 |
/images/archive/gallery/240/758.jpg שמואל גונן. צילום: אריק סולטן
 |
|
|
|
|
| לבכירי חוקרי המכס יש
קשרים עם עבריינים, אז
איך הפרקליטות סגרה
תיקי החקירה נגדם? |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
קלמן ליבסקינד
14/1/2005 9:13 |
|
|
|
|
|
|
|
במדור החקירות של המכס ביפו לא מאמינים שיש משהו שיכול לעצור את שמואל גונן, מי שמשמש כבר למעלה משנה כראש המדור באגף המכס והמע"מ ביפו. בבית הדין של נציבות שירות המדינה מתנהל נגדו משפט באשמת השתוללות ואיום לתפור תיק לשני אזרחים שעלו לו על העצבים. חקירת משטרה שהתנהלה נגדו נסגרה אמנם מחוסר ראיות מספיקות, אבל גילתה שלמרות מעמדו כנושא משרה חשובה במערכת אכיפת החוק של המכס והמע"מ, הוא מתרועע עם מי שמככבים בניירות מודיעין של המכס ועם עברייני מכס בעבר.
לתפקידו הבכיר הגיע גונן אחרי שגבר במכרז על חוקרים עם ותק גדול משלו, ניסיון חקירתי עשיר יותר והשכלה רחבה בהרבה. גונן, שלא מחזיק תעודת בגרות, השאיר את כל אלה, עורכי דין, רואי חשבון ואחרים, מאחור. יריביו במקום העבודה משוכנעים שבשירות הציבורי, שבו פחות חשוב כמה אתה מוכשר ויותר חשוב למי אתה מקושר, יש לגונן, חבר תנועת הליכוד, את כל הכלים להצליח.
גונן החל את מסלולו לצמרת לפני שנים, כנהגו של יצחק מודעי ז"ל. אחר כך הופקד על ההגה של ראש אגף המכס, אריה זייף, משם ניווט את עצמו אל החקירות. בתפקידיו הקודמים הכיר את מי שכונו בשעתו "נערי מודעי", איתן רוב וסילבן שלום. במחלקת החקירות של המכס הבוס שלו הוא ליכודניק אחר, רפי עמיאל. "שמוליק הגיע למכס עם הילה של מוצנח מעל ראשו",
העיד עליו לא מכבר נעים דניאל, מי שהיה ראש המדור הראשון שלו. "הוא לא עבר מכרז, לא עבר ועדות, ועד כמה שזכור לי, את כמות התיקים שהוא עשה אפשר לספור אולי ביד אחת".
לפני חצי שנה נלקחו רפי עמיאל ושמוליק גונן לחקירה תחת אזהרה במפלג הונאה של מחוז תל אביב אחרי חקירה סמויה ממושכת. החקירה נפתחה אחרי שמקור של גורמי המודיעין של המכס העביר למפעיל שלו מידע שהחשיד את גונן בקשרים עם גורמים עבריינים ובהדלפת חומר להם. עמיאל, כך נחשד, מעניק לו רשת הגנה. אלא שכמה ימים לאחר שהגיע תיק החקירה העמוס מן המשטרה לפרקליטות, אחרי חודשים של חקירה, החליטה הפרקליטות לסגור את התיק נגד עמיאל מחוסר אשמה ונגד גונן מחוסר ראיות מספיקות.
חומר החקירה בתיק הנחשף כאן לראשונה מעורר שאלות על אודות התנהלותם של השניים ועל אודות קשריהם עם עבריינים ועם שמות המוכרים למכס. נכון להיום מונחים ממצאי חקירת המשטרה על שולחנה של נציבות שירות המדינה, שאמורה להכריע אם לנקוט צעדים משמעתיים כלשהם. בנוסף, הוגש ליועץ המשפטי לממשלה ערר על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק.
הנושא המרכזי שיצטרכו לבדוק בנציבות נוגע לקשריו של שמוליק גונן, ראש מדור חקירות כאמור, עם שורה של אנשים בעלי עבר מפוקפק, חלקם עבריינים של ממש ואחרים שמוכרים למכס כבר שנים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"הוא כמו אח"
|
|
|
 |
|
|
|
אחד כזה, לדוגמה, הוא ציון לביא, חבר טוב של גונן כבר קרוב ל-20 שנה . "הוא כמו אח", הסביר גונן לחוקרי המשטרה כשהתבקש לתאר את רמת החברות שלו עם לביא. השניים מסתובבים יחד, מבקרים האחד אצל השני, וניתן להגדירם כחברי אמת. לביא "הזדמן" כמה פעמים בעשור האחרון לאגף החקירות במכס. בתחילת שנות התשעים הוא נחקר בחשד למעורבות בהוצאת חשבוניות פיקטיביות, תיק שנסגר כעבור שלוש שנים. אחר כך נחקר בפרשה אחרת במכס יפו ולפני שלוש שנים הוא נחקר שוב, הפעם לאחר שמכולות ובהן סיגריות מוברחות הגיעו ארצה על שמו. "מאז לא שמעתי מהם ואינני יודע כיצד הסתיים התיק", אמר לביא לחוקרי המשטרה שחקרו אותו בעניין קשריו עם גונן.
חוקר: האם שמוליק גונן ידע מהחקירה, דיברת איתו בנושא?
לביא: כן, כנראה שכן.
