פקס 03-6104458.
בהכנת הידיעה השתתפה טל ימין-וולבוביץ' | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
