 |
 |
|
|
|
|
| בכיר החמאס חסן יוסוף שוחרר לפני כחודש. הוא בעד להשתתף בבחירות ברשות, אך מול ישראל הוא אחרון הנצים. "איננו חובבי רצח – אבל אתם מכריחים אותנו" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
ג'לאל בנא
17/12/2004 19:30 |
|
|
|
|
|
|
|
בחדר האורחים של השיח' חסן יוסוף, בבית-חנינה בין ירושלים לרמאללה, מוצגות מתנות וברכות שהוענקו לו כאשר שוחרר לפני כחודש מן הכלא הצבאי. אחת מהן, דגם של מסגד כיפת הסלע, עבודת יד של אסירים ביטחוניים, חבריו לכלא, מוצבת בפינת החדר. ליד הכיפה המוזהבת מונחת תמונתם המשותפת של השיח' אחמד יאסין וד"ר עבד אל-עזיז רנטיסי, מנהיגי החמאס שחוסלו בידי צה"ל.
השיח' יוסוף, מנהיג תנועת החמאס בגדה המערבית, מקבל את אורחיו בחיוך רחב ומתעקש להגיש לבאים ממתקים. ארבע פעמים נעצר יוסוף וריצה עונשים שונים, שלוש פעמים בכלא הישראלי ופעם אחת ברשות הפלשתינית. בשנת 1990 גורש, יחד עם ד"ר רנטיסי וכ-400 פעילי חמאס אחרים, למרג' א-זוהור בדרום לבנון.
יוסוף, בן 47, אב לתשעה ילדים, בעל תואר ראשון בהלכה איסלאמית מאוניברסיטת "אלקודס", משמש כראש מחלקת הצדקה במשרד הווקף המוסלמי במחוז רמאללה. מאז שנת 1975 הוא פעיל בתנועה האיסלאמית, בקבוצת האחים המוסלמים, ומאוחר יותר היה
בין הראשונים שהצטרפו לתנועת חמאס.
מאז שוחרר לפני כחודש ממאסרו במחנה עופר, לא הרחק מביתו, הוא נחשב למוביל הקו המתון יחסית בחמאס, תומך בהידברות בין אנשי התנועה לבין כל הפלגים הפלשתיניים, ובמיוחד עם אנשי הפתח שהם השולטים ברשות. הוא היה הראשון שהציע לאחר מותו של יאסר ערפאת להקים "הנהגת אחדות לאומית פלשתינית", הצעה שנדחתה בידי אנשי הפתח. יוסוף תמך גם בהתמודדות החמאס בבחירות לרשות הפלשתינית, אולם נותר שם במיעוט. חבריו להנהגה, אלה שנותרו לאחר חיסול שכבת המנהיגים הבולטת בעזה, הכריעו אחרת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מתחזקים ומתרחבים
|
|
|
 |
|
|
|
בראיון נרחב ראשון לכלי תקשורת ישראלי, דיבר השבוע השיח' יוסוף בקול אחד בעניין זה, משוכנע שטוב שתנועת החמאס לא תתמודד, וגם לא תתמוך במועמד כזה או אחר לשבת על כיסאו המיותם של הראיס ערפאת.
"אין ספק, המצב הפנימי פלשתיני קשה, קשה מאוד, במיוחד לאחר מותו של היושב ראש יאסר ערפאת. אסור לנו להתעלם מהעובדה שיש שינויים עולמיים המשפיעים גם על הנושא הפלשתיני. לכן המצב אינו פשוט. הכיבוש המשחית, המצב הכלכלי הקשה מאוד, בנוסף לדברים השליליים שבתוך החברה הפלשתינית כמו השחיתויות בשלטון, הרבה פרוטקציות ומינויים שאינם ראויים, ואנרכיה גדולה".
והפתרון הוא הנהגה מאוחדת?
"ישנה דאגה גדולה מהמצב. לכן עלינו להקים הנהגה פלשתינית אחת ומאוחדת לכל העם הפלשתיני בכל מקום, וזוהי קריאת תנועת החמאס. עלינו להיות תחת קורת גג אחת, ללמוד באמת את כל הבעיות של העם הפלשתיני ולפעול לשיפור המצב. ובראש ובראשונה - לפעול לסילוק הכיבוש הישראלי מהאדמות הפלשתיניות".