חוקר: התייעצת איתו?
לביא: לא.
חוקר: כלומר?
לביא: סתם סיפרתי לו על החקירה ולא ראיתי בזה איזושהי בעיה.
חוקר: מבדיקת פלט השיחות שלך באותה תקופה על ידי חקירות המכס, עולה כי בטרם נחקרת אתה מתקשר קודם לשמוליק גונן. מדוע?
לביא: אני לא התקשרתי אליו למשרד ואין לי את הטלפון שלו במשרד. אני לא התקשרתי אליו קודם לכן. לאחר שחזרתי מהחקירה התקשרתי לשמוליק וסיפרתי לו שהייתי בחקירה בעניין מכס חיפה ולא יותר.
חוקר: מתוך ציפייה למה?
לביא: אתה צודק. הוא איש מכס וגם חבר שלי, אז מה, שלא אדבר איתו? זה כמו שאבא שלי יעבור עבירה ואני לא אתקשר אליו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אוכלים, מקשקשים"
|
|
|
|
|
|
|
לציון לביא, שמעולם לא עמד לדין בפרשיות אלה, יש עוד חבר, יגאל בן-משה (נביפנה) שמו. בן-משה הוא בן למשפחה שכמה מבניה כבר הסתבכו עם החוק בענייני הברחות מכס ואף בילו בשל כך מאחורי סורג ובריח. הוא עצמו ישב בכלא לפני כעשר שנים אחרי ששיחד מוכס במטרה שיסייע לו ולאחיו להבריח ארצה מוצרים. לפני ארבע שנים נחקר פעם נוספת כחשוד במסגרת פרשה שנבדקה במכס בחיפה.
לביא ערך בעבר היכרות בין שני החברים שלו: גונן, איש החקירות, ובן-משה, היעד שלהן. "שניהם מוזמנים לאירועים משפחתיים וחברתיים בביתי, וכנראה שעל רקע זה נוצרה ההיכרות", הסביר . לביא ביקש להדגיש שגונן ביקש ממנו לא להיות מוזמן לביתו במקרים מסוימים, כאשר נמצאים שם "אורחים שהוא לא היה רוצה להיראות בחברתם. . . ייתכן שהיו מספר מקרים ששמוליק היה אצלי בבית ופתאום ללא תיאום מראש, הגיע. . .".
חוקר : וכאשר היו מקרים כאלה, מה היה עושה שמוליק? על מה מדברים?
לביא: שטויות. אוכלים, מקשקשים, אתה יודע.
חוקר: אף פעם לא עלה עניין הברחת הסיגריות? זה נורא טבעי לשאול בנושא סיגריות, גם אם לא אישית עליו. על אחרים. שמוליק חוקר והוא בטח סקרן, לא?
לביא: תראה, בדרך כלל לא היינו יושבים לבד. היתה אשתי, היו הילדים, זה לא המקום לשאלות כאלו.
חוקר: כמה פגישות כאלו, אתה מעריך, קרו?
לביא: רק פעם או פעמיים אצלי בבית. מעבר לזה אני חושב שהם נפגשו רק באירועים חברתיים או משפחתיים שאני ערכתי, כמו בר מצווה לבן שלי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חברים בצד הלא נכון
|
|
|
|
|
|
|
רעייתו של יגאל בן-משה, שנחקרה אף היא במשטרה, אישרה כי באירועים חברתיים ישבו היא ובעלה בשולחן עם גונן. על מידת הקשר בין גונן לבן-משה תעיד העובדה שגונן טרח להגיע לנחם את אחותו של בן-משה כשחתנה נהרג בתאונת דרכים. גונן נשאל על כך בחקירתו ולא הכחיש. "הגעתי לסעודה ביום השביעי לאבל שנערכה בגבעתיים במקום פתוח בנוכחות מאות משתתפים. הגעתי והבעתי את תנחומי".
חוקר : האם השתתפת באירוע משמח של בן-משה?
גונן: אני נזכר, ציון הרים לי טלפון ערב אחד ואמר לי שהוא נמצא באירוע בגאלרי פאלאס, עברתי שם לכמה דקות, שתיתי משהו, ואם אני זוכר נכון זה היה אירוע של מישהו מהמשפחה של בן-משה. זה היה מזמן, לפני כחמש שנים.
גונן השבוע, בתגובה: "אחרי שציון פשט את הרגל הוא עבר לעבוד במשרדים של יגאל בן-משה והכרתי אותו דרך זה, היכרות של שלום שלום. יגאל היה קליינט בחקירות לפני הרבה שנים, בעשר השנים האחרונות אני לא יודע על אף חקירה שלו. הידיעות הראשונות שראיתי עליו היו בתיק'שדה חמד' (יוני -2003 ק .ל). לגבי האירוע בגאלרי פאלאס, הלכתי לפגוש את ציון, אפילו לא ידעתי של מי האירוע".
אבל שמוליק גונן אפילו לא צריך ללכת רחוק כדי לפגוש מכרים שפגשו את אגף המכס והמע"מ מהצד הלא נכון של החשבונית. לאחד כזה קוראים יוסי מזור, והוא הידוע בציבור של אחותו של גונן. מזור הוא עבריין סדרתי שיוצא ונכנס מבתי כלא. כיום הוא מרצה בין כותלי בית הסוהר עונש של שלוש שנות מאסר, אחרי שהפיץ חשבוניות פיקטיביות בסכומי עתק והעלים מס. בחקירתו סיפר גונן כי מזור פנה אליו וביקש את עזרתו בענייניו עם המע"מ. הוא פנה ואני עניתי לו בשלילה, טען.
