 |
בג"ץ בשירות הכנסת? בג"ץ דן הבוקר, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בעתירתה של התנועה למען איכות השלטון בישראל, שדרשה להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי (ליכוד), כדי שיועמד לדין על חלקו בפרשת ההצבעות הכפולות בכנסת. במהלך הדיון התקשו השופטים להבין את הטיעונים של נציגי היועץ המשפטי לממשלה. השופטים ביקשו להבין מדוע היועץ המשפטי לממשלה סבור שאין מקום לערער על החלטת ועדת הכנסת, אם כתב האישום נגד גורלובסקי עדיין לא הוסר. בנוסף, נציגת הכנסת התקשתה גם היא לשכנע את השופטים שהחלטת הוועדה היתה כדין ומשוללת אינטרסים זרים. היא טענה כי הטיפול המשמעתי בגורלובסקי היה
מהיר, הוא נענש וגונה מפה לפה ושיקול הדעת של ועדת הכנסת במקרה זה, טענה, היה נכון וראוי. השופט חשין ציין שוועדת הכנסת שימשה במקרה זה כבית המשפט ואין זה מתפקידה. פרקליטו של גורלובסקי, עו"ד יעקב ויינרוט, ציין כי היה זה לילה ארוך ומתיש, מרתון של הצבעות וכל פעולותיו של גורלובסקי נבעו מבלבול וגרמו לו לשיקול דעת מוטעה ולא היתה כוונת זדון במעשיו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
הכנסת הפכה לעיר מקלט לחשודים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הפרשה נחשפה על ידי ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) שהבחין בליקויים במהלך ההצבעה בכנסת על תקציב 2004. בעקבות הגילויים הורה יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, לקצין הכנסת והיועצת המשפטית של משכן הכנסת, אנה שניידר, לחקור את הנושא. במהלך הבדיקה גילו השניים שחברי הכנסת גורלובסקי ויחיאל חזן (ליכוד) הצביעו במקומם של ח"כ גלעד ארדן וענבל גבריאלי שנעדרו מההצבעה. הפרשה נחקרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה והסתיימה עם החלטת היועץ המשפטי לשעבר, אלייקים רובינשטיין, ופרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, על הגשת כתבי אישום נגד גורלובסקי וחזן באשמה של זיוף בכוונה לקבלת דבר בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים. ועדת הכנסת שדנה בהסרת חסינותם של השניים, החליטה, לדחות את בקשתו של היועץ המשפטי להסרת החסינות, זאת למרות שגורלובסקי התוודה בפני ריבלין כי אכן הצביע פעמיים. החלטת ועדת הכנסת עוררה הרבה הדים וביקורות קשות בציבור על הח"כים שמחפים על חבריהם למשכן, והתנועה לאיכות השלטון בישראל, עתרה לבג"ץ בבקשה להסיר את חסינותם של חזן וגורלובסקי. בעקבות העתירה, ביקש ח"כ חזן מוועדת הכנסת להסיר את חסינותו, ובסוף השבוע ייפתח משפטו בבית משפט השלום. התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירתה כי החלטת הוועדה משוללת סמכות, נובעת משיקולים זרים, נגועה בחוסר סבירות קיצוני ובכך היא פוגעת פגיעה קשה באמון הציבור בכנסת והופכת את בית המחוקקים ל"עיר מקלט" לחשודים. בנוסף, טענה התנועה, סמכות ועדת הכנסת על הסרת חסינות לחבר כנסת הוענקה לה כדי למנוע מקרים של רדיפה פוליטית ולא כדי לפטור חבר כנסת מאחריותו הפלילית. |  |  |  |  | |
|