 |
/images/archive/gallery/227/043.jpg
צילום הדמיה: אריק סולטן  |
|
|
| "כל יום שעובר בלי משפט זה סיוט" |
|
| א.י נחרדה לגלות שמשפטו של אביה, המואשם שאנס אותה, נדחה בשנה. "החלטה כואבת" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
ענת שיחור-אהרונסון
22/12/2004 17:00 |
|
|
|
|
|
|
|
טחנות הצדק טוחנות לאט, מאוד לאט. את זה למדה אתמול על בשרה צעירה בת 29, שתחילת משפטו של אביה, שמואשם שאנס אותה כשהיתה בת 13 נקבע לעוד שנה. בינתיים האב שוחרר ממעצרו בערבות של 30 אלף שקל.
כתב האישום נגד האב הוגש כבר לפני כשבועיים וחצי. הבת, א.י, סיפרה לפני כשבועיים ל-NRG מעריב, על האונס, המשפחה וההחלטה הקשה להיחשף.
אתמול קבעו שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שלי טימן, תחיה שפירא ושרה ברוש: "כיוון שהנאשם אינו עצור ואנו במצוקת מועדים פנויים ביומן בשל נאשמים שנעצרו עד תום ההליכים ומשפטם חייב להסתיים, נקבעת שמיעת הראיות בתיק זה לשנת המשפט הבאה".
"אני לא מאמינה שזה קורה לי", אומרת א.י. "חשבתי שהמשפט ייגמר מהר. במיוחד כשהתובעת אמרה שהיא צריכה רק שלושה ימים כדי להוכיח את העבירות".
א.י הוסיפה: "כל יום שעובר בלי שהמשפט הזה נגמר זה סיוט בשבילי. סיום המשפט חשוב לטיפולים הנפשיים שאני עוברת. זה גם אומר שאני אצטרך להמשיך לממן את הטיפולים היקרים האלה בעצמי עוד שנה ומדובר על מאות שקלים בשבוע. זה כואב שבתי המשפט מתחשבים יותר בנאשמים מאשר בקורבנות והשיקול היחידי שלהם זה אם הנאשם נמצא במעצר או משוחרר".
למרות הקושי העצום, סיפרה א.י. איך הכל החל. היא זוכרת את התקופה שבה זה התחיל. בגיל 11 היא שכבה לצידו של אביה במיטת הוריה. הוא לקח את ידה, שם על איבר מינו ואמר לה: "כשתהיה גדולה תלמדי לנהוג. בואי בינתיים נעשה תרגילים של העברת מהלכים".
לפעמים, היא מספרת, היה נכנס למיטתה בלילה. הוא היה מתפשט ומבקש ממנה למצוץ את פיטמותיו עד שהיה מגיע לפורקן, תוך שהוא אומר לה "את יותר מאשתי". "היום", היא אומרת, "אני יודעת איך גבר מתחמם. אז לא הבנתי מה הקשר בין הדברים".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