על מעמדו בצמרת התנועה הוא אינו מרחיב בדיבורו. "אני כמו כל שאר עמיתיי וחבריי בתנועת החמאס, אינני שונה מאף אחד", הוא משיב לשאלה. "השתייכותי לתנועה באה בשל אמונתי שהתנועה היא שיכולה להביא אותי, כמו את כל העם הפלשתיני, לחוף מבטחים ולהגשמת שאיפותינו, ובראש ובראשונה סילוק הכיבוש".
כיצד השפיעו על התנועה החיסולים של בכירי התנועה?
"אין ספק שחיסולי בכירי התנועה שביצע צבא הכיבוש הישראלי, ובמיוחד חיסולם של ד"ר רנטיסי, איסמאעיל אבו-שנב והשיח' אחמד יאסין, אם נרצה או לא נרצה, השאירו חלל ריק בתנועה. זה גרם לנו לאסון, אבל לא רק לתנועה אלא לכל העם הפלשתיני. אך כל העולם צריך לדעת שהחמאס אינה קבוצה של אנשים, שאם יחוסלו או ייעצרו או יירדפו, התנועה מחוסלת".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נדחקנו לשוליים
|
|
|
|
|
|
|
"חמאס מתחזקת ומתרחבת בכל יום על אף המהלומות והקשיים, התנועה היא תנועה עממית ציבורית והיום כמעט ולא ניתן לספור את תומכיה במיוחד בקרב המשכילים והאינטלקטואלים בחברה הפלשתינית, וכבר הצליחה לבנות את מעמדה בקרב הפלשתינים ובקרב העולם הערבי והמוסלמי ואין ביכולת כל כוח שהוא לחסל את התנועה הזו".
מי מנהיג היום את החמאס?
"התנועה נמצאת היום בכמה מקומות, ברצועת עזה, בגדה המערבית, בבתי הכלא בישראל ובחו"ל. לכן ממקומות אלו ביחד מתקבלות כל ההחלטות ונקבעת המדיניות שלה. כאשר יש נושא המחייב התדיינות, אנחנו מתייעצים וכל אחד נותן את עמדתו. המנהיגות שלנו היא לא תפקידים, לא כיסאות ולא כספים אלא אחריות לאומית".
לפי מה שאתה אומר, המנהיגות של התנועה נמצאת בארבעה מקומות רחוקים. כיצד אתם מתקשרים האחד עם השני? כיצד מקבלים את החלטותיכם?
"טוב, זה סוד המקצוע שלנו", מחייך השיח' ומוסיף, "תנועה גדולה כמו חמאס תמיד נמצאת בקשרים עם אנשיה. נכון שיש בעיית תקשורת ואנשי התנועה בעזה לא יכולים לפגוש את אנשי התנועה בגדה או בחו"ל, ולפעמים בתוך הגדה יש בעיה ומי שנמצא בפנים לא יכול לפגוש את האנשים בחו"ל. למרות זאת, אף פעם לא איבדנו את הקשר וההמשכיות ולו במינימום. אנחנו מתדיינים, מעבירים מסרים בינינו וכך מקבלים את החלטותינו".
אתה תמכת בהתמודדות של חמאס בבחירות לראשות הרשות הפלשתינית. מדוע ההצעה שלך נדחתה?
"נכון. אבל היו אנשים אחרים שהתנגדו בחמאס לבחירות והצעתם התקבלה, ועכשיו בדיעבד אני משוכנע שההחלטה שהתקבלה על חרם הבחירות היתה ההחלטה הנכונה והנבונה".
מדוע בעצם אתם מחרימים את הבחירות?
