 | | | | הראיס השני | |
| | | אם לא יקרה שום דבר חריג, יהפוך אבו מאזן ליורשו הרשמי של
יאסר ערפאת. אילו אתגרים עומדים מולו, מי תומכיו ובמי ייאבק.
10 המשימות הראשונות הממתינות על השולחן של הראיס הבא | |
| | | | | | בעוד יומיים, אם להאמין לכל סקרי דעת הקהל הפלשתיניים, יהפוך מחמוד עבאס, הוא אבו-מאזן, ליורשו של יאסר ערפאת. הראיס השני.
שנה וחצי לאחר הדחתו מראשות הממשלה, הוא צפוי לחזור למרכז העשייה הפוליטית, והפעם בראש הפירמידה. מעתה, האחריות היא שלו בלבד. את התפטרותו, אם יחליט שנמאס לו, יצטרך להגיש לעם הפלשתיני כולו. עם האתגרים הרבים, הוא יצטרך להתמודד לבד. לפניכם עשרה, רשימה חלקית.
| |  | |  |
| |  | |  | חידוש המשא ומתן
| |  | | | לפני כשנה וחצי עמד אבו מאזן בראש האירוע המדיני האחרון באזור: ועידת עקבה. הפסגה הבינלאומית זרעה תקווה, גם אם מהוססת, אך יישומה בשטח נכשל לחלוטין. המטרה המרכזית של אבו מאזן תהיה לנסות ולחדש את עקרונות הפסגה, בדרך לחידוש המשא ומתן עם ישראל. אבו מאזן מעריך שנקודות התורפה של ישראל טמונות בזירה המדינית, ולא בעימות צבאי, ולכן שם צריך להיות המיקוד הפלשתיני.
הצעד הראשון במשא ומתן, לפני חידוש התהליך המדיני עצמו, יהיה "התקדמות לאחור", כלומר חזרה למצב שלפני ארבע שנים, טרם פרוץ האינתיפאדה. הפלשתינים ינסו לשכנע את ישראל לסגת מהערים הפלשתיניות בגדה המערבית, כפי שנעשה בתקופת ממשלת אבו מאזן, ובתמורה לקחת אחריות ביטחונית על אותם אזורים. אם הפלשתינים יצליחו להתגבר על המכשולים הללו, שכוללים רפורמות במנגנוני הביטחון ועצירת הפיגועים שיוצאים משטחים שנמצאים בשליטתם, ינסה אבו מאזן לחדש את התהליך המדיני בדרך להסדר קבע.
אם אכן יחודש ההסכם המדיני, בדרך להסכם קבע, ישראל עלולה לגלות מולה פרטנר קשוח, לא פחות מערפאת. התנגדותו של אבו מאזן לפיגועים אינה מעידה על פשרנות על עקרונות היסוד של המשא ומתן. בשנת 2000, לפני ועידת קמפ-דיוויד, נפגש אבו מאזן עם הפלגים הפלשתיניים והבהיר להם שאין כל כוונה "למכור" את הבעיה הפלשתינית. מאז, הוא הצהיר באופן עקבי שהפלשתינים לא יתפשרו על אף רגב של אדמה, כולל בירושלים, וידרשו הכרה בזכות השיבה של הפליטים הפלשתיניים.
| | | | |
| | | | | הפסקת האינתיפאדה
| | | | | עיון מדוקדק במצע הבחירות של אבו מאזן מלמד שהביטוי "הפסקת האינתיפאדה" אינו נכלל בתוכו. התנגדות לפיגועים היא סוגיה רגישה ולא פופולרית ברחוב הפלשתיני. למרות שחלה דעיכה מסוימת בתמיכה הפלשתינית בפיגועים, כ-60 אחוז עדיין מתנגדים לסיום הפן האלים של האינתיפאדה.
יחד עם זאת, עמדתו של אבו מאזן כלפי הנושא ברורה לחלוטין: האינתיפאדה החמושה היתה טעות. אבו מאזן אמר את הדברים כבר בשלבים הראשונים של העימות, ונשאר נאמן להם גם כעת. הפנייה לאלימות, לפי אבו מאזן, עלתה לפלשתינים בתמיכה של השמאל והמרכז בישראל, ובסופו של דבר גם בתמיכה של ארצות-הברית ושל אירופה. אבו מאזן מאמין שאם הפלשתינים ידבקו בהפסקת אש לאורך זמן, הדבר ייצור לחץ פנימי ובינלאומי על ישראל.
