 |
משה פייגלין, מראשי חוג מנהיגות יהודית בליכוד, יוכל להתמודד ברשימת הליכוד לכנסת ה-17 לאחר שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יעקב טירקל, קבע שאין קלון בעבירת המרדה שבגינה הורשע בשנת 1997, ונידון ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. פייגלין הועמד לדין בעקבות הפגנות נגד הסכמי אוסלו שארגן ברחבי הארץ שכללו חסימת צמתים וקריאה למרי אזרחי.
פייגלין נבחר במקום ה-40 ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת ה-16. מועמדותו לכנסת הנוכחית נפסלה על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט מישאל חשין, בעקבות עתירתה של הח"כ לשעבר נעמי חזן בשל עבירת הקלון שבה הורשע. פייגלין עתר לבית המשפט העליון, בדרישה לאפשר את חברותו בכנסת, אך העתירה נדחתה בהרכב של 11 שופטים. השופטים קבעו שאין מקום להתערב בהחלטת השופט חשין בשל פגם בהליך. השופטים סברו שפייגלין היה צריך לבקש מהשופט חשין לקבוע בעת הגשת רשימת המועמדים שאין קלון בעבירה בה הורשע.
בגוף ההחלטה ציינו 4 מתוך 11 השופטים שלטעמם יש משום קלון בעבירה. 3 שופטים אחרים סברו שאין בעבירה בה הורשע פייגלין קלון ושאר השופטים לא התייחסו לסוגייה. השופט טירקל ציין בפסק הדין שבאמירות אגב אלו של שופטי העליון אין משום פסיקת הלכה המחייבת אותו והוא קבע שאין בעברת ההמרדה בה הורשה פייגלין משום קלון. בהחלטתו הסביר טירקל כי: "קלון הוא ביטוי לתחושה מיוחדת של סלידה, רתיעה, שאט-נפש, תיעוב ואף גועל שחש אדם מן הישוב נוכח נסיבותיו של המעשה המהווה את העבירה, לדוגמא עברות נגד המוסר, עברות אלימות חמורות ועבירות מרמה, סחטה ועושק. "עבירות של מעשה המרדה של פרסומי המרדה ושל התקהלות אסורה הן עבירות חמורות אך אין בנסיבות עשייתם של המעשים כדי לעורר אותן תחושות של סלידה". טירקל ציין שפעולות המחאה בהן הורשע פייגלין אינן נושאות כתם של קלון: "בעיני אדם הבא לעשות נפשות להשקפות לגיטימיות, או בא להביע מחאה או תמיכה בעניין ציבורי חשוב כאזרח במדינה דמוקרטית ואינו עושה זאת בדרכי אלימות... לא דבק בו פגם מוסרי הראוי לבוז ואין הוא עוטה חרפה אשר לא תימחה". עו"ד חיים משגב, פרקליטו של פייגלין אמר: "זו החלטה תקדימית חשובה ביותר שמשמעותה היא שקלון אינו דבר אוטומטי שנגזר מהרשעה".
|
 |
 |
 |
 |
|
|