"חמאס דרשה לפני הבחירות להקים מנהיגות פלשתינית אחת מכל הזרמים הפלשתיניים כדי להנהיג בתקופה הזו את העם הפלשתיני בצורה מאוחדת. אך לצערנו יש צד פלשתיני שלקח את הדברים לאחריותו הבלעדית, חוקק את חוק הבחירות לפי רצונו, קבע מועד לבחירות וקיבל את כל ההחלטות ללא כל התייעצות איתנו. לכן ראינו שזו דחיקה של החמאס ושל תנועות פוליטיות נוספות לשוליים, על אף שיש לנו השפעה גדולה ברחוב הפלשתיני ואולי הכוח שלנו יחד, יותר גדול מהכוח של הפתח. לכן ראינו לנכון שלא להשתתף בבחירות".
תחרימו גם את הבחירות למועצה הפלשתינית המחוקקת?
"ישנו לחץ גדול על התנועה להתמודד בבחירות למועצה ואנחנו עדיין דנים בזה. מה שכן, תנועת החמאס תתמודד בבחירות המוניציפליות".
מה העמדה האישית שלך בנושא ההתמודדות למועצה המחוקקת?
"זהו עניין פנימי שטרם התקבלה בו החלטה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אין מאבק עם הרשות
|
|
|
|
|
|
|
האם ישנם מגעים או תיאומים בין החמאס לבין אנשי הרשות הפלשתינית, במיוחד אחרי מות ערפאת?
"עוד טרם מותו של היושב ראש ערפאת היה דיאלוג בינינו לבין הרשות. היו הרבה פגישות והתקיימו דיונים רבים עם הפתח והרשות בשטחים ובחו"ל. אנחנו חושבים שהידברות היא השפה היחידה שצריכה להיות בינינו לבין אנשי הרשות ושאר הזרמים הפוליטיים. כל זה על מנת לשמור על האינטרס הלאומי הפלשתיני. בעבר הצענו להיות חלק מהמנהיגות הפלשתינית תחת הכותרת'שותפים בדם שותפים בהחלטה' ואנחנו בעד הנהגה פלשתינית מאוחדת".
דיברו על אפשרות שתהיה הודנא או הפסקת אש בתקופה הקרובה?
"ראשית, אין כל מאבק בינינו לבין אנשי הרשות הפלשתינית או אנשי הפתח כדי שתהיה הודנא בינינו.
"מבקשים מאיתנו לעשות הודנא והכיבוש הישראלי עדיין על אדמותינו ומבצע את פשעיו. לכן לא יכול להיות שנדבר על הודנא בתנאים כאלה. ואין כל הודנא לא מקרוב ולא מרחוק".
לא היו מגעים כלשהם להודנא?
"אנחנו מעולם לא ניהלנו כל משא ומתן או מגעים עם הצד הישראלי להפסקת אש. מי שמנהל את המגעים באשר הם עם הצד הישראלי זה הרשות הפלשתינית ולא אנחנו. כשהייתי עדיין בכלא ניסו הישראלים לפתוח איתי ערוץ הידברות, אך סירבתי בתוקף, מכמה סיבות. ראשית, אני בכלא עצור, ודבר שני, אף אחד בחמאס לא הסמיך אותי לעשות זאת".
אתה מוכן לפתוח בדיאלוג או במשא ומתן כזה או אחר עם ישראל?
"אמרתי ואני חוזר ואומר, אנחנו בחמאס לא רוצים להיות אלטרנטיבה לרשות הפלשתינית ובמיוחד בכל הקשור למגעים עם ישראל ולמשא ומתן עם ישראל".
אז מה בכל זאת התנאים שלכם לקיום הודנא או הסכם הפסקת אש?
"אין כל טעם עכשיו לדבר על הודנא, לא רק עם החמאס, אלא עם כל העם הפלשתיני. זה דבר שאינו מקובל.
"לא יכולים לדבר על הודנא כאשר הכיבוש עדיין נמצא וההתקפות הישראליות לא מפסיקות. רק ביממה האחרונה היו עשרה הרוגים פלשתינים. איפה הריסת הבתים, המעצרים וההשפלות במחסומים. אין כל טעם לדבר על הודנא על אף שחמאס הציעה כמה פעמים הודנא בפומבי ושלא בפומבי, וישראל לא כיבדה זאת וכל העולם עמד והביט. לכן הבעיה היא לא אצלנו אלא היא בצד הישראלי. לא תהיה רגיעה ולא יהיה שקט כל עוד יש אסירים בבתי הכלא הישראליים ויש לנו את מלוא הזכות להיאבק בכל דרך עד לשחרור האסירים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הישראלים אשמים
|
|
|
|
|
|
|
ישראל עומדת לשחרר בתקופה הקרובה כמה עשרות אסירים פלשתינים. האם יש תיאום כלשהו ביניכם לבין הרשות הפלשתינית?