בארבע השנים האחרונות, אבו מאזן היה היחיד שהצליח להשיג הודנה זמנית, ושכנע את הפלגים להצהיר על עצירת הפיגועים. הפעם, היעד הזה יהיה קשה יותר. אבו מאזן עצמו יודע שאין לו את הכוח לכפות הפסקת אש, לכן הכריז שהוא אינו מתכוון להפנות נשק לעבר שאר הארגונים. בחמאס מבינים את זה, ולא מתכוונים לעשות לאבו מאזן חיים קלים.
גם הזרועות הצבאיות של הפת"ח, ובראשן גדודי חללי אל-אקצה, לא ינצרו את נשקם ללא תמורה. מאז מותו של ערפאת מתקיימים מגעים, כדי לשכנע את קיצוני הפת"ח שהפסקת אש "תשתלם" להם, מבחינה כספית ומבחינת מעמד. אחת השמועות, למשל, גורסת שזכריה זביידי, מפקד הגדודים בג' נין, ימונה למנכ"ל משרד הפנים הפלשתיני.
| | | | |
| | | | | היחסים עם החמאס
| | | | | "אנחנו מגיעים לבחירות בלי דעות קדומות", מבטיח השייח' חסן יוסוף, מנהיג החמאס ביהודה ושומרון, "קודם כל, נחכה ונראה מה יעשה אבו מאזן, ואז נחליט מה העמדה שלנו כלפיו". אך יוסוף, שמייצג את הקו המתון בחמאס, לא יכול להבטיח לאבו מאזן חיים קלים. בימים האחרונים, כשהחמאס הבין שאבו מאזן עומד לזכות ברוב סוחף, החל מסע של דה-לגיטימציה נגדו.
אבל הדברים האלה לא חדשים לו. כשהיה ראש ממשלה, הוא הואשם בבגידה ובוויתור על העקרונות הפלשתיניים. הרטוריקה של החמאס עדיין לא מגיעה לכדי זה, עדיין, אך בכל העת נשלחות עקיצות בנוגע לתוכניותיו של אבו מאזן לעצור את האינתיפאדה. במקביל, נמשכים המגעים בין שליחיו של אבו מאזן לבין ראשי החמאס, בעיקר בעזה. "אנחנו משוחחים על כל הנושאים, כולל עתיד האינתיפאדה.
המטרה של כולנו היא להגן על הזכויות של העם הפלשתיני ועל אחדותו", אומר חסן יוסוף. הדרישה המרכזית של החמאס היא להיות שותפים בקבלת ההחלטות, אך המטרה היא למנוע התקדמות בתהליך המדיני. אם החמאס ישיג תוצאות גבוהות בבחירות לפרלמנט, בחודש מאי הקרוב, הם עלולים להוות עוד מכשול בפניו של אבו מאזן.
| | | | |
| |  | | אנשי חמאס. צילום: אי-פי | /images/archive/gallery/220/387.jpg |
|
| | | | | שיקום הכלכלה
| | | | | ארבע שנים של אינתיפאדה הרסו לחלוטין את הכלכלה הפלשתינית. לפני כחודשיים הצהיר שר האוצר, סלאם פיאד, שלרשות הפלשתינית יש 19 מיליון דולר בלבד בחשבונות הבנק, בעוד שהוא זקוק ל-135 מיליון דולר באופן מיידי. מעבר לזה, הרשות נמצאת בגירעונות של מאות מיליוני דולרים.
תחת שלטונו של אבו מאזן, יהיה צורך לשקם את הכלכלה ואת התשתיות שנהרסו. אבו מאזן מבטיח להציג תוכנית חירום, כדי לתקן את המצב, אך גורמים פלשתיניים הביעו ספק כיצד ניתן ליצור מקורות הכנסה לרשות. נכון לעכשיו, נראה שעיקר ה"הכנסה" של הרשות הפלשתינית, יגיע ממדינות תורמות, שירצו לסייע לאבו מאזן. אך בשעה שהאבטלה ברחוב הפלשתיני נעה סביב ה-50 אחוז , האזרח הקטן ירצה להרגיש את השינוי בכיסו, ולא רק ברמת ההצהרה.
| | | | |
| | | | | שיקום היחסים עם העולם
| | | | | הראיס החדש ייכנס לתפקידו זמן קצר בלבד לאחר בחירתו של נשיא ארצות-הברית ג'ורג' בוש לקדנציה שנייה. אם הוא ירצה לקדם את התהליך המדיני, לפי "מפת הדרכים", הוא ייאלץ להסתדר עם הממשל האמריקני. בוש אינו דמות פופולרית ברשות הפלשתינית, ורוב מוחלט של הפלשתינים מאמין שהוא מוטה לטובת ישראל. למזלו של אבו מאזן, הוא נחשב לדמות אהודה ומקובלת בבית הלבן, ובעל קשרים טובים גם עם מזכירת המדינה החדשה, קונדוליזה רייס.
