 |
/images/archive/gallery/221/210.jpg צחי הנגבי עם מאבטח. צילום:
אריק סולטן  |
|
|
|
|
| אמצעי אבטחה חדשים הוצבו על
כל שרי הממשלה בפיקוח השב"כ.
העלות: 100 מיליון שקל בשנה |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
בן כספית
14/12/2004 7:19 |
|
|
|
|
|
|
|
חודש וחצי לאחר שנכנסה לתוקפה החלטה של הקבינט שקבעה כי כל השרים יזכו לאבטחה מלאה של השב"כ, מתברר כי לרבים ממשרדי הממשלה אין אמצעים לממן את תקציב האבטחה, שמוערך בכארבעה מיליון שקל לשנה לשר.
שירות הביטחון הכללי שקבע את הסטנדרטים ומפקח על הסדרת אבטחת השרים, קבע פרמטרים מדויקים: כל שר יצויד ברכב ממשלתי ממוגן (עלות של כ-1.5 מיליון שקלים), מספר מאבטחים (כולל מאבטח "מקדים" לאירועים פומביים), אמצעי מיגון משוכללים בבית המגורים (כולל חומת אבטחה בבתים פרטיים, חיישנים ואמצעים נוספים), מיגון כבד של לשכת השר ואמצעים רבים נוספים.
האחריות לאבטחת
השר מוטלת על קצין הביטחון של המשרד, בכפוף לסטנדרטים, לפיקוח ולהנחיה המקצועית של שירות הביטחון הכללי.
בסך הכול אמורה אבטחתם של השרים להגיע ליותר מ-100 מיליון שקלים. כמה שרים התקוממו נגד הדרישות האבטחתיות, ונערכים דיונים שמטרתם להקטין את העלות, לפרוס אותה על פני כמה שנים, ולדחות את ביצועה המלא של תוכנית השב"כ לאבטחת השרים לשנת התקציב 2006.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אי אפשר לסרב
|
|
|
 |
|
|
|
באוקטובר 2002 החליטה הממשלה כי רק שבעה אישים, המוגדרים כ"סמלי שלטון", ייהנו מאבטחה צמודה של היחידה הממלכתית לאבטחת אישים של שירות הביטחון הכללי (נשיא, ראש ממשלה, יו"ר הכנסת, ראש אופוזיציה, שרי החוץ והביטחון ונשיא בית המשפט העליון).
בנוגע ליתר השרים, המצב נותר מעורפל. כל קצין ביטחון של כל משרד ממשלתי נהג על פי שיקול דעתו, המשטרה כמעט לא התערבה, והנושא נותר פרוץ.
ועדה מיוחדת בראשותו של ראש המוסד לשעבר, שבתי שביט, בדקה את הנושא, והגישה לממשלה השנה שלוש חלופות: הראשונה תכלול את כל שרי הממשלה במעמד מאובטחים על ידי השב"כ ובאחריותו, השנייה תהפוך את השב"כ לגוף מנחה ומפקח על אבטחת השרים, שתבוצע בשטח על ידי קציני הביטחון של משרדיהם, והשלישית משאירה את המצב הקיים, דהיינו המשך התייחסות לשרים כ"אחד האדם" והטלת אחריות לאבטחתם רק במקרה של התרעות מיוחדות על המשטרה ועל קציני הביטחון שלהם.
ראש הממשלה אימץ את החלופה השנייה, הקבינט קיבל החלטה בעניין לפני כשלושה חודשים, וההחלטה נכנסה לתוקפה ב-1 בנובמבר . על פי ההחלטה, לשר עצמו אין שיקול דעת, אין הוא יכול לוותר על האבטחה שלו ומעצם היותו "סמל שלטון" ישראלי הוא חשוף לניסיונות פגיעה שיכולים לייצר משברים ביטחוניים ומדיניים, ועל כן יש לאבטח אותו - גם נגד רצונו.
ביסוד התפיסה הזו אפשר למצוא את הטראומה בעקבות רצח השר רחבעם זאבי, שסירב להיות מאובטח ואף התנער פעמים רבות ממאבטחי השב"כ, בטרם נרצח על ידי רוצחי החזית העממית בירושלים.
החלטת הקבינט כללה גם פרוצדורה מפורטת למקרה ששרים ינסו לעשות דין לעצמם, כולל ערכאות ערעור (בפני ראש היחידה לאבטחת אישים, ראש השב"כ ולבסוף גם ראש הממשלה).
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
נתניהו מאובטח. צילום: רענן כהן
|
|
|
|
|
|
|
שיתוף פעולה הדוק
|
|
|
|
|
|
|
לקראת 1 בנובמבר ישבו מזכיר הממשלה ישראל מימון ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה האלוף יואב גלנט, וקבעו את הפרמטרים המדויקים. שירות הביטחון הכללי הוציא חוברת הנחיות מפורטת לקציני הביטחון של המשרדים השונים. התקיימו דיונים ופגישות עבודה רבות בין הצדדים.
בשירות הביטחון מציינים כי הדרישות האבטחתיות מקציני הביטחון אינן עולות על הדרישות של השב"כ מעצמו, וכי בין הקב"טים השונים לבין השירות יש שיתוף פעולה הדוק.
אחת הבעיות שהתעוררו היא סירובו של משרד האוצר לשאת בעלות העצומה של האבטחה. הוחלט, לפיכך, לנסות לפרוס את ההוצאות. בדיון שנערך אצל גלנט הוחלט כי בשנה הראשונה יצומצם תקציב האבטחה לשר לכשני מיליון שקלים (יחסית לחצי מיליון עד מיליון לשר "רגיל" עד עכשיו), ורק ב-2006 יושלם תהליך האבטוח והמיגון של כל השרים.
נוסף על כך, התברר כי שרי הממשלה ממשיכים להתחלף וכל מה שמושקע במיגון בתיהם של שרים שמפוטרים או מתפטרים יורד אחר כך לטמיון.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