"לא, אין כל תיאום. אנחנו רק יודעים שהולכים לשחרר אסירים".
אבל מדברים על האפשרות לשחרר את ג' מאל טוויל, מבכירי החמאס ברמאללה?
"אנחנו מברכים על כל שחרור של כל אסיר פלשתיני, אבל עלינו לזכור שלג'אמל טוויל נשאר עוד פחות מחודש עד לסיום את תקופת מאסרו. כשיהיה השחרור עוד שבוע-שבועיים יישארו לו ימים ספורים בלבד ואחרי זה יגידו שחררנו לכם אסירים. צריכים קודם לשחרר את הוותיקים ואת החולים ואת הנשים והילדים".
האם לדעתך לא הגיע הזמן לדון בכל נושא פיגועי ההתאבדות במיוחד בתוך הקו הירוק?
"המוקאוומה (מאבק בשולט, ג"ב) באיסלאם היא אמצעי ולא מטרה, לכן ניתן לדון בסוגיית האמצעי הזה מדי פעם. אולם הבעיה היא לא אנחנו אלא הצד הישראלי. הם תוקפים אותנו באפאצ'י ובאף-16 ובכל נשק אחר ואף אחד לא מדבר על זה; הם כבר הרגו יותר מ-700 ילדים פלשתינים ויש ביניהם תינוקות בני יומם. מה מצפים ממי שרואה את הבית שלו נהרס? אם הכיבוש יסתיים, ישוחררו האסירים ויתאפשר לעם הפלשתיני לבנות את מדינתו, לא תרד טיפת דם אחת. אנחנו לא טרוריסטים ואין לנו תחביב להרוג ולרצוח ולא לגרום לאחרים לסבול, אבל מכריחים אותנו לעשות זאת".
איך בחמאס רואים את תוכנית ההתנתקות החד-צדדית מעזה? והאם לדעתך התוכנית היא תוצאה של לחץ של החמאס וארגוני ההתנגדות הפלשתיניים?
"יכול להיות שלמוקאוומה יש תפקיד, אבל בוא נהיה ריאליים ואל לנו להשלות את עצמנו. שרון לא רוצה ואינו מתכוון לסגת מרצועת עזה והתוכנית הזו היא תוכנית של היערכות מחדש לכיבוש, ואת זה לא רק אני אומר אלא גם חלק מהישראלים, ביניהם יועצו של ראש הממשלה דב וייסגלס" (בראיון שפורסם לאחרונה לעיתון "הארץ", ג .ב).
אז בעצם אתם נגד ההתנתקות?
"אנחנו מברכים על כל נסיגה של הכיבוש. וכמו שנכנס הכיבוש ללא כל התראה, שייצא גם ללא כל התראה".
אחרי תוכנית ההתנתקות ימשיכו לדעתך לשגר טילים מהרצועה ליישובים ישראליים בנגב?
"בכל זמן ולכל מקום יש את התגובה המתאימה. במידה שירגישו האנשים ברצועה בביטחון ויחיו בחופש ובכבוד, אז יהיה ניתן להעריך כל דבר לגופו של עניין".
האם יש מסר כלשהו שאתה מבקש להעביר לציבור בישראל?
"כן, בהחלט. אני רוצה לומר לכל הציבור הישראלי שכל מה שאנחנו רוצים זה לחיות בכבוד ולבנות את מדינתנו".
זאת אומרת שתי מדינות לשני עמים?
"עכשיו זה לא הזמן לומר שתי מדינות לשני עמים או משהו אחר, כי אינני מנהל משא ומתן. אבל חמאס הסכימה למדינה בגבולות 1967".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
