 |
עבור יעקוב ויניצ'נקו בן ה-79 יהיה טקס הזיכרון לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ סגירת מעגל. לפני 60 שנה הוא הגיע לכאן כחייל צעיר בדיביזיה 322 של הצבא האדום וגילה במו עיניו את זוועות הנאצים. "אני זוכר שחלק מהאנשים ניסו לנשק אותנו, אך פחדנו להידבק במחלות", נזכר ויניצ'נקו. "הניצולים היו רק עור ועצמות ובקושי הצליחו לעמוד על הרגליים. זה היה מראה בלתי ניתן לתיאור". כשהיחידה של ויניצ'נקו הגיעה לאושוויץ נשארו במחנה 7,000 אסירים בלבד. השאר נלקחו על-ידי הנאצים לצעדות מוות לכיוון גרמניה. "הגרמנים פשוט השאירו אותם למות במחנה, לא היה להם זמן להרוג אותם", מספר ויניצ'נקו. הוא מספר כי היחידה שלו התעכבה רק כמה שעות במחנה, אך הוא הספיק להציץ אל תוך אחד הצריפים. "היתה זוהמה ודם בכל מקום. חלק מהנשים שהיו בצריף בכו וחלק צחקו", נזכר. במחנה אושוויץ , שהיה הגדול והרצחני ביותר במכונת ההשמדה הנאצית, נקטלו בין מיליון למיליון וחצי בני-אדם, רובם המכריע יהודים.
|
 |
 |
 |
 |
|
|