 |
אחרי שעברו על כמה תמונות, הבחין יוסי בשעון יד מפלסטיק על זרוע אחת הגופות, וצמידים על הזרוע השניה, בדיוק כמו אלו שענד בנו
שרון. כשהגדיל את התמונה והתקרב למסך, הצליח לראות בקושי את עגיל הגבה של בנו. יוסי חשש כי הוא מזהה בתמונות את גופת בנו.
מיואש לחלוטין, התיישב יוסי חליאל בחדר המצב. "זהו. זה הסוף", מלמל לעצמו. גיסו, אבי אלפסי, פרש לפינה ופרץ בבכי למשך מספר דקות. "אתה לא מאמין איזה ילד זה היה", סיפר אבי בדמעות. "האבא הזה פשוט העריץ את הבן הבכור שלו. הוא רק נראה לך עצור מבחוץ, בגלל שהוא לא בוכה, אבל בפנים הוא שבור לגמרי". האחים אסף ואבישי לוי, שותפיהם של יוסי חליאל וגיסו במסע הארור למציאת הגופות, בכו גם הם בייאוש. אמם, אסתר, שנעדרת מאז יום ראשון, עדיין לא נמצאה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
מקדש הגופות בקראבי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ביום הרביעי לחיפושים החלו קרובי המשפחה של הנעדרים שעדיין לא אותרו לגלות סימני ייאוש. רובם כבר הצמיחו זיפי זקן מאז האסון. הם ממעטים לאכול או לדבר. מוקד החיפושים עבר מבתי החולים למקדש הגופות בקראבי. לא מחפשים פה פצועים, רק גופות. במקום להגיע למקדש הגופות עצמו, העדיפו מרבית הקרובים לשבת שעות מול מסך המחשב, ולהביט בתמונות הזוועה בניסיון לזהות את הנעדרים. אבי פוליטי, המחפש את גיסתו מרי, וערן, הטייס שאיבד את חברתו זוהר אלוני, לא הצטרפו לארבעת המחלצים מחברת הביטוח שיוצאים מדי בוקר לקופיפי. "אין לנו כבר מה לחפש שם", אמר פוליטי, "עדיף שלא תדע מה קורה באי המקולל הזה. זוועת אלוהים. גופות על גופות על גופות. הלכתי שם אתמול עם המחלצים, הכל היה שטוח. פשוט עברתי גופה גופה ובדקתי, אבל זה כמעט חסר סיכוי". ערן ישב רוב היום עם אביו מחוץ לחדר המצב, עישן סיגריה ושקע במחשבות. עופר אלוני, אביה של זוהר, העדיף לשוחח שעות בטלפון מתוך חדר המצב. "עוד לא מצאנו כלום", ענה בקצרה למתעניינים. "אסור לנו כל הזמן לשכוח כמה זה קשה, וכמה עוד הולך להיות קשה", אמר פוליטי לערן במהלך היום, "אין לנו שליטה על זה". יהודה משי זהב, אנשיו הנמרצים מזק"א ושוטרי המעבדה לזיהוי פלילי, התעקשו כל היום להאיץ את קצב איתור הגופות. אבל גם הוא, האיש שעבד בזירות הפיגוע הקשות ביותר, לא הצליח להישאר אדיש למראות. "אני לא חושב שקיים משפט בעולם שמסוגל להגדיר את הקטסטרופה פה", אמר. "זו התגשמות הזוועה עלי אדמות. תוהו ובוהו. אתה רואה איך מצד אחד שוכבות עשרות גופות, וכמה מטרים משם התאילנדים מחלקים אוכל. בזוועה כזו לא נתקלתי בחיים. הדבר המדהים הוא שלא בוכים שם. הסתכלתי על האנשים ליד הגופות וכולם דוממים. אף אחד לא מתפרץ", הוסיף משי זהב.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
125 אלף הרוגים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
עד כה נמנו כ- 125,200 הרוגים באסון בדרום-מזרח אסיה: 79,940 בני אדם באינדונזיה; 27,268 בסרי-לנקה; 13,268 בהודו; 4,500 בתאילנד; 64 במלזיה; 137 במזרח אפריקה (סומליה, טנזניה, איי סיישל וקניה); 36 במיאנמאר, 67 באיים המלדיביים ושניים בבנגלדש. לפי ההערכות, עשרות אלפים נוספים נפצעו ברעש האדמה ובגלי הצונאמי שבאו אחריו. בצלב האדום העריכו שמספר הקורבנות ילך ויגדל לאחר שתתברר התמונה האמיתית באיי אנדמאן וניקובאר, שנחשבים למבודדים. לפי מידע שהתקבל ישנם באיים עשרות אלפי הרוגים. "אנו עומדים מול אסון טבע חסר תקדים", אמר האחראי לאזור אסיה והפסיפיק בצלב האדום.
מעבר למספר ההרוגים המזעזע, גלי הצונאמי הותירו מאחוריהם כ-5 מיליון איש ללא קורת גג. במוקדי האסון הקשים החלו כוחות החילוץ בקבורה מזורזת של גופות. רוב הנספים נקברו בקברי אחים, בשל המחסור במתקני קירור מתאימים ומחשש להתפרצות מחלות. |  |  |  |  | |
|