חוקר: מה הוא ביקש?
גונן: הוא ביקש מספר פעמים, ואף הגדיל לעשות לאחרונה ויצר איתי קשר בשבוע האחרון מבית הכלא שבו הוא יושב, וביקש ממני בכל לשון של בקשה שאנסה לעזור לו בבקשת עיכוב ביצוע של פסק דין, שאפעל במכס שלא יתנגדו לבקשה. הבטחתי לו שאעשה ככל שביכולתי כדי לעזור לו, אך אני בוש להודות כי לא עשיתי אף לא דבר בעניין למרות תחנוניה של אחותי.
לגונן, ראש מדור החקירות גונן, יש גם גיס, שחר דבוש, שעל פי עדותו של גונן עוסק לפרנסתו ב"פריטת שיקים והלוואות בכרטיסי אשראי". דבוש קשור עסקית בעניין ניכוי כרטיסי האשראי שלו לשמואל ארביב, עוד כוכב עם הרשעות על הברחות במכס ורקורד של ישיבה בבית סוהר בגינן.
"העניין הזה מטורף", אומר גורם ותיק במכס. "מדובר בראש מדור חקירות, איש חוק, שמוקף בעברייני עבר ובאנשים המוכרים למכס. זה חבר שלו וההוא מכר שלו. תאר לעצמך שראש מדור ביחידה הארצית לחקירות הונאה יהיה חבר של עבריינים שחלקם יעדים של המחלקה שלו. זה הרי לא נורמלי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האשמות ובדיקה פסיכיאטרית
|
|
|
|
|
|
|
בסוף 2002 הגיע מקור של המכס לפגישה עם מפעילו, שיכונה כאן "גבי". גבי , איש מקצוע עם ניסיון ורשימת הצלחות מפה ועד להודעה חדשה, הכיר את איכויותיו של האיש. המידע שמסר בעבר הובילו לחשיפת סחורה מוברחת בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. את הפגישה הפעם התעקש ה"מקור" לערוך רחוק מבניין המכס. עשר דקות אחר כך הוא זרק בפניו של גבי את הפצצה: יש אצלכם גורם במכס שעובד עם המבריחים, אמר. הוא מדליף להם אינפורמציה פנימית. קוראים לו שמואל גונן.
במוחו של גבי החלו להתרוצץ כמה מקרים תמוהים שאירעו בעבודה בשנים האחרונות. סיפורים על מכולות שנבדקו בחשאי, התגלו כמכילות סיגריות מוברחות וננטשו בנמל, מעשה שגרם למבריחים נזקים כספיים ניכרים. במהלך כזה יכול לנקוט רק מי שיודע משהו.
זמן קצר אחר כך נכנס גבי למשרדו של עמיאל, הממונה על מחלקת החקירות, וסיפר הכל. "גבי ידע שרפי עמיאל הוא חבר טוב של שמואל גונן ולמרות זאת היה לו ברור שהוא חייב ליידע אותו על העניין", מסביר עו"ד מנחם רובינשטיין, פרקליטו של גבי, שנמנע מלהתראיין לכתבה בשל היותו עובד מדינה. בפגישה הבאה של גבי עם המקור התברר שהעניין מסתבך כשגורמים עברייניים, שבשמם נקב המקור, זיהו אותו כשטינקר של המכס.
בתחילת מרס 2003 התקיימה במכס ביפו שיחת עבודה של סגן מנהל אגף המכס, יומי זוהר, עם חוקרי המחלקה. גבי, שהמתין בסבלנות לטיפול בתלונותיו וראה שדבר לא זז, החליט לא לשתוק עוד. "יש כאן אנשים שנותנים גיבוי למעשים פליליים", הטיח מבלי להזכיר שמות.
במכס היה נהוג למלא פעם בשנה גליון הערכת עובד לחוקרים. ההערכות שניתנו לגבי בשנים האחרונות היו מהטובות שאפשר לקבל. בספטמבר 2002 הומלץ להעניק לו דרגה אישית. שבועיים לפני שיחת המחלקה במרס 2003 חתם רפי עמיאל על הערכה, שלפיה מדובר ב"עובד חרוץ ורציני, מבצע עבודתו על הצד הטוב", כשהוא מעניק לו ציונים גבוהים בכל הפרמטרים. שבועיים אחרי שפתח את הפה סידר לו עמיאל, מלא בדאגה לשלומו, הפניה לוועדה רפואית וזו זימנה אותו לבדיקה פסיכיאטרית.
