 |
בכל אוניברסיטה מקובל לערוך בסיום כל סמסטר משוב על המרצים. בדרך כלל שואלים את הסטודנטים על איכות ההוראה של המרצה, ובודקים אם הוא מתייחס, למשל, לשאלותיהם או נותן מטלות הוגנות. באוניברסיטת בר-אילן החליטו לקחת את המשוב צעד אחד רחוק מדי, ולבדוק גם אם המרצים שלהם אידיוטים, קשקשנים או מטורפים. במשוב המועבר בימים אלה בחוג למדע המדינה, מתבקשים הסטודנטים להגדיר, בין השאר, את המרצה שלהם באמצעות בחירה של חמישה ביטויים. בין האפשרויות שניסחו ראשי החוג עצמם מופיעים גם כינויים לא-מחמיאים ומאוד לא שגרתיים, כמו "מתנשא", "מעליב", "קשקשן", "אידיוט", "אנטיפת", "מחפף", "מטורף" ואפילו "מעופף". מנגד יכולים הסטודנטים
לבחור גם במאפיינים חיוביים ומקובלים יותר, כמו "משקיען", "מבריק" או "סובלן". המרצים, מטבע הדברים, לא ממש אהבו את נוסח המשוב וחוללו סערה גדולה. "אני לא חושב שראוי כי מוסד אקדמי שמכבד את עצמו ישתמש במונחים כמו 'אידיוט' או 'אנטיפת'", אמר אחד המרצים. "היו אפילו כמה מרצים שממש נעלבו ברמה האישית".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
גם הסטודנטים נדהמו
|
 |
|
 |
 |
 |
|
גם הסטודנטים היו שותפים לביקורת. "כולנו נדהמנו כשהתחילו להעביר את המשוב", סיפרה אחת הסטודנטיות בחוג. "אנחנו אמורים לחוש כבוד כלפי הממסד האקדמי, אבל האמת היא שדי התביישנו. כמה מורים אפילו מחקו את השאלה הזו". אחד המרצים דווקא קיבל את השאלות בהבנה: "אין לי בעיה שהסטודנטים יכתבו עליי מה שהם רוצים. גם לא צריך להתרגש מנוסח השאלות. ככה הסטודנטים מדברים היום". ראש החוג למדע המדינה, פרופ' שמואל ליימן-ווילציג, התבקש להסביר. "השאלונים הרגילים בודקים דברים כלליים, ואנחנו רצינו דווקא להתמקד בבעיות הוראה", אמר. "הכוונה שלנו היתה שאם נגלה ביטויים זהים אצל כמה סטודנטים, אפשר יהיה לעלות טוב יותר על הבעיות, ולפעול בהתאם. בתוך רשימת הביטויים יש אמנם כמה כאלה שלא היו צריכים להיכנס, אבל זה פשוט מפני שאינם ממוקדים מספיק. לא ברור מה זה, למשל, מרצה 'אידיוט'". בינתיים , ולאור הלחץ הכבד, החליט פרופ' ליימן-ווילציג שלא לפרסם את תוצאות המשוב ולא לגלות, למשל, מי המרצה הכי אנטיפת. עם זאת, הוא לא מבטיח שהוא עצמו לא יושפע מהן. "אני לא יכול לומר שכראש מחלקה לא אעיף מבט בתוצאות או אפילו אקרא למרצה שלגביו תתגלה בעיה. אבל אני כן מבטיח שהתוצאות לא ייצאו מהחדר שלי". |  |  |  |  | |
|