 |
/images/archive/gallery/159/459.jpg אישה בהריון.
צילום הדמיה  |
|
|
| היסטוריה: חולת סרטן עקרה נכנסה להריון |
|
| בפעם הראשונה הצליח צוות רופאים ישראלים לגרום
לאישה, שעברה טיפולים כימותרפיים והפכה לעקרה,
להיכנס להריון. הרופאים: "לא היה לנו מה להפסיד"
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
הילה אלרואי דה-בר
12/1/2005 7:30 |
|
|
|
|
|
|
|
חידוש עולמי בבית החולים תל השומר: צוות רופאים, בראשותם של פרופסור יהושוע דור וד"ר דרור מאירוב, הצליח לגרום לכך שאישה שעברה טיפולים כימותרפיים והשתלת מוח עצם בעקבות מחלת הסרטן, והפכה לעקרה לחלוטין, תישא ברחמה עובר בריא.
תחילת הסיפור לפני ארבע שנים. בגופה של הצעירה התגלה סרטן הלימפומה, אשר מחייב טיפולים כימותרפיים. אמנם הטיפולים יכולים לרפא את מחלת הסרטן, אך בה בעת הם עלולים לגרום לפגיעה קשה בפריון האישה ואף עשויים להביא לעקרות מוחלטת. במקרה הנוכחי, הסבירו הרופאים לאישה כי הסיכוי לפגיעה בפריון עומד על 10%-40%.
מצבה הרפואי של הצעירה היה חמור, ועל כן היה הכרחי להתחיל בטיפול הכימותרפי באופן מיידי. בשל נסיבות אלה, רצונה של האישה לשאוב ממנה ביציות כדי שהיא תוכל להרות מהן בעתיד, נדחה על ידי רופאיה. האישה עברה את הטיפולים הנדרשים, אולם כעבור חצי שנה שוב נתגלו סממני המחלה. הרופאים החליטו כי על האישה לעבור בשנית טיפול
כימותרפי מאסיבי, והפעם למען הכנתה להשתלת מוח עצם, הגורמת ברוב המקרים לעקרות מוחלטת.
למרות זאת, הצעירה לא הסכימה לוותר על האפשרות להרות בעתיד. "לאחר קבלת הטיפולים הכימותרפיים ולפני השתלת מוח העצם, הגיעה אלינו הבחורה וביקשה מאיתנו לעבור הפריה חוץ גופית ולהקפיא את עובריה", סיפר פרופ' יהושוע דור, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים שיבא תל השומר.
לדבריו, הצעירה קיבלה תרופות שהיו אמורות לגרום לה לגירוי שחלתי, אולם השחלות שלה לא הגיבו. "ברגע שהשחלות לא הגיבו שיערנו שהן נפגעו לגמרי וכי למעשה איחרנו את הרכבת", הסביר ד"ר מאירוב, העוסק בעשר השנים האחרונות בשימור פריון לחולות סרטן והקפאת רקמות שחלה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"לא הרמנו ידיים"
|
|
|
 |
|
|
|
למרות החששות, הרופאים סירבו להרם ידיים, והציעו למטופלת אפשרות נוספת, לעבור ניתוח בשיטה לפרוסקופית (בלי פתיחת בטן), בו יוכלו ליטול ממנה מספר רקמות מהשחלה שבאמצעותן ניתן יהיה לבדוק אם יש עוד ביציות לא בשלות, שעדיין לא נפגעו מהטיפול.
הרופאים קיוו שאכן נותרו אצל האישה ביציות לא בשלות, שכן במצב כזה ניתן יהיה להקפיא את רקמות השחלה, ולנסות להשתילן שוב בגופה לאחר ההחלמה.
האישה בחרה לעבור את הניתוח, ולשמחתה, בבדיקת המעבדה התברר שהרקמה מכילה ביציות רבות שטרם הבשילו. רקמות אלו הוקפאו והאישה עברה את השתלת מוח העצם המתוכננת. לאחר שלוש שנים, משהחלימה אותה הצעירה, היא שבה למשרדו של פרופ' דור וביקשה לנסות ולהרות.
"האמת היא שהיינו מאוד פסימיים כי הטכניקה שביצענו היא ניסיונית לגמרי. עד אז נעשו ניסיונות רבים בעולם אבל אף אחד מהם לא הצליח", אמר פרופ' דור. "אולם כשהבחורה חזרה אלינו לאחר שהיא קיבלה אור ירוק מהאונקולוגים, אמרנו שאין לנו מה להפסיד והחלטנו לנסות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"השחלות לא עבדו"
|
|
|
|
|
|
|
תוצאות הבדיקות שערכו הרופאים לאישה לא היו מעודדות. הרופאםי גילו שהיא בבלות מלאה, כלומר שחלותיה לא עבדו כלל. "התלבטנו איפה להשתיל את קטעי השחלה מאחר שבכל מקום בעולם שערכו ניסיונות כאלו, השתילו את רקמות השחלה במקום אחר", הסביר פרופ' דור. "אנחנו החלטנו לבסוף להשתיל את קטעי השחלה שהוצאנו בשחלה עצמה, כי יש בה חומרים רבים שמופרשים הקשורים לתהליך של התפתחות הביצית".
בפברואר 2004 נכנסו פרופ' דור וד"ר מאירוב לחדר הניתוח וביצעו בשחלות כמה ניסיונות, בתקווה שיביאו להבשלה של הביצית: בשחלה אחת הם השתילו שלושה קטעים בגודל של ס"מ על חצי ס"מ מתחת לקופסית של השחלה, ובשחלה השנייה הם ניסו טכניקה אחרת ופיזרו חתיכות קטנות של קטעי שחלה מתחת לקופסית השחלה. ד"ר יעקב לברון, רופא בכיר אחר שהיה חלק מצוות הרופאים, היה מי שעבד כל התקופה במעבדה על הקפאת והפשרת חלקי השחלה.
לאחר הניתוח נבדקו קטעי השחלה של הצעירה ואז התגלה שבשחלות שלה אין ביציות בכלל. "כעת התלבטנו מה לעשות. החלטנו לתת לה במשך חודש גלולות נגד היריון במחשבה שצריך לתת לשחלה לנוח כדי שהביציות לא יהיו בפעילות והשתל ייקלט", הסביר פרופ' דור. "לאחר מכן הפסקנו את מתן הגלולות וראינו שמופיעה תגובת ביוץ חלשה. זה גרם לשמחה מאוד גדולה אצל המטופלת וגם אצלנו, וגם למעט אופטימיות".
למרות שהדרך המשיכה להיות רצופה בשמחות ומפחי נפש, בסופו של דבר הבחינו הרופאים כי השתל נקלט וכי האישה עוברת שלבים של ביוץ טבעי. "עקבנו אחרי התפתחות הביצית תוך מתן תמיכה הורמונלית וכשבדיקות הדם העידו על בשלות הביצית, ביצענו שאיבה בתהליך של הפריה חוץ גופית", הסביר ד"ר מאירוב. "לאחר מכן הפרנו את הביצית בזרע של הבעל והתפתח עובר תקין שהוחזר לרחם של האישה".
אחד השותפים להצלחתם של פרופ' דור וד"ר מאירוב הוא פרופ' אייל שיף מנהל החטיבה למיילדות וגניקולוגיה בתל-השומר. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