שלושה חודשים אחרי שיחת המחלקה הגיעה ההיתקלות הבאה של גבי עם מנהליו, הפעם במסגרת פרשת "שדי חמד", שהביאה לחשיפת סיגריות מוברחות בהיקף ענקי של 25 מיליוני שקלים. השיטה בהברחות מהסוג הזה כמעט קבועה. המבריחים רוכשים סיגריות מזויפות מתוצרת סין בכמה מאות אלפי שקלים, מייבאים אותן לארץ על שם של יבואן אחר, סוחר תמים בדרך כלל, במסווה של סחורה כשרה, ומוכרים אותן בארץ בכמה מיליונים. מכיוון שהמבריחים לא מתנדבים אף פעם להזמין את הסחורה על שמם, מתקשים בדרך כלל חוקרי המכס להגיע אל הראשים הגדולים. אלה מקפידים מצדם לשלוח חיילים פשוטים לשחרר את הסחורה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רפי עמיאל. צילום: אריק סולטן
|
|
|
|
|
|
|
מכולה מלאה סיגריות מזויפות
|
|
|
|
|
|
|
זמן קצר לאחר חשיפת ההברחה התקבלה במכס ידיעה מודיעינית רבת ערך. בידיעה הופיע שמו של מי שחשוד כמממן המשלוח, כתובת דירת המסתור שלו וידיעה, שלפיה ניתן למצוא בדירה מסמכים הקושרים אותו להברחה. גבי, שקיבל בעצמו את הידיעה, שיפשף את עיניו. "זאת אחת הידיעות המודיעיניות הטובות ביותר והממוקדות ביותר שקיבלתי ב-21 שנות עבודה", אמר לעמית לעבודה. בידיעה הוזכרו עוד כמה שמות, החשודים כמעורבים בהברחות סיגריות עם המממן, אחד מהם הוזכר קודם לכן על ידי המקור בקשר לקשריו עם גונן.
שבוע וחצי אחר כך שב לעבודה רפי עמיאל, ששהה בחו"ל בעת שהגיעה הידיעה.מיד עם הגיעו לעבודה נכנס אליו גבי עם המידע. "מדובר בסיפור גדול, צריך להוציא צו חיפוש", דרש . אחרי הפגישה עם עמיאל סר גבי גם לקב"ט היחידה. עוד באותו יום ציפתה לגבי הפתעה בדמות גליון הערכת עובד חדש מעמיאל. גבי הינו "בעל פוטנציאל שלא בא לידי ביטוי", נכתב בו.
במכס כבר ידע כל מי שהיה צריך על קשריו של גונן. אבל כל זה, כמו גם החלטת צמרת המכס שלא להעביר לטיפולו תיקי סיגריות מוברחות, לא מנע ממנו לקבל לטיפולו בתחילת נובמבר 2003 את "תיק קלימי".
כשאנשי מחלקת החקירות של המכס פתחו את המכולה שסומנה כחשודה בנמל אשדוד, אפשר היה להרגיש באוויר את המתח. המכולה, שהיתה רשומה על שמו של פנחס קלימי, סוחר רהיטים משוק הפשפשים, לא הכילה שום דבר שנראה כמו כיסא או ויטרינה לסלון. במקום אלה היו מסודרים שם, אחד על השני, 45 אלף פאקטים של סיגריות מזויפות בשווי כולל של כארבעה מיליון וחצי שקלים. חשיפות בהיקפים כאלו לא מתרחשות במכס מדי יום, ולחוקרים היה ברור שבשלב הזה נעשתה רק חצי עבודה. החצי השני הוא איתור מהיר של מי שעמד מאחורי ההברחה.
לפי דרכי החקירה הרגילות היו חוקרי המכס אמורים מיד בשלב הראשוני לעצור לחקירה את קלימי, שרשום כמי שהזמין את הסחורה. בשלב הזה, תחת ההפתעה, כשהוא לא יודע דבר על המכולה שנחשפה, ניתן עדיין להוציא ממנו משהו.
הראשונים שזומנו לחקירה ביפו היו אופיר אטדגי, עמיל המכס מאשדוד, שטיפל במכולה בנמל, יחד עם שניים מעובדיו. השלושה מסרו גרסה ושוחררו. מהשלב הזה והלאה רק תמימים במיוחד, ובין חוקרי המכס אין הרבה כאלה, היו יכולים להאמין שקלימי לא יודע דבר על מה שאירע לסיגריות שהביאה מכולת הרהיטים שלו.
גונן הסביר אחר כך במשטרה כי הסיבה שקלימי לא נחקר מיד בהתחלה נובעת מהעיצומים שהיו במכס באותה תקופה. "הייתי אמור לטפל בתיק ולבצע את המינימום ההכרחי, עם דגש: ללא שעות נוספות", הסביר גונן, אבל הוא לא נימק מדוע היה זמן להביא את עמילי המכס מאשדוד לחקירה ביפו, ולא היה זמן להביא את קלימי משוק הפשפשים, מרחק מאה מטר בלבד. קלימי הובא לבסוף לבית המכס לחקירה רק כעבור יומיים ושוחרר בערבות.
החוקר: מי החליט לשחרר אותו?
גונן: אני, בידיעת הממונים.
חוקר: מה היו השיקולים שלך בשחרורו של קלימי?
גונן: לא היתה עילת מעצר.
חוקר: תסכים איתי שאם הייתם חוקרים אותו ביום הראשון או לפני חקירת העדים אזי כן היתה עילת מעצר?
גונן: כן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שיחות טלפון מעניינות
|
|
|
|
|
|
|
אלא שהחקירה שביצעו חוקרי המשטרה גילתה כמה נתונים מעניינים. במחלקת החקירות של המכס מחליטים מראש, על פי חוש הריח ועוד כמה קריטריונים, אילו מכולות כדאי לבדוק מדגמית לפני שמשחררים מהנמל. יומיים לפני שנבדקה המכולה של קלימי היא סומנה במחשב המכס כמועמדת לבדיקה. בשטח, כאמור, עוד לא קרה דבר. מי שלא מחובר למחשב המכס לא היה יכול לדעת בשלב הזה דבר וחצי דבר.