אבו מאזן, שמאמין בגיבוי בינלאומי נרחב כדי לייצר לחץ על ישראל, יודע שתדמית חיובית תקל על חייו. לכן, מיד לאחר מינויו ליושב ראש אש"ף, בטרם החל מסע הבחירות שלו, פעל אבו מאזן לשיקום היחסים עם מדינות ערב. הוא נסע לכווית והתנצל על התמיכה הפלשתינית בסדאם חוסיין. הוא נפגש עם נשיא סוריה וקיבל ממנו התחייבות להקים שגרירויות פלשתיניות בדמשק ובביירות. במקביל, נמשך הקשר הקרוב עם מצרים, שמנסה לסייע בהשגת הפסקת אש.
| | | | |
| | | | | הפסקת האנרכיה
| | | | | יומיים לאחר מותו של ערפאת, היה אבו מאזן קרוב לסיים את חייו בגלל גילויי האנרכיה. קבוצת חמושים מהפת"ח, נאמנה לאחד ממתנגדיו, ירתה לעברו, בשעה שביקר בעזה, והרגה את אחד משומרי ראשו. עבור אבו מאזן, קריאת ההשכמה הזו היתה מיותרת. הסכסוך בינו לבין ערפאת, שהביא בסופו של דבר להתפטרותו של אבו מאזן, נסוב סביב האנרכיה הביטחונית, והצורך לאחד את מנגנוני הביטחון תחת יד חזקה אחת.
עבור אבו מאזן, מנגנונים חזקים ונאמנים הם עניין של להיות או לחדול. בלי כוח צבאי חזק וממושמע, הוא לא יוכל ליישם הפסקת אש או לקבל אחריות ביטחונית על ערים פלשתיניות. גם תופעות כמו פשיעה וגביית דמי חסות לא ייפסקו.
גורמי ביטחון פלשתיניים ציינו שקיימת תוכנית מגירה לאיחוד מנגנונים, אך היא לא מבטיחה גדולות ונצורות. גם אם תמומש, יאוחדו שלושה או ארבעה מנגנונים, שיהפכו לכוח משטרתי גדול. יתר מנגנוני המודיעין ישארו עצמאיים. למרות זאת, אם כל ראשי המנגנונים יוכפפו לסמכות ביטחונית חזקה, ייתכן והתיאום ישתפר, וכך גם התוצאות בשטח. בינתיים ממשיכים גורמים זרים, בעיקר המודיעין הבריטי, לנסות ולשקם את המנגנונים ולהחזיר להם את יכולות הסיכול.
| | | | |
| | | | | שחרור אסירים
| | | | | אחד הכתמים שדבקו באבו מאזן מהקדנציה שלו כראש ממשלה הוא עניין האסירים הביטחוניים. אבו מאזן ביקש מישראל שחרור מסיבי, כדי לחזק את מעמדו ברחוב, אך קיבל עסקה "חלבית", שבמסגרתה שוחררו בעיקר גורמים פליליים ואסירים שהיו אמורים להשתחרר ממילא. העסקה עם חיזבאללה, מספר חודשים מאוחר יותר, רק הגדילה את ההשפלה. מעבר לכך, יותר ויותר פלשתינים טוענים שהכישלון הגדול של הסכם אוסלו, שאבו מאזן נחשב לאחד מראשיו, הוא ההתעלמות ממצבם של האסירים.
כעת, מצפים מאבו מאזן לתקן את המצב, ולנסות לשחרר את האסירים הפלשתיניים, ובראשם את האסיר מספר אחת - מרואן ברגותי. אם הוא יצליח להתמודד עם הבעיה, שנתפשת על ידי הציבור הפלשתיני כנושא מרכזי וחשוב, הוא יצבור נקודות יוקרה. אם הוא ייכשל, מעמדו עלול להתערער.
