ראשי > כוכבי מעריב > קובי אוז

עוד שבת: 11.02.05 11/2/2005 :עוד בכתבה פסוקובי צרור עצות ליוצרים בתחילת דרכם אני מקבל ים של שאלות בנושאי יצירה מוזיקלית, החלטתי לקבץ שאלות ותשובות בטור אחד לטובת התמלילנים/ות, המלחינים/ות והזמרים/ות שבדרך. הנה טיפים ליוצר המתחיל, הכל על פי דעתי הפרטית והניסיון האישי שלי ולא יותר מזה: אני תמלילן, לא מוזיקאי. מה לעשות? אם אתה כותב מילים בלבד, עליך לפנות למלחינים שאינם כותבים מילים בדרך כלל, מלחינים שלא כותבים מילים הם תמיד בחיפוש אחר מילים. הכי טוב ליצור קשר עם מלחינים מתחילים מהאזור שלך, ככה תוכל להשיג לחנים רעננים לשירים שלך. הקשר המקצועי שלך עם אדם שצמח ביחד איתך יהיה הרבה יותר מוצלח מקשר עם מלחין שכבר "עשה את זה". אם תרצה בכל זאת לעבוד עם מלחין מפורסם, אתה צריך למצוא אחד שאתה מכבד ולשלוח לו שיר או שניים שיכולים להתאים לטעם שלו. אל תציף אותו בכל יצירתך לדורותיה, תבחר משהו שאתה חושב שהוא יאהב. דרך אחרת היא להגיע לזמר אהוב ולהציע לו שיר שכתבת, אם הוא או אמרגניו יאהבו, הם כבר ידאגו לשדך לזה מלחין. אני מוזיקאי, לא תמלילן. מה לעשות? מצבך טוב יותר, כי מלחינים הם נדירים מכותבי שירים, תתחבר עם תמלילן מהסביבה שלך או ראה פסקה קודמת רק לגבי תמלילנים. איך אני יודע שאני תמלילן? תתאמן בכתיבת מילים חדשות ללהיטים קיימים. המילים שייווצרו יכולות לקבל לחן חדש לגמרי על ידי מלחין מוכשר. אם תתאמן טוב-טוב על כתיבת מילים ללחנים מפורסמים, אתה יכול לנסות לכתוב מילים ללחן חדש. לפעמים מלחינים מחפשים מישהו שיכתוב להם מילים על מנגינה שהם כבר הלחינו. מה לעשות עם מה שיצרתי? עשה כבוד למילים שכתבת, שמור אותן בסדר מיוחד, חזור אליהן מדי פעם, קרא אותן, תקן אותן, בקר את עצמך, נסה לראות אם שטף הכתיבה שלך משתפר. הלחן לתוך קלטות מסודרות, כתוב תווים, דאג שהמנגינות יישמרו, אפילו אם מדובר רק בפזמון או בבית, לשמור לשמור לשמור... כשיש לך מאגר שירים שאתה רוצה להוציא לעולם, שים אותם במעטפה ושלח אותם לעצמך בדואר רשום. כשהדואר יגיע אליך תהיה המעטפה שהתקבלה הוכחה לכך שאכן כתבת את השירים. לא לפתוח את המעטפה, לשמור על כל צרה שלא תבוא, שלא יגנבו לך את היצירה.   איור: אלית אבני פסוקובי תוכנית אופציונלית תמיד מחלישה את התוכנית המקורית. מה עושים עם ביקורת? ביקורת סופגים, לא הודפים. אם אתם משתפים אנשים ביצירה שלכם והם מבקרים אותה, אל תענו להם, אל תקפצו. ביקורת זה טוב, ביקורת זה בריא, תשמעו ותשתקו, תנו לזה כמה ימים ואז תגיבו (תתקנו, תתעלמו, תדרשו הבהרה נוספת). אתם צריכים להיות המבקרים הכי חמורים של עצמכם, וכשמישהו "מעז" להעיר לכם הערה, הוא מעניק לכם במתנה את חוות דעתו, קבלו את המתנה הזאת ותזכו להבנה חדשה. יצירת קשר עם תעשיית המוזיקה? כל דיסק מכיל בתוכו קרדיטים ליוצרים. תבחרו שיר שאתם אוהבים, קנו את הדיסק ובחוברת תמצאו את שמות כל האנשים שאחראים ליצירה: כותבי מילים, מלחינים, מעבדים, מפיקים, מעצבי עטיפות, אולפני הקלטה, חברות תקליטים. תבחרו את השמות שמעניינים אתכם, השיגו גישה לחוברת שנקראת "בידור ובמה", אפשר למצוא אותה בכל מתנ"ס. ב"בידור ובמה" תשיגו לעצמכם את הדרך ליצור קשר עם רוב אמני המוזיקה, אולי לא קשר ישיר, אבל קשר רשמי. אני מדבר על כתובות של כל תחנות הרדיו, האמרגנים, הנגנים, מקומות ההופעה, חברות התקליטים, האולפנים וכדו'... יש מצב גם לדואר אלקטרוני ברשת. חפשו במנועי החיפוש ואולי תמצאו דרך ישירה. המון אנשי מוזיקה מעדיפים להשתמש בשירותי הדואר האלקטרוני. מה לשלוח? לשלוח משהו מתומצת, שלושה שירים מייצגים. לבחור את השירים שמתאימים לאדם ששלחתם אליו (זמר, מלחין או תמלילן). לכתוב מכתב פשוט שמציג אתכם בפניו ופורש את חזונכם לגבי השירים האמורים. לא להגזים, להיות פשוטים וישירים. לברר שהחבילה הגיעה, אבל לא ללחוץ ולנג' ס, להמתין ולהזכיר לפעמים