 |
/images/archive/gallery/155/820.jpg
צילום: ארכיון  |
|
|
| נדחה פסק הדין ב"בג"ץ הקופים" |
|
| פסק דין בעתירה לגבי ביטול היתר לייבא ולייצא קופים נדחה עקב חשד שנציגי רשות הטבע שיקרו בבג"ץ |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אפרת פורשר
19/12/2004 18:02 |
|
|
|
|
|
|
|
גילויים חדשים בפרשת "בג"ץ הקופים": פסק הדין של נשיא בית-המשפט העליון השופט אהרון ברק, בעתירת "תנו לחיות לחיות" ו"העמותה למדע מוסרי", תוכנן להינתן מחר. ואולם בעקבות גילויים חדשים וטענות שלפיהן נציגי "רשות הטבע והגנים" שיקרו לכאורה בבג"ץ, נשלחה לשופט פנייה דחופה ובקשה לבדוק שוב את הנושא.
לבית-המשפט העליון הוגשו לפני כשנה שתי עתירות נגד חוות מזור לריבוי קופים, ונגד הגורמים שאחראים למתן ההיתר לפעילותה - המשרד לאיכות הסביבה והשרה שעמדה בראשו דאז, יהודית נאות ז"ל, ורשות הטבע והגנים. שתי האגודות דרשו לבטל את ההיתר ליבוא ויצוא מחדש של קופים לצורכי מסחר, שניתן לחווה בספטמבר
2003.
חוות מזור היא החווה היחידה בישראל שמשמשת כתחנת מעבר ורבייה לקופים שמיובאים ממאוריציוס, בדרכם לארצות אירופה לצורך ניסויים. מדובר בעסק כלכלי משתלם: מחירו של קוף נע בין 2,000 ל-3,000 דולר. האגודות טוענות שלקופים נגרמים סבל, ייסורים ונזק פיזי ופסיכולוגי - לעתים עד כדי מוות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אמנה לאיסור על סחר בחיות
|
|
|
 |
|
|
|
חוק הגנת חיית הבר, שנחקק ב-1955, אוסר סחר בחיות אלא אם כן ניתן היתר מיוחד לכך. בשנת 1979 הצטרפה ישראל לאמנה הבינלאומית להגנה על חיית הבר. האמנה, שדנה בסחר בינלאומי, מגדירה מינים של חיות בר הנתונים בסכנה ומציבה שורת הוראות כתנאי למתן היתרי יבוא וייצוא. בין היתר היא קובעת שיש לוודא שהייצוא אינו מסכן את חייו של בעל-חי, וכי הנזק לבריאותו יהיה מינימלי. בישראל, הסמכות לבדיקת הבקשה ומתן ההיתר נתון בידי רשות הטבע והגנים והשר לאיכות הסביבה, בהתאמה. בתקנות להגנת חיית הבר מ-1990 נקבע שלא יינתן ההיתר אם הוא אינו תואם את האמנה.
במשך השנים ניתנו לחוות מזור היתרים מיוחדים בכפוף לאמנה. אולם בשנת 2000, החליטה המדינה להחמיר את הכללים, תוך מתן הודעה רשמית על כך לבעלות האמנה. בהוראות ההחמרה שהתייחסו מפורשות לקופים, נאסר כל ייצוא וייבוא של קופים, אלא במקרים נדירים שבהם יש חשש להכחדה של המין.
בעקבות הויכוח הציבורי והטענה שישראל משמשת "חצר אחורית" למדינות שמבצעות ניסויים בבעלי-חיים, גובשה בינואר 2002 מדיניות רשמית על-ידי רשות הטבע והגנים שאסרה יבוא קופים שמטרתו יצוא חוזר לצורך ביצוע ניסויים. "נוכח העניין הערכי מוסרי והרגישות הרבה...", קבעה הרשות, "אין מקום להתיר קיום חווה לגידול חיות בר בארץ למטרות ניסויים בחו"ל". בנוגע לחוות מזור עצמה נכתב כי "יוקם צוות... שיבוא בדברים לגבי המשך פעילותה". המדיניות הזו יושמה על-ידי השר לאיכות הסביבה, צחי הנגבי, ובשנים 2002-2003 לא ניתנו היתרים לחווה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צילום: אתר EAR
|
|
|
|
|
|
|
"לשאלתך בעניין הדיון בהיתרים, הוא לא נערך"
|
|
|
|
|
|
|
אלא שבספטמבר לפני שנה החליטה השרה לשעבר נאות לאשר מתן היתר לחוות מזור, וקבעה שהיא פועלת על-פי האישורים הנדרשים. בעקבות ההחלטה עתרו העמותות לבג"ץ בדרישה לבטל את ההיתר, שלטענתם מנוגד לתקנות להגנת חיית הבר ולמדיניות הרשמית של המשרד לאיכות הסביבה. עם הגשת העתירה, הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על חוות מזור לייבא קופים עד להחלטה בעניין. באגודות ציינו בסיפוק את ההישג שהצליח לעצור יבוא משלוחים של קופים.
