 |
/images/archive/gallery/230/963.jpg אהרון לוי בבית החולים. צילום:
עמרי אסנהיים  |
|
|
| "נמצא אותם ונחזירם לישראל"
|
|
| למרות החשש הכבד לחייהם של הנעדרים הישראלים בדרום-מזרח אסיה, המשפחות עדיין אופטימיות |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עמרי אסנהיים (פוקט) ואלון מילר (בנגקוק)
29/12/2004 7:19 |
|
|
|
|
|
|
|
שלושה ימים לאחר האסון שפקד את דרום-מזרח אסיה, ומשפחות הנעדרים עדיין מחכות לסימן חיים מיקיריהן. חלקם יושבים ליד הטלפון, מחכים שיצלצל. אחרים סורקים בעקשנות את אתרי האינטרנט, עוברים על הרשימות הארוכות. כמה מהם טסו לשטח בעצמם. כולם שותפים לאותה תקווה: לקבל שביב מידע, אפילו הקלוש ביותר, שיגלה מה עלה בגורל יקיריהם שנעלמו. אבל, ככל שעוברות השעות גובר החשש לחיי המטיילים הישראלים שנעלמו בגלים העזים.
אהרון ואסתר לוי מכפר-סבא יצאו ביום שני שעבר לתאילנד במסגרת טיול מאורגן, יחד עם זוג חברים נוסף. ביום ראשון הם שטו לקופיפי כשהצונאמי היכה בהם.
בלילה שבין ראשון לשני פתחו בניהם של הזוג חמ"ל עצמאי בניסיון לאתר את הוריהם. הם ישבו שעות מול האינטרנט, הרימו אינספור טלפונים. רק ביום שני בצהריים הצליחו לתפוס את אביהם. כשהבינו כשהבינו שאין מוצא, החליטו שניים מהבנים, אסף ואבישי, לצאת לתאילנד למסע חילוץ פרטי. "נכין תוכנית פעולה ונתחיל לחפש את אימא. נמצא אותה בחיים ונחזיר אותה לישראל", אמרו.
כשאסף ואבישי הגיעו לבית החולים "וואצ'ירה" שבפוקט, שבו מאושפז
אביהם, התפרק אהרון לגמרי. "אימא הלכה", אמר לשני בניו שעד אז דאגו לשדר אופטימיות, "בא גל ענק ולקח אותה. אני כל כך שמח לראות אתכם, אבל אימא לא תחזור".
בשעת ערב מאוחרת שוחחו האחים לוי עם קונסול ישראל בתאילנד יעקב דביר על מדרגות בית העירייה של פוקט. הם רצו לבדוק אם אמם נמצאת בבתי החולים, דביר הציע להם לפנות תחילה לערימות הגופות.
היום בתשע בבוקר ייפרדו אבישי ואסף מאביהם הפצוע במלון במרכז פוקט, וייצאו לחפש את אמם בין הגופות בקראבי ובמקדש מקומי בפוקט. הם, עדיין אופטימיים, נאחזים בכל פיסה קטנה של תקווה שאסתר הצליחה לשרוד את האימה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
"רק נחשול גדול יכול להפריד ביניהם". שרון חליאל. צילום: יהונתן שאול
|
|
|
 |
|
 |
|
"מתפללים שהם ישובו להתחבק ביחד"
|
|
|
 |
|
|
|
גם שמוליק פילי ויוסי חליאל טסו לתאילנד כדי לנסות למצוא את בנו של חילי, שרון. הם נפגשו עם החברה של שרון, עינת פילי, בתו של שמוליק, שניצלה מהגלים שחדרו לחדר המלון שלה בקופיפי והפרידו בינה לבין שרון.
בבית משפחת חליאל שבגן-יבנה מכונסות שתי המשפחות ומחכות לחדשות. בטי, אמו של שרון, יצרה קשר עם ישראלים רבים בתאילנד ועם נציגים של משרד החוץ. סמוך לשעה 21:00 אירעה התפתחות דרמטית: בטי שמעה שיש ישראלים שראו את שרון בקופיפי. האם המודאגת קיוותה כי המידע נכון, אבל כעבור שעה התקווה התבדתה: העדויות היו שגויות, שרון נראה רק לפני הצונאמי.
