 |
/images/archive/gallery/240/200.jpg רשיד אבו-שבאכ, ראש המנגנון המסכל ברצועה. צילום:
אי-פי  |
|
|
|
|
| מפקד הביטחון המסכל ברצועה
אופטימי ומבטיח: אחרי הנסיגה
נעשה הכול כדי למנוע אלימות |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
מרואן עת'אמנה ועמית כהן
13/1/2005 6:00 |
|
|
|
|
|
|
|
היו ימים שבהם רשיד אבו-שבאכ נחשב לבעל ברית ביטחוני של ישראל. אבל מאז פרוץ האינתיפאדה הוא הפך לאויב. למבוקש. עכשיו כשתוכנית ההתנתקות קורמת עור וגידים, מפקד מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה עשוי להפוך שוב לגורם רלוונטי.
בינתיים הוא יושב במטהו בתל אל-הווא שבעזה, ומקבל דיווחים שוטפים למשרדו. המנגנון שלו ממשיך לאסוף מודיעין בצורה יעילה, אך אנשיו נמנעים מפעילות סיכול.
"באופן אישי, אני אופטימי ומאמין שהימים הקרובים יהיו טובים מאלו שחלפו. עם זאת, אסור שהדבר יישאר ברמת התיאוריה", אומר אבו-שבאכ בראיון מיוחד ל-NRG ולמעריב, "כדי שהתושבים בשדרות ובאשקלון ירגישו ביטחון, גם התושבים של רפיח וחאןיונס צריכים לחוש תחושה זהה".
האם הנסיגה הישראלית מעזה נתפסת אצל הפלשתינים כבריחה תחת אש?
"לכל צד יש הזכות לפרש את המהלך כפי שהוא מבין אותו. אי אפשר לאלץ צד אחד לראות את הדברים לפי נקודת הראייה של הצד האחר. ישראל אומרת שהיא מבצעת את ההתנתקות כי זה אינטרס ישראלי, והפלשתינים אומרים שזה בגלל ההתנגדות הפלשתינית. כשישראל נסוגה מדרום לבנון קבע ברק שזה אינטרס ישראלי, ואילו החיזבאללה ראה בזה ניצחון שלו. אותי מעניינת התוצאה של המהלך ולא הפרשנות שנותנים לו. אם הנסיגה משרתת את האינטרס של שני הצדדים, זה מה שחשוב.
"זה ההבדל בין אזרח פשוט לבין מנהיג היסטורי. שרון הוא ללא ספק מנהיג היסטורי. הוא הוכיח שהוא לא רק איש צבא, אלא גם פוליטיקאי משופשף אשר שרד את כל התהפוכות בפוליטיקה הישראלית. שרון הוא בין המעטים בישראל שאפשר לבנות עליהם, כך לפחות על פי הבנתי את החברה הישראלית".
מה דעתך על כניסת מפלגת העבודה לממשלה?
"מפלגת העבודה חדלה להיות מפלגה מרכזית בישראל. היא הפכה להיות מפלגה שולית, ללא הנהגה מאוחדת שתוביל אותה. עם זאת, כניסתה לממשלה תסייע לשרון ותקל עליו, כי היא מבינה את המציאות של הסכסוך הישראלי-פלשתיני, במיוחד שמעון פרס".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"אני אזרח ולוחם פלתשיני"
|
|
|
 |
|
|
|
האם ירי הקסאמים מרצועת עזה יימשך גם אחרי ההתנתקות?
"לאחר הנסיגה אנו ננקוט את כל הצעדים, ונמנע כל סוג של פעילות אלימה בלי קשר לאירועים בגדה המערבית. יש לנו מחויבות מוסרית וערכית לכך. זו תהיה חובתה של הרשות לעמוד בכל ההתחייבויות שלה, ולשאת באחריות ביטחונית. אבל כרגע אנחנו לא מתכוונים לעשות את זה. איך אנחנו יכולים לעשות משהו, כשצה"ל פולש לשכונת שייח' עאג'לין וממשיך בחיסולים ובהרג של אזרחים? אם יהיו הסכם ועמדה ברורה בין שני הצדדים, הדברים ייראו אחרת.
"אתם צריכים להבין: התפקיד שלי הוא לא לערוב לביטחונם של שלמה או יחזקאל כדי למצוא חן בעיניהם. אני אזרח ולוחם פלשתיני. התפקיד שלי הוא לדאוג לביטחונם של בני עמי. כשנתבקשתי להילחם, נלחמתי, וכשנתבקשתי להגן על תהליך מדיני, עשיתי זאת. אם אתבקש להגן עליו בשנית, לא אהסס. בסופו של דבר, המטרה שלי היא להגן על החלום הפלשתיני ".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
