 |
/images/archive/gallery/255/695.jpg השר עוזי לנדאו והרב אלישיב.
צילומים: ברקאי וולפסון ופלאש 90. עיבוד מחשב  |
|
|
| אלישיב פסק - "המורדים" מגבירים הלחץ |
|
| הח"כים המורדים בליכוד מעודדים מפסיקת הרב אלישיב כי לא יתנגד למשאל עם על ההתנתקות ופועלים במרץ כדי לשכנע את השרים ואת שרון. במקביל, אושרו פיצויים מוגדלים למתפנים |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
מיה בנגל ויהודה גולן
7/2/2005 16:25 |
|
|
|
|
|
|
|
זריקת עידוד ל"מורדי" הליכוד: בעקבות הפסיקה המפתיעה של פוסק הדור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב, לפיה אינו מתנגד למשאל עם בסוגית ההתנתקות החזרת שטחים, חזרה לח"כים המורדים הרוח למפרשים. במקביל, החליטה ועדת הכספים להעניק תוספת של כ-30% לכל מתנחל שיתפנה מגוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות.
תומכי משאל העם בליכוד כינו את החלטתו של הרב אלישיב "כדור להנחתה", והחלו להתכונן למה שנתפס בעיניהם כ"חזרת המומנטום". מנהיג המורדים, ח"כ עוזי לנדאו, כבר ניצל את המומנטום ופתח במסע שכנועים בקרב השרים. הבוקר הוא נפגש עם שר הביטחון, שאול מופז, ובכוונתו להיפגש בהמשך היום גם עם שר החוץ, סילבן שלום, "על מנת להציג בפניו את הדרכים לשכנע את ראש הממשלה בצורך במשאל עם".
השר שלום, מצידו, מיהר לברך על פסיקתו של אלישיב: "משאל עם הוא אמצעי דמוקרטי ראוי, שיכול לסייע בצינון האווירה, בצמצום סכנת האלימות והסרבנות". עם זאת, הסתייג שלום ואמר כי לא ניתן יהיה לקיים משאל עם ללא הסכמתו של ראש הממשלה, אריאל שרון.
במקביל
הוגשו ליו"ר מרכז הליכוד, השר צחי הנגבי, כ-700 חתימות של חברי מרכז, שדורשים לכנס את החברים ולהכריע בשאלת משאל העם. "אם מרכז הליכוד יקבל החלטה לקיים משאל עם, זה אמנם לא יחייב את ראש הממשלה, אבל זה מחייב את הח"כים ואת השרים", אמר אחד המורדים, "הם לא יוכלו להתעלם מהחלטות המרכז כי המרכז בוחר אותם".
המורדים מקרינים אופטימיות ומציינים ששבעה מתוך 13 שרי הסיעה כבר הביעו תמיכה פומבית במשאל עם על ההתנתקות, ובליכוד מעריכים ששרון "ייכנע לבסוף וילך על משאל עם". עם זאת, מקורביו של שרון אמרו היום שהוא יעדיף בחירות על-פני משאל עם. גם הכנסת עדיין עומדת לצידו של ראש הממשלה, כאשר 61 ח"כים מתנגדים למשאל העם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הפיצויים גדלו ב-30%
|
|
|
 |
|
|
|
בתוך כך, ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום הענקת תוספת של כ-30% לפיצויים שכל מתנחל יקבל במהלך הפינוי מגוש קטיף. עלות יישום חוק פינוי-פיצוי מוערכת בכ-3.8 מיליארד שקל, כמיליארד שקל מעבר לתכנון המקורי של האוצר. "היתה הגינות רבה מאד כלפי המתיישבים והצלחנו למצוא את שביל הזהב, כיוון שהממשלה הביאה לוועדת הכספים חוק לא ראוי ולא הוגן, לכן שינינו הרבה סעיפים", אמר יו"ר ועדת המשנה של ועדת הכספים, ח"כ אברהם (בייגה) שוחט.
בין השינויים העיקריים: הכפלת הפיצוי האישי לכל מתנחל מעל גיל 21 מ-2,400 שקל לכל שנת חיים בגוש קטיף ל-4,800 שקל; הורדת אחוז המס שישולם על הפיצויים האישיים מ-10% ל-5%, והורדת גיל הפנסיה למתנחלים המפונים ל-, כאשר המדינה תממן את הפנסיה עד גיל 67, גם אם יימצאו עבודה חדשה.
הוועדה אישרה גם את הגדלת הפיצויים שישולמו למפונים עבור בתיהם. עבור בית שהוקם בשיטת "בנה ביתך" ישולם 1,000 דולר לכל מ"ר ועוד 50 אלף דולר עבור המגרש. אם המשפחה תעבור להתגורר באזורי עדיפות בגליל, בנגב או ליד אשקלון הם ייהנו מתוספת של 30 אלף דולר. בית שהוקם בבנייה טרומית יפוצה ב-700 דולר למ"ר ובבנייה רגילה הפיצוי יעמוד על 850 דולר למ"ר.
כמו כן, המתנחלים יהיו זכאים למענק לשכר דירה לשנת המעבר הראשונה בסך של עד 27 אלף שקל ומענק הובלה בסך של עד 21 אלף שקל. הוועדה אישרה גם את הגדלת הפיצויים לעסקים, כך שהחקלאים יקבלו פיצוי על החממות בשיעור של כ-90% מערכן.
מטבלאות שהכינה הוועדה עולה כי משפחה ממוצעת תקבל פיצוי שעומד על בין 1.2 מיליון שקל ל-3 מיליון שקל. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