"רק נחשול גדול יכול להפריד ביניהם", סיפרה אתמול בדמעות חברה של השניים, "אנחנו מתפללים שהם ישובו להתחבק ביחד".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ערן הצליח להיאחז בעץ וניצל. זוהר עדיין נעדרת. זוהר אלוני.
|
|
|
|
|
|
|
לא מפסיקים להחזיק אצבעות
|
|
|
|
|
|
|
לא הרחק משם, בבית החולים בקראבי, מחכה ערן, טייס מסוקים בן 25 המתגורר ברמת-גן, שחברתו, זוהר אלוני סטודנטית בת 24 מתל-אביב, תמצא. השניים יצאו יחד לחופשה קצרה בקופיפי, אך הספיקו לבלות שם רק יומיים בלבד בטרם הגיע הגל הענק וכיסה את הכל: ערן עוד הצליח להיאחז בעץ וניצל. זוהר, חברתו, עדיין נעדרת.
שלשום, לאחר שערן הצליח ליצור קשר עם שתי המשפחות, החליטו עופר, אביה של זוהר, ויואב, אביו של ערן, לחבור יחד לערן בתאילנד ולהצטרך לחיפושים אחר זוהר. אתמול הם כבר פגשו את ערן בקראבי. בינתיים, בבית, ממתינות שתי המשפחות החרדות ועשרות החברים לכל פיסת מידע חדשה או אות חיים ולא מפסיקים להחזיק אצבעות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אנחנו מאוד חרדים לגורלם"
|
|
|
|
|
|
|
בני משפחותיהם של בני הזוג עוזי שגיא ואיה שפירא, שנעדרים באיי תאילנד, החליטו לצאת בעצמם לחפש את יקיריהם. מאז האסון הגדול לא התקבל אף סימן חיים מהשניים, שיצאו רק לפני חודש וחצי לטיול ארוך.
איה, בת 27, ועוזי, בן 28, למדו בטכניון וגרו יחד ביישוב חורשים. אחרי סיום הלימודים החליטו לנסוע יחד לארבעה חודשים במזרח. השניים טיילו חודש וחצי בנפאל, ואז הגיעו לתאילנד והתמקמו באי קולאק, כ-100 קילומטר צפונית לפוקט.
"אנחנו מאוד חרדים לגורלם", אמר אתמול נטע הראל, קרוב משפחתו של עוזי. "אבל אנחנו יוצאים לתאילנד ונעשה הכל על מנת לאתר אותם. מכל הידיעות שקיבלנו עד כה מתברר שמרבית המטיילים שהיו באי הזה לא הצליחו לשרוד, ואנחנו מחזיקים אצבעות בתקווה שאיה ועוזי נשארו ביחד וכך ניצלו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"לא עוזב בלי אחי"
|
|
|
|
|
|
|
דוד פוליטי מאושפז בבית החולים באי קראבי. רגליו שבורות ויש לו סדקים בצלעות, אבל כל זה מתגמד מכיוון שאין לו מושג מה עלה בגורלה של אשתו, מרי. הם בילו יחד על החוף בקופיפי, כשגלי הצונאמי הענקיים שטפו אותם. פוליטי מתעלם מהכאבים וממצבו הרפואי, ומוכן לעשות הכל כדי לאתר את אשתו ואם ילדיו. הוא ביקש מהרופאים להסיר את הגבס שעל רגלו, כדי שיוכל לסייע בחיפושים אחריה.
ביום שני בבוקר החליט אבי פוליטי, אחיו של דוד, לצאת לתאילנד. "פשוט ידעתי שלמרות הרצון הטוב של משרד החוץ, הם לא יוכלו לתת לאחי סיוע צמוד כמו שאני אתן לו שם", מסביר אבי. "אני מתכנן להגיע לכל בתי החולים באזור קופיפי וקראבי, ובכל מקרה - אני לא עוזב לפני שאני מוצא את אחי, ועוזר לו לאתר את גיסתי".
בהכנת הידיעה השתתפו אסנת שוסטק ואורי בינדר
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