באותו יום, יומיים לפני הבדיקה, התקשר קלימי לעו"ד ירון גולדמן וביקש שזה ייצג אותו. גולדמן, בעבר חוקר מכס ובהווה חבר אישי טוב של גונן, עובד במשרדו של עו"ד שמעון טננבלט, פרקליטו האישי של גונן. כשבמשטרה ביקשו מקלימי להסביר איזו רוח קודש נגלתה לו והמליצה לו לשכור עורך דין, כשהמכולה שלו עדיין לא נבדקה, ואפילו במכס עדיין לא ידעו שהיא עמוסה בסיגריות, הסביר קלימי כי אחרי שחל עיכוב בשחרור המכולה הוא הבין שמשהו קרה. "זו אפילו לא בדיחה עצובה", אומר גורם במכס. "אם כל אחד שהמכולה שלו תתעכב יום בנמל ייקח עורך דין, אפשר יהיה לפתוח בית משפט בנמל. זה ברור שהוא ידע משהו מבפנים".
באותו ערב נרשמה שיחת טלפון בין קלימי לעו"ד גולדמן. 31 דקות אחריה נרשמה שיחת טלפון שיצאה ממכשיר הטלפון הסלולרי של גונן אל עו"ד גולדמן. חוקרי המשטרה שבדקו את פלט השיחות של גונן גילו כי השניים לא שוחחו כלל בחודש שקדם לשיחה. גונן טען במשטרה כי לא ידע אז שירון גולדמן מייצג את קלימי. "בשיחה שאל אותי ירון האם אני יודע על איזשהי פעילות שמיועדת להיות למחרת בבוקר באשדוד. אמרתי לו שלא, ובכל מקרה גם אם הייתי יודע אני חושב שזו חוצפה לשאול", הסביר גונן.
חוקר: כשאתה מסתכל אחורנית לא נראה לך מוזר שקלימי שוכר עורך דין יומיים לפני שהמכולה נבדקה פיזית?
גונן: עכשיו שאתה אומר לי, ברור שזה מוזר.
בעוד ההתרגשות במכס בשיאה ועמילי המכס של קלימי יושבים בחדרי החקירות ועונים לשאלות, עשה גונן, מי שהיה ממונה על החקירה הזו, כמה שיחות טלפון שעניינו מאוחר יותר את חוקרי המשטרה. הראשונה לידידו ציון לביא. השנייה, תשע דקות לאחר סיום חקירת השלושה, לחנות החשמל שבבעלות משפחת בן-משה. גונן לא הסתפק בשיחה הזו ובמשך שלוש השעות הבאות שוחח ממכשיר הטלפון הנייד שלו עם החנות של בן-משה עוד ארבע פעמים.
חוקר: בטווח של שישה חודשים קודם לכן לא התקשרת למספר הזה. האם יש לך הסבר לכך?
גונן: אני לא זוכר מה היתה מטרת השיחה הזאת. רכשתי ממנו מערכת סטריאו ודי-וי-די ואף הפניתי אנשים מהעבודה לשם. תמיד שאלתי לגבי מחירים של מוצרים שחשבתי לרכוש.
חוקר: בשעה 16:03 באותו יום אתה מתקשר שוב למספר הזה, ארבע פעמים ברציפות, ומשוחח במשך שש דקות בסך הכל. יש לך הסבר לכך?
גונן: ההסבר היחידי שיכול להיות, שכנראה נדרשתי לבירור של מחירים של מוצרי אלקטרוניקה.
חוקר: איך אתה מסביר ששישה חודשים קודם לכן לא התקשרת למספר הזה וביום תחילת החקירה אתה מתקשר למספר הזה חמש פעמים?
גונן: אם אני מברר משהו בקשר לאלקטרוניקה כנראה שעשיתי את זה באמצעות (. . .). ביררתי מחירים, כנראה לא עבורי, וחזרתי אליו לאשר או לברר פרטים נוספים. אם לא דיברתי איתו במשך שישה חודשים קודם לכן, כנראה שלא נדרשתי לנושא.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"התרחשויות מוזרות במחלקת החקירות"
|
|
|
|
|
|
|
בינתיים הלכו יחסיהם של עמיאל ושל גבי והורעו, כשגבי ממשיך לתבוע מעמיאל פעם אחר פעם לטפל במידעים על גונן. בחלק מן המקרים עלו השיחות בין השניים לטונים גבוהים. "רפי עמיאל הזכיר לי מספר פעמים שהוא חבר של מאיר אברג'יל", סיפר גבי במשטרה. "באחת משיחות העבודה הוא הראה לי תמונה שלו ביחד עם מאיר אברג'יל באירוע שהיה לא מזמן בירושלים, לדברי עמיאל. כששאלתי את עמיאל, איך אתה יכול להיפגש איתו, עמיאל ענה לי:'את המוסר שלי תשאיר לי ואת המוסר שלך תשאיר לעצמך'. ב-17 בספטמבר 2003, במהלך שיחת עבודה ביני לבין עמיאל בחדרו, עמיאל אמר לי שהוא ייפגש היום בצהריים עם מאיר אברג'יל מתחת לבית מע"מ ברמלה. שאלתי את עמיאל אם הוא מאיים עלי כשהוא מזכיר לי מספר פעמים את השם מאיר אברג' יל, והוא ענה לי'לא, סתם רציתי שתדע'". עמיאל , מבכירי אגף המכס, לא הכחיש את הדברים במשטרה. זה היה בהלצה, הסביר.
