 |
/images/archive/gallery/244/604.jpg
צילום הדמיה: נאור רהב  |
|
|
| "לא הבחנו בין מסוכן לפאן" |
|
| אישה שנאנסה ע"י בן זוגה פנתה לביהמ"ש העליון בדרישה לשחררו כי "הגשים לה הפנטזיות המיניות" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
שמואל מיטלמן
20/1/2005 7:19 |
|
|
|
|
|
|
|
לא מעט זוגות נוטים לגוון את יחסי המין שלהם במשחקי כוח ושליטה. אבל יש גם כאלה שמותחים את זה קצת, ולפעמים הרבה, מעבר לגבולות הטעם הטוב. אישה, בת 36, שנאנסה והוכתה על-ידי מאהבה האלים, טוענת כעת לחפותו. שלוש שנים אחרי שהורשע ונכנס לכלא, מסבירה פתאום המתלוננת כי "בכלל לא היה אונס. הוא רק הגשים את הפנטזיות המיניות שלי, בהתאם לתנאים שהכתבתי לו".
האישה, גרושה ואם לילדים, הכירה את המאהב הצעיר ממנה בשמונה שנים לאחר שנטשה את העולם החרדי. בין השניים התפתחה מערכת יחסים סוערת ותלותית, שלוותה במריבות רבות ובשימוש קיצוני באלימות. בשלב מסוים מאסה האישה ביחסים המעוותים, והחליטה להתלונן נגד בן הזוג.
בית המשפט המחוזי דן בתביעה, והרשיע את הנאשם בסדרה ארוכה של עבירות: כמה מעשי אונס, תקיפה, חבלה, כליאת שווא, הדחה בעדות, שיבוש מהלכי משפט ועוד. בהתאם לחומרת העבירות נגזר עליו עונש כבד - עשר שנות מאסר בפועל.
לאחר שלוש שנים בכלא החליט האסיר לערער על עונשו, ובקשתו נידונה אתמול בבית המשפט העליון. במהלך הדיון הופתעו השופטים לקבל לידיהם עדות חדשה של האישה - מכתב שבו היא מתנערת מהגרסה המפלילה שמסרה בזמנו במשטרה נגד בן זוגה, ומבהירה שהכל נעשה בהסכמה ותובעת את שחרורו המידי מהכלא.
"מכתב זה אשר נכתב ביוזמתי בלבד, אין בו כדי לחתור חלילה נגד הפרקליטות
או המשטרה, אלא הכרחי כדי שתיאמר בו רק האמת", כותבת הנאנסת. בראשית הדברים היא מגוללת את סיפור היכרותה עם האנס, ומבהירה: "את הקשר בינינו התניתי בשלושה תנאים: 1. תמיד נרצה לתנות אהבים זה עם זו. ויהי מה! 2. נגשים פנטזיות האחד לשנייה. 3. נעבור יחד בדיקת HIV, ולא נבגוד לעולם".
אחר כך מתארת האישה את מערכת יחסיה עם הנאשם אשר עד מהרה יצאה מכלל שליטה. לדבריה, "זה שהוא דאג לספק את צרכיו המיניים ולא את שלי, יכול בהחלט להעיד על טמטום בהתגלמותו, אך בשום אופן לא היה זה אונס. 'עקרות שכלית' איננה אונס".
גם לחבלות הקשות שנמצאו בזמנו על ירכיה, מספקת האישה הסבר. "איבדנו את היכולת להפריד בין מותר ואסור, טוב לרע, מסוכן לפאן. הפנטזיות הפכו למשחק בחיים ובאש, וזאת כמובן עקב חוסר ניסיון של שנינו בדבר, וכן חוסר יציבות ובגרות נפשית. היו לי סימנים כחולים על גופי, הן בגלל עורי הרגיש והן מפני השתוללות במיטה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
השופטים דוחים
|
|
|
 |
|
|
|
לדבריה, חוקרי המשטרה "אנסו" עליה את גרסתם לפרשה. "אוימתי והוזהרתי על-ידי החוקרים לחזור בי מיד מדבריי, אחרת איעצר ואשפט על כך. מצבי החלש והמבולבל לא איפשר לי לעמוד על דעתי, ולהתעקש בכל תוקף, ותכף עשיתי כמצוות החוקרים ועניתי אמן מיד".
בהמשך היא טוענת כי לאחר שגילתה את בגידותיו של הגבר במהלך המשפט, כבר לא חשבה לחזור בה מעדותה. "די נהניתי מאיך שהמשפט התנהל ומאיך שהדברים יצאו מהקשרם, וייסורי לבי שככו מעט". היא דורשת לבטל את סכום הפיצויים שנזקף בזמנו לזכותה, "כדי לתת לו הזדמנות לדף חדש".
המכתב נחתם בהתייחסות הנאנסת לעובדה שהאסיר חזר בתשובה, ועבר תהליך של "היטהרות". "כעת אני מקווה, ניתן יהיה על-פי דין ומידת היושר, להקל את גזר דינו הקשה. הריני מתנצלת ומצטערת על כל עוגמת הנפש והטרחה שנגרמו לכל הנוגעים בדבר".
השופטים המופתעים סירבו בתוקף לקבל את המכתב כראיה, בנימוק שאין בו כדי לסייע בחקר האמת. זאת לנוכח החבלות הקשות שנתגלו בעבר בגופה של האישה, הממצאים המשפטיים על מצבה הרפואי ועדויות רבות שהשמיעו גורמים שונים בדבר אלימות והשפלה שספגה מבן זוגה.
בהחלטתו לדחות את הערעור קבע השופט אדמונד לוי: "יחסיהם של בני זוג מורכבים הם. חלקם נסתר מעיני זרים, וניסיון החיים מלמד שלעתים מניעיו של האחד להפליל את בן זוגו, מקורם אינו באמת צרופה. עם זאת, אין זה נדיר כי קורבנות לעבירות מין יתנהגו בדרך שעשויה להיראות בעיני אחרים 'בלתי סבירה'. כזה הוא המקרה שבפנינו, שכדי להבינו עלינו לתת את הדעת גם למצוקתה של המתלוננת, לבדידותה ולתלותה בנאשם".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
