 |
/images/archive/gallery/233/308.jpg אבו-מאזן. צילום:
אי-פי  |
|
|
|
|
| אבו-מאזן יוצא להתמקח
על ההודנא. בחמאס לא
יעשו לו חיים קלים |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
ברק רביד
18/1/2005 11:42 |
|
|
|
|
|
|
|
כשהסוחרים בשוק של עזה מתמקחים על קילו עגבניות עם אחד הלקוחות ולא מגיעים להסכמה, ישתמש בדרך כלל אחד הצדדים בפתגם הערבי העתיק – "אני בוואדי אחד, ואתה בוואדי אחר". הפתגם הזה מתאר היטב את המצב בין אבו-מאזן והחמאס. כמו שהדברים נראים כעת, בחמאס אין קונים לסחורה של יו"ר הרשות החדש, ואפילו יש כמה כאלה שישמחו להפוך לו את הבאסטה בפנים.
לפני שנה וחצי, כשאבו-מאזן היה ראש ממשלה ויאסר ערפאת עוד הטיל את צילו מהמוקטעה ברמאללה, הגיע אבו-מאזן לעזה וישב עם הנהגת החמאס. היו שם הרבה חבר'ה שהיום כבר אינם בינינו, כמו השיח' יאסין ועבד אל-עזיז רנטיסי. היו שם גם כמה כאלה מהמודיעין המצרי שבאו לעזור. הדיונים היו ארוכים וקשים, אבל אבו-מאזן יצא משכונת שייח' עג'לין בעזה עם הסכם הפסקת אש לשלושה חודשים.
מאז עברו הרבה מים בים של עזה ואבו-מאזן
מגיע שוב כדי לדבר עם החמאס על הפסקת הפיגועים. כפי הנראה, תחושת דז'ה-וו תעמוד באוויר. אבו-מאזן יסביר שהתקופה קשה ומחייבת אחדות לאומית, שהאינטרס הלאומי הפלשתיני מחייב רגיעה, ושזה באמת הצ'אנס האחרון.
גם אנשי החמאס כנראה לא יחדשו הרבה. הם ידרשו שישראל תפסיק את החיסולים ואת הפלישות לערים הפלשתיניות, הם יבקשו להשתתף בקבלת ההחלטות ברמה הלאומית ואולי אפילו ינסו לסחוט כמה תיקים בממשלה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
החמאס אינו אותו חמאס
|
|
|
 |
|
|
|
אבל לא הכל יהיה אותו הדבר. בניגוד לקלישאה המקובלת – אבו-מאזן אינו אותו אבו-מאזן והחמאס אינו אותו חמאס. אבו-מאזן השתחרר מצילו וכבליו של ערפאת (מישהו עוד זוכר מי זה?). הוא נבחר על-ידי העם בבחירות דמוקרטיות ויודע שיש לו את תמיכת הרחוב הפלשתיני העייף משנות העימות. כל אלה הם כוח אדיר. ניתן לשער שהוא רק מגביר את הביטחון העצמי של היו"ר החדש.
והחמאס? גם שם קרו כמה דברים. רוב הפרצופים שאבו-מאזן יפגוש בעזה הם פרצופים חדשים (הקודמים כבר פשוט אינם). לצד וותיקי הארגון, כמו איסמאעיל האניה ומחמוד א-זהאר, ניצבת קבוצה של צעירים חדורי מוטיבציה להשפיע. כוחה של הזרוע הצבאית עלה, ובכיריה - בדגש על מוחמד דיף - משפיעים היום יותר מאי-פעם על קבלת ההחלטות הפוליטיות.
החמאס מכבד את אבו-מאזן. יו"ר הלשכה המדינית של הארגון, חאלד משעל היושב בדמשק, התיידד עימו כבר לפני זמן רב והיה מראשוני המברכים אחרי היוודע תוצאות הבחירות. כל זה לא מונע מהחמאס לעקוץ את היו"ר בכל הזדמנות, כבר קרוב לחודש. הם אמרו שהוא מכר מכרזים לבניו, שהוא גייס את מנגנוני הרשות לתעמולת הבחירות שלו ואפילו האשימו אותו באחריות למותם של אזרחים פלשתינים.
כשאבו-מאזן קרא להפסקת האינתיפאדה החמושה, דוברי החמאס קראו תחת כל עץ רענן להמשך הפיגועים וירי הקסאמים. אמרו ועשו – שדרות במקלטים ומעבר קרני סגור, אחרי פיגוע התופת שם. הפער בין הצדדים גדול, אולי גדול מדי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מלחמת אחים לא תהיה
|
|
|
|
|
|
|
בנוסף, בחמאס יודעים שלאבו-מאזן יכולות מוגבלות. מנגנוני הביטחון שלו חלשים, התמיכה בו ברצועה קטנה מבגדה, ויותר מכל – הוא לא פרה קדושה כפי שהיה ערפאת. החמאס לא יהסס "לשחוט" את אבו-מאזן ולהעביר אותו "טירונות" מפרכת עם לא מעט "זובורים".
איך יתמודד היו"ר החדש? כפי שהקפיד לומר לכל אורך מערכת הבחירות שלו, מלחמת אחים – "פיתנה" – לא תהיה כאן. אבו-מאזן אינו אדם מתלהם. הוא דיפלומט, טקטיקן פוליטי בחסד ויותר מכל אסטרטג שיודע לאן הוא רוצה לקחת את עמו. יש לו זמן, הוא לא ימהר "לשבור את הכלים" עם החמאס כה מהר. השאלה היא האם לישראל ולראש המשלה שרון יש מידה דומה של זמן. צעדיו של היו"ר החדש, ניתן לחזות, יושפעו לא מעט ממדד הלחץ בחוות השיקמים.
ובסופו של דבר – השינוי המרכזי בסבב השיחות הנוכחי של אבו-מאזן בעזה יהיה התוצאה. הודנא לא תהיה כאן, בינתיים. זה קצת מוקדם מדי. החמאס לא ימהר להתפרק מהנכס המרכזי שלו היום – הפיגועים. כמו חיזבאללה בלבנון, חמאס בלי פיגועים הוא עוד מפלגה פוליטית בינונית ברשות הפלשתינית. החמאס לא יעשה לאבו-מאזן חיים קלים, ובחוקי השוק של עזה, נכונו לנו לפחות עוד משבר ועוד סיבוב התמקחות אחד.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