כשגבי הבין ששום דבר רציני לא הולך להשתנות בעקבות המידע שהביא בעניינו של גונן, הוא החליט לעשות מעשה ופנה למחלק הונאה במחוז תל אביב של המשטרה בפיקודו של אריה אידלמן. אידלמן וצוותו, שלקחו את העניין ברצינות, ניהלו חקירה מקיפה ואספו ארגזים של מסמכים.
בחודש ינואר 2004, אחרי דיון שהתנהל במשרד המשפטים בהשתתפות בכירי אגף החקירות ופרקליטות המדינה, נפגש ראש אח"ק ניצב משה מזרחי, עם ראש אגף המכס, איתן רוב, ועם סגנו יומי זוהר ועדכן אותם בדבר החקירה. השניים התבקשו לשמור את העניין בסוד. חודש אחר כך הקליט גבי שיחה שקיים עימו עמיאל. מהשיחה עולה בבירור כי עמיאל יודע על דבר החקירה. עו"ד רובינשטיין: "היתה טעות קריטית בהחלטה ליידע את ראש אגף המכס וסגנו על החקירה הסמויה. ההחלטה הזאת היתה בניגוד לרצונם ולדעתם של קציני המשטרה שטיפלו בנושא".
בחודש יוני האחרון נלקחו עמיאל וגונן לחקירה. "יש התרחשויות מוזרות במחלקת החקירות של המכס", כתב השופט ציון קאפח בדיון בעניינם. שבועיים אחרי שהעבירה המשטרה את החומר לפרקליטות, נסגר התיק. עו"ד רובינשטיין: "אריה אידלמן ממחלק הונאה ועו"ד מנחם מזרחי, שליווה את התיק בפרקליטות, אמרו לי במפורש שלא נותנים להם לעבוד. הם רצו לעשות דברים, אבל לא אישרו להם. ימים יגידו אם מישהו מלמעלה מעורב בכך, אם לאו".
עמיאל , מצדו, הגיע לחקירה עם תזה שלפיה גבי מנסה להפליל את גונן ואותו בכל מחיר. כדי לאשש את התזה הזו הוא שלף מכתב תלונה של "אזרח" כנגד גבי. עמיאל שכח להקדים ולספר לחוקרים שהאזרח הזה, יגאל בן-משה, הוא קליינט ותיק של מחלקת החקירות. לא מסוג הממליצים שהיית מצפה מראש מחלקת החקירות להישען עליהם. במכתב מתלונן בן-משה כי בחודש ינואר 2004, בעת שתושאל על ידי גבי, הדיח אותו גבי באיומים לספר שגונן משתף איתו פעולה. עמיאל, כמי שמקפיד על קלה כחמורה, מיהר להפנות את התלונה למנהל המכס איתן רוב בצירוף מכתב תלונה נגד גבי, וכאמור אף התנדב להציג אותו לחוקרי המשטרה. מה שעמיאל וה"אזרח המודאג" בן-משה לא ידעו זה שגבי הקליט את שיחתו עם בן-משה. חוקרי המשטרה שהאזינו להקלטה לא מצאו בה, לא איומים, לא הדחה לעדות שקר ולא בטיח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הוא לא בורח"
|
|
|
|
|
|
|
ב-23 בדצמבר 2002 סיפרה ידיעה בעיתון על מסיבת יום ההולדת של חבר מרכז הליכוד, דוד אבו, במסעדה ברחובות. "הרחק מחדרי החקירות והקלחת המפלגתית הפכו אמש חברי הליכוד את יום ההולדת למסיבת ניצחון לענבל גבריאלי", נכתב . בין המוזמנים למסיבה נכח גם ראש מחלקת החקירות במכס, רפי עמיאל.
חודשיים קודם לכן נחקר במשרדי המכס ביפו חשד למעורבות פעילה של ראובן גבריאלי, דודה של חברת הכנסת,ברכישת חשבוניות פיקטיביות מזיאדת עותמאן, קבלן ערבי מהכפר מוקבלה. החקירה הזו גררה ביקורת רבה מצד חוקרים שהאשימו את צמרת מחלקת החקירות בתל אביב כמי שנתנה יד לשיבוש החקירה.
ב-14 באוקטובר 2002, בשעות הבוקר, יצאו חוקרי המכס בסיוע המשטרה לכפר הצפוני ועצרו את עותמאן. מיד אחר כך היה אמור, על פי התוכנית, להיעצר לחקירה גם גבריאלי. צווי החיפוש החתומים מבית המשפט כבר היו בידי החוקרים שהיו בדרכם לבית גבריאלי. אלא שאז קרה משהו בלתי צפוי: "התוכנית המקורית היתה להביא את עותמאן לחקירה מוקדם בבוקר ולבצע אצלו חיפוש, ומאוחר יותר להביא את גבריאלי לחקירה לאחר שנעשים אצלו חיפושים בבית ובעסק", סיפר במשטרה החוקר יובל מעוז, שהופקד על החקירה.
אלא שגבריאלי לא נמצא בבית והחוקרים המשיכו בינתיים בחקירתו של עותמאן. "אחר הצהריים קיבלתי טלפון למשרד מעו"ד יואל רשף שהזדהה כמייצגו של ראובן גבריאלי. הוא מסר לי שראובן בדרכו לשדה התעופה, שהוא נוסע לגרוזיה והוא לא יכול להגיע לחקירה. הוא אמר לי שכשהוא יחזור הוא יגיע לחקירה", סיפר החוקר מעוז. "הודעתי חד משמעית שעל ראובן גבריאלי להתייצב לחקירה באופן מיידי ולא מעניינות אותי הנסיבות".
מעוז פנה לדווח לעמיקם ארז, סגנו של עמיאל, שידע על החקירה,ואחרי זמן קצר קיבל עוד טלפון מעו"ד רשף." הוא אמר לי,'אתם לא יכולים לעשות את זה, הוא קונסול כבוד של גרוזיה, יש לו פספורט של דיפלומט ואתם לא יכולים לעכב לו את הנסיעה. הוא לא בורח לשום מקום'". כשפרקליטו של גבריאלי לא התייאש, זומן החוקר מעוז למשרדו של ארז. "הוא שאל אותי מה הדחיפות והנחיצות שלנו בגבריאלי. אמרתי לו שלפי דעתי המקצועית, ברגע שעיכבנו לחקירה את מוציא החשבונית ויש בכוונתנו לעצור אותו, לא הגיוני לשחרר את הצד השני".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עו"ד מנחם רובינשטיין. צילום: אלי דסה
|
|
|
|
|
|
|
"גבריאלי? מי זה בכלל?"
|
|
|
|
|
|
|
מעוז התקשר שוב לעו"ד רשף ועדכן אותו בהחלטה שעל גבריאלי להגיע עכשיו לחקירה. אחרי כמה דקות הגיע סגנו של עמיאל, עמיקם ארז, פעם נוספת לחדרו של מעוז. "עמיקם שאל אותי שוב למה זה ישבש את החקירה אם לא נחקור את גבריאלי היום, שהרי לעצור אדם אפשר גם מאוחר יותר. חזרתי על עמדתי שמכיוון שעצרנו את עותמאן שהוא מוציא החשבונית, סביר בעיני שגם הצד השני יתייצב לחקירה ולא נאפשר לו לצאת לחו"ל". בסיום השיחה החליט ארז לאפשר לגבריאלי לנסוע לחו"ל.
"במהלך התיק נחשפתי להתנהלות ולפעולות לא מקובלות ולא תקינות לדעתי לחלוטין", העיד במשטרה מוטי ברכה, חוקר במכס מזה 15 שנה. "אופן ניהול החקירה היה שערורייתי בהיבט של היחס המועדף לגבריאלי", העיד גם חיים שצ'ופק, חוקר נוסף. "למרות שהיה בידינו צו חיפוש לביתו של גבריאלי בהרצליה לא נעשו כלל נסיונות לאתר אותו, וגם לאחר שהגענו למשרדו בקריית עתידים נאמר לנו לחזור למשרד. אני סבור שבכל חקירה אחרת היה נעשה מאמץ להביא את הדרוש לחקירה עוד באותו יום, גם במחיר עיכוב יציאתו לחו"ל".
לעמיאל , הממונה על החקירות, שנחקר בעניין היתה תשובה מעניינת: "גבריאלי? מי זה בכלל? כשהחל התיק של ראובן גבריאלי לא ידעתי מי האיש. לא הכרתי אותו ולא ראיתי אותו מעולם. לאחר החקירה ולאחר שנעצר, נודע לי שהוא חבר טוב של יואל לביא, ראש עיריית רמלה, שהוא חבר ילדות שלי", הסביר עמיאל ותיאר את המסיבה שבה נכח. "זה היה יום הולדת לחבר ובכלל לא ידעתי מי זה שוני או ענבל גבריאלי. ביום שהתחיל התיק בפעילות גלויה כלפי גבריאלי, אני אפילו לא ידעתי על כך כי לא הכרתי את הבן אדם ולא ידעתי שמדובר בדמות ולא ייחסתי לכך חשיבות. לאחר מכן, בדיעבד, התברר לי שהוא דמות מוכרת".
עמיאל טען עוד בחקירתו כי "לא היו צוותים בדרך לראובן גבריאלי, כי מראש הוחלט על ידי ועל ידי ראש המדור ועל ידי החוקר יובל מעוז שאנחנו לא הולכים לחיפושים בתיק הזה". העדות הזו נסתרה על ידי כל החוקרים ועל ידי צווי החיפוש המצויים בידי "מעריב".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ומי בסוף נבחר
|
|
|
|
|
|
|
הליך משפטי שמתנהל בימים אלה, בניסיון למנוע מגונן לקבל רשמית את תפקיד ראש מדור חקירות, שופך קצת אור על דרך התנהלות הדברים במכס כשהם נוגעים אליו. לפני שלוש שנים, כשהתקיים המכרז לתפקיד, היה עמיאל יושב ראש ועדה המונה שלושה חברים, אשר היתה אמורה לבחור את המועמד הזוכה. עמיאל המליץ על גונן. שני עמיתיו המליצו על מועמד אחר שזכה בתפקיד.
סימה ברכה, חברה בוועדת המכרז, ציפתה שאת השאלות המקצועיות ישאל את המועמדים רפי עמיאל, שלפי עדותה הוכה בהלם כשגונן נותר בחוץ. "לא היה לי קנה מידה בכלל, כיוון שיושב ראש הוועדה (עמיאל - ק.ל) שאמור היה לשאול את השאלות המקצועיות חטא לתפקידו ולא שאל כלום", סיפרה. רוב המתמודדים נכנסו לראיון מול חברי ועדת המכרז וטענו מיד כי המכרז תפור עבור גונן.
אחרי שלב הראיונות פתחה ברכה, סגנית מזכיר ראשי בבית משפט השלום, את תיקי ההמלצות של הממונים במכס וחטפה שוק. "ראינו שם להפתעתנו שכל המועמדים, עם כל התארים והקורסים והעבר הצבאי שלהם, לא בשלים לתפקיד. היחיד שהיה בשל היה מר גונן, שמבחינת נתוניו האישיים היה פחות מכולם", העידה .
לפני שנתיים נערך מכרז נוסף. שורה של מועמדים משכילים ומנוסים בהרבה מגונן עברו, כאמור, בסך. גונן נבחר. בראש הוועדה הפעם עמד רוני בר-סיני, הממונה על המכס בחיפה ומקבילו של עמיאל בתפקיד. "גונן נראה לי הכי פחות מתאים מהמועמדים", העידה אהובה איתן, נציגת נציבות שירות המדינה בוועדת המכרז, שבשל חוסר הערכתה לגונן לא טרחה אפילו להעניק לו ציון. "חשבתי שזה ממילא לא ישנה כי הייתי בטוחה שהוא לא ייבחר", סיפרה . גונן כאמור, נבחר גם נבחר.
כמה מן המפסידים שלא הבינו כיצד קרה הדבר הגישו מיד ערעור. בנציבות שירות המדינה החליטו לבדוק שוב את המכרז ומינו את עו"ד דפנה גוטנברג-אבני, סגנית מנהל הלשכה המשפטית, לבדוק את כשירות ההליך. "הגעתי למסקנה כי נפלה שגגה בידי חברי הוועדה מאחר שסיכום ציוני ההערכה שנתנו חברי הוועדה לא בוצע בצורה לוגית", כתבה. "קביעת הנבחרים במכרז לא תאמה את מדרג הציונים שנתנו חברי הוועדה לכל אחד מהמועמדים. אין להבין כיצד סיכמו חברי הוועדה את הערכותיהם. חברי הוועדה חטאו לתפקידם".
רק ארבעה חודשים חלפו מאז נכתבו הדברים החמורים הללו. והנה, התהפכה לה הערכת הנציבות. "נראה כי לא נפלו אלא פגמים טכניים", כתבה עכשיו עו"ד גוטנברג-אבני ואישרה את המכרז, שעומד עכשיו במרכז תביעה שהגישו כמה מועמדים שקיבלו ציונים גבוהים. הם עדיין לא מבינים איך נותרו בחוץ. * kalman@maariv.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"דוחים בשאט נפש"
|
|
|
|
|
|
|
רשות המיסוי מסרה בתגובה למתואר בכתבה, כי "כל הטענות נבדקו הן במסגרת חקירת המשטרה והן על ידי פרקליטות מחוז תל אביב, שהחליטה כידוע לסגור את תיקי החקירה. גם התקשורת כבר חזרה ודשה במרבית הנושאים. כל פרסום נוסף של הטענות, שכאמור לא נמצא בהן ממש, אינו מחדש דבר ורק מסב צער מיותר לנוגעים בדבר".
משרד המשפטים, מצדו, מוסיף כי "התיק נבדק ביסודיות וביעילות ובשל סוג העבירה, הגוף הנחקר והדמויות שהוחשדו, בוצעה חקירה אינטנסיבית ומעמיקה. כל החשדות שהעלה המתלונן נבדקו עד תום. בתיק נחקרו אנשים רבים ונאסף חומר ראיות רב, והוא לווה באופן צמוד לאורך חקירתו על ידי עו"ד מנחם מזרחי ואף על ידי פרקליטת המחוז, זאת בשל העובדה שהנחקרים הם בכירים באגף החקירות במכס שהורחקו מעבודתם עד תום החקירה והסקת המסקנות. לעניין הדברים המיוחסים לעו"ד מזרחי הרי שמדובר בטענה מופרכת. כל מהלכי החקירה נעשו על פי דין".
דובר המשטרה: "אנו דוחים בשאט נפש את הטענות חסרות השחר. בשל רגישות הנושא, ניצב מזרחי בהיותו ראש אגף החקירות, יחד ובשיתוף יחידת החקירות, בחנו את החומר כמקובל והחליטו על דרכי פעולה שאותם לא נפרט מסיבות ברורות. יודגש כי במסגרת החקירה נעשה שימוש בכל כלי חקירתי אפשרי וכל טענה אחרת הינה טענת סרק. יתרה מכך, כל טענה על כך שכתוצאה ממפגש עבודה שהיה מחויב המציאות עם הנהלת המכס לקידום החקירה, הודלף דבר קיום החקירה ממשטרת ישראל, הינה חסרת כל בסיס. במשטרה קיימים נהלים ברורים בנוגע לחקירות מול גופים אחרים ומשטרת ישראל מקפידה לפעול על פיהם ".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