בדיון שהתקיים בפברואר השנה הציגה רשות הטבע והגנים נוסח מתוקן להחמרות האמנה, זאת לאחר שנציגיה ציינו בפני בג"צ שחלה טעות וכי הנוסח ישונה. להפתעת העותרות הסתבר שהנוסח המתוקן מחמיר אף יותר מהקודם, ואוסר על ייבוא קופים לצורכי מסחר. לאור זאת, טענו האגודות, יש לסרב לתת לחוות מזור את ההיתר מאחר והיא בפירוש מייבאת קופים לצורכי מסחר.
בעקבות זאת, קבע בית המשפט דיון נוסף שהתקיים באוקטובר השנה, שלושה ימים לאחר שאילן שלגי נכנס לתפקידו כשר לאיכות הסביבה, בעקבות פרישתה של נאות. בדיון התעניין השופט ברק האם השר החדש בדק את בקשת ההיתר, לאור ההחמרות החדשות. בתשובה אמר נציג המדינה כי השר בדק, הפעיל את שיקול דעתו והחליט להשאיר על כנה את מדיניותה של נאות. נציגי רשות הטבע והגנים הודיעו שבעקבות הנוסח החדש נערך ברשות דיון על מתן ההיתרים. כחודש לאחר הדיון הורה השופט ברק לשר שלגי להציג את עמדתו בנושא.
אחד מפעילי העמותות פנה לממונה על חוק חופש המידע ברשות הטבע והגנים והתעניין האם היא דנה במתן היתרים ליבוא ויצוא חיות וצמחים, לאור ההחמרה החדשה. הפעיל נענה: "לשאלתך בעניין הדיון במתן היתרים...לא נערך דיון שכזה ברשות". בעקבות תשובה זו, פנתה בשבוע שעבר עמותת "תנו לחיות לחיות" לבג"ץ בדרישה לבדוק האם הרשות שיקרה ולהורות לה לקיים דיון על-פי הוראות ההחמרה החדשה. היום קיבלו שתי העמותות הודעה על-כך ששימוע פסק הדין נדחה עד למתן תשובה בעניין על-ידי הרשות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הכתובת היא הכנסת ולא הרשות"
|
|
|
|
|
|
|
"רשות הטבע והגנים טענה בפני בג"ץ ומסרה מצגת אמיתית לחלוטין בעוד שהעותרים הציגו מצגת שקרית בפני בג"ץ", אמר בתגובה דובר רשות הטבע והגנים, אמנון נחמיאס. "תשובתו של הממונה על חוק חופש המידע ניתנה לפעיל על סמך התייחסותו לשאלה 'האם התקיימו דיונים בהיתרים בעקבות ההודעה לנציגי האמנה'. הרשות קיימה דיונים בנושא שינוי הוראות ההחמרה טרם שליחת ההודעה לנציגי האמנה, ולכן הדיונים בהיתרים בעקבות ההודעה הם חסרי משמעות, לאור המדיניות הברורה של הרשות.
"אין צורך לקיים דיון בכל היתר באופן פרטני, אלא חשוב לקיים דיונים על מדיניות הרשות מעת לעת - והרשות אכן עושה זאת. מדיניות הרשות הברורה בנושא הוא שלא לאפשר החזקת קופים פרימטיביים בשבי, אולם כל זמן שהכנסת לא חוקקה חוק שאוסר ניסויים בבעלי-חיים, אי אפשר למנוע את קיומה של חוות מזור. הכתובת היא הכנסת והמאבק של העמותות צריך להיות מול הכנסת ולא מול הרשות".
דוברת "תנו לחיות לחיות", אתי אלטמן, אמרה בתגובה כי "האמירה ש'שיקרנו' לבג"ץ מהווה הוצאת לשון הרע, ואנחנו נשקול בימים הקרובים הגשת תביעה לבית המשפט כנגד הדובר ורשות הטבע והגנים. גם הדובר מאשר את מה שטענה העמותה בבג"ץ, והוא שבניגוד לדברים שנאמרו באולם בית המשפט, לא התקיים דיון בשאלה האם הבקשה לייבוא קופים מטעם חוות מזור עולה בקנה אחד עם הוראות ההחמרה החדשה.
"אנחנו גם נשקול להגיש תלונה במשטרה על כך שהיועצת המשפטית של הרשות שיקרה בבית המשפט העליון. מעניין מדוע הרשות מגינה בחירוף נפש על עסק פרטי לגידול קופים", הוסיפה אלטמן. "זה אומר דרשני".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