דווקא מתוך הכלא, מנסים להנמיך ציפיות, מתוך ידיעה שיכולותיו של אבו מאזן מוגבלות. "אנחנו האסירים, תומכים באבו מאזן באופן כללי", אומר אבו ג' יהאד, מראשי האסירים בכלא אוהלי קידר, "יש לנו ציפיות כלליות מהאח אבו מאזן, שנוגעות לעניינים מדיניים. שחרור האסירים הוא רק חלק מהציפיות הללו. אבל יש דברים חשובים יותר, כמו נסיגה מהשטחים הפלשתיניים".
| | | | |
| |  | | אסירים פלתשינים משתחררים. צילום ארכיון: גרי אברמוביץ |
| | | | | תוכנית ההתנתקות
| | | | | בניגוד להצהרות הפומביות, ההנהגה הפלשתינית הפרגמטית רואה בצעדים החד-צדדיים של ישראל סכנה ממשית. עיקרון ה"אין פרטנר", שעליו נשענים הצעדים הללו, מבטיח את המשך בניית גדר ההפרדה, שמרחיקה את מימוש המדינה הפלשתינית. מעבר לכך, הפלשתיני ברחוב מסיק שישראל נסוגה מעזה בגלל ארגוני הטרור, ולא כתוצאה ממשא ומתן. זו אולי אחת הסיבות לכך שרוב העזתים, בניגוד לתושבי הגדה, מתנגדים לקיום משא ומתן עם ישראל.
אם אבו מאזן היה מצליח להפוך לחלק מהנסיגה מעזה, הדבר היה תורם לתדמית שלו כמי שמסוגל להשיג הישגים מישראל. זו תהיה משימה קשה, בגלל לוחות הזמנים הקצרים של תוכנית ההתנתקות. אבו מאזן יתקשה להבטיח שליטה מלאה על הרצועה, לכן, סביר שגם לא ינסה, כדי לא להיכשל באחד המבחנים הראשונים שלו.
| | | | |
| | | | | פער הדורות בפת"ח
| | | | | "אם לא יחול שינוי בהרכב הפת"ח, התנועה עלולה להתפלג כבר השנה", מזהיר קדורה פארס, שר בממשלת אבו עלא ואחד מראשי הדור הצעיר של הפת"ח. בשנתיים האחרונות החריף המאבק הפנימי בתוך הפת"ח, לאחר שדור הביניים הרגיש שהוא אינו זוכה למעמד שהוא ראוי לו. מבחינה רשמית, יושב ראש הפת"ח הוא פארוק קדומי, בעוד שאבו מאזן עומד בראש אש"ף, אך ההנהגה הצעירה מצפה מאבו מאזן להביע תמיכה בדרישות שלה.
כדי לזכות בתמיכת הצעירים, הכריז אבו מאזן שבחודש אוגוסט הקרוב, לראשונה מזה 16 שנה, ייערכו בחירות מקיפות במוסדות הפת"ח. אם זה יקרה, פעילים ותיקים ורבי השפעה עשויים למצוא את עצמם בחוץ. "המבחן האמיתי יהיה ההתמודדות של אבו מאזן עם הלחצים אחרי הבחירות", אומר קדורה אך מביע סקפטיות כלפי העתיד, "אני מקווה שאבו מאזן יעמוד בהתחייבויות שלו כלפינו, אבל אני לא בטוח בזה". הדד-ליין הוא חודש אוגוסט הבא, שבו אמורה להתכנס הוועידה הכללית של הפת"ח. אם זה לא יקרה, קיימת סכנת פילוג.
| | | | |
| | | | | הפסקת השחיתות
| | | | | אחד הנושאים הפנימיים שטורדים את שלוותו של האזרח הפלשתיני היא השחיתות במנגנוני הרשות. ועדות חקירה של הפרלמנט הפלשתיני הראו שבכירים היו מעורבים בעסקאות מפוקפקות, וגנבו מיליוני דולרים מכספו של העם הפלשתיני. השחיתות הזו משפיעה באופן ישיר על האנרכיה הביטחונית, שהגיעה לשיא לאחר שאנשי פת"ח חטפו בכירים ברשות, והאשימו אותם בשחיתות.
כעת, מצפים הפלשתינים מאבו מאזן ליישם תוכנית רפורמות שתשים קץ לתופעה, ותציג שקיפות בתוך הרשות הפלשתינית. הדרישה הזו מגיעה גם מקרב גורמים בינלאומיים, שמסרבים להעביר כספים כל עוד לא ברור לאן הם מגיעים. "השלמנו עם תופעות כאלה בתקופתו של ערפאת", אמר גורם בביטחון המסכל הפלשתיני, "מעכשיו, נטפל בכל מי שיעסוק בפעילות מושחתת.
| | | | |
|
| | | | | |
 |
|
| | |
|
