 |
/images/archive/gallery/245/099.jpg הפגנה במאהל מחוסרי הדיור בבאר-שבע. צילום ארכיון:
יהודה לחיאני.  |
|
|
| "נילחם נגד הפינוי כמו המתנחלים"
|
|
| ביום א' עומדת עיריית באר-שבע לפנות את מאהל
מחוסרי הדיר בלב העיר. דיירי המאהל מבטיחים
להיאבק: "לא יזיזו אותנו. זו מלחמה על הקיום"
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
גיל חורב
20/1/2005 22:12 |
|
|
|
|
|
|
|
כמה חודשים של מיתון העבירו את עירית אלבז מחיקו החמים של המעמד הבינוני למצב של חוסר כל. ההחרפה במצב הכלכלי שלה ושלה בעלה הרס את היחסים ביניהם ומשם ההידרדרות למאהל מחוסרי הדיור במרכז באר-שבע היתה קצרה. בקרוב תאבד עירית גם את קורת הגג הזו: בית המשפט המחוזי בבאר-שבע קיבל את בקשת העירייה לפרק את החממה מסיבות אסתטיות ובריאותיות, וביום ראשון אמורים 20 יושבי המאהל להיוותר להם קורת גג.
מעט הרכוש של עירית ושל שלושת ילדיה נמצא במאהל, והיא מתקשה לישון בלילות מרוב דאגה. "אני חרדה לילדים", היא אומרת, "אני חושבת כל הזמן מה יקרה אם יבוא סוטה מין או סתם מטורף שיחליט להצית אותנו". עם זאת, בינתיים זה הבית היחיד שיש לה ולילדיה.
מאהל מחוסרי הדיור בבאר-שבע החל כמקבץ של אוהלים לפני כשנה. המאהל "התמסד" לאחר שיושביו קיבלו כתרומה חממה חקלאית ישנה, שמגינה עליהם ועל ילדיהם מהקור, הגשם והרוחות.
בחודשים האחרונים הוא מהווה כבר חלק בלתי נפרד מהנוף של מרכז באר-שבע, למגינת
לבה של העירייה. כעת, מצוידת באישור של בית המשפט, העירייה נערכת לפינוי.
עירית ויתר דיירי המאהל מבטיחים להילחם נגד פינויים. מאבק המתנחלים נגד פינוי המאחזים בשטחים יהיה כאין וכאפס לעומת מאבקם נגד פינויים מהמקום, אומרים במאהל.
שרשראות ברזל ואמצעים נוספים שקיבלו יושבי המאהל כתרומה אמורים להקשות מאד על הפינוי.
כמו כן הם אמורים לקבל "תגבור": למאבקם של תושבי המאהל יחברו נהגי חברת מטרודן השובתים, ועדי שכונות ופעילים חברתיים מפורום הארגונים למאבק בעוני.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"למתנחלים יש אלטרנטיבה, לנו אין"
|
|
|
 |
|
|
|
כמו המתנחלים, גם תושבי המאהל מבטיחים שלא ירימו יד, אך באותה נשימה מבהירים כי אם לא תהיה להם ברירה - המאבק עלול להידרדר לאלימות. "אם לא יפנו אותנו מכאן לדירה אנחנו לא ניתן להם להזיז אותנו מכאן. זו מלחמה על הקיום שלנו", אומרת עירית, "למתנחלים יש אלטרנטיבה ואופציה לקבל קורת גג חדשה בכסף שיקבלו כפיצויים. לנו יש יריעות ניילון ואין לנו לאן ללכת".
עם זאת, עירית מתכוונת למתוח קו אדום אחד במאבק. "אני, בניגוד למתנחלים, לא מתכוונת להשתמש בילדים שלי כמגן אנושי. אני מתכוונת לפנות אותם מכאן לחברה כדי שלא ייראו את המראות הקשים. הם סבלו מספיק. אני מקווה שהרשויות יתחשבו בילדים שיש כאן.
"המאבק הוא הדבר האחרון שאני רוצה. אני מקווה שביום ראשון אני אצא מכאן עם חיוך למקום חדש שבו אוכל לתת לילדים שלי קורת גג. אם לא תהיה לי ברירה, אני אלחם כמו לביאה" סיכמה עירית.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
