 | | | | מקום לגאווה | |
| | | לפלשתינים יש דרך
ארוכה לדמוקרטיה
אבל הבחירות אתמול
הן צעד חיובי ומעורר | |
| | | | | | מי שהגיע אמש אל מתחם המוקטעה ברמאללה שבו הצביע אבו-מאזן, התקשה לזהות את מעוזו האחרון של יאסר ערפאת. מאז מותו של הראיס סולקו שקי החול שהגנו על הכניסה לבניין המרכזי, וכך גם שלדי המכוניות ההרוסות, שרידים ממבצע "חומת-מגן". עבודות שיפוץ נרחבות מתרחשות בכל האזור, ורק בניין אחד, זה שצמוד לחדריו של ערפאת, נותר הרוס.
המהפכה הקוסמטית הזו, שעדיין לא מוחקת את זכרו של ערפאת, אך מקהה את תחושת המצור שאפפה אותו, אפיינה את הבחירות לנשיאות אמש. הציבור הפלשתיני, וכך גם מועמדיו לנשיאות, הפגינו רצון אמיתי לשינוי, לפתיחה של דף חדש, לסילוק הריסות העבר. גם אם הבחירות עצמן לא התקיימו באווירה נלהבת, התחושה היתה שהדמוקרטיה היא אמיתית, ובצדק. במובן הזה הפלשתינים הם הראשונים מבין כל מדינות ערב שהצליחו להציג מערכת בחירות מאורגנת ומסודרת.
אך למרות הצלחת הליך הבחירות, בפני הפלשתינים עוד עומדת דרך ארוכה בטרם יכריזו על עצמם כדמוקרטיה. בישראל מדברים בעיקר על רפורמות בקרב מנגנוני הביטחון, אך הרשות הפלשתינית זקוקה לשיפוץ מסיבי בכל מוסדותיה, גם באלה שאינם קשורים באופן ישיר לסכסוך הישראלי-פלשתיני. לכן לפני שהראיס החדש - כלומר, אבו-מאזן - יפעל בזירה החיצונית וינסה לשפר את המצב עם ישראל, הוא צריך לפעול בתוך ביתו הוא. אבו-מאזן מצהיר שהוא מתכוון לעשות את שני הדברים בו בזמן, אך בפועל המכשולים שקיימים בזירה הפלשתינית ימנעו ממנו התקדמות משמעותית עם ישראל.
מבחינת האזרח הפלשתיני, השינויים הפנימיים חשובים לא פחות, לעתים אף יותר, מהתהליך המדיני. "בידנא נעיש" - אנחנו רוצים לחיות - אומרים פלשתינים רבים שמקווים שאבו-מאזן יצליח לשפר בראש ובראשונה את פרנסתם. האזרח הפלשתיני מרגיש חסר ביטחון בגלל צה"ל והמחסומים, אך גם בגלל אנרכיית הנשק, הפשע וחוסר היכולת של מנגנוני הביטחון להשתלט על המצב.
למרות הקשיים העתידיים, שאין ספק שיגיעו, בישראל צריכים להתייחס אל הבחירות כצעד חיובי ומעודד, ולא רק בגלל הבחירה באבו-מאזן - המועמד המועדף על וושינגטון וירושלים. העם הפלשתיני הראה אמש שהוא מעוניין במשטר דמוקרטי שנתון לביקורת ציבורית ולדעת קהל. גם אם התהליך הזה עדיין לא מושלם, יש לעשות הכל כדי לסייע לו להמשיך ולהתפתח.
| |  | |  |
|
| | | | | |
 |
|
| | |
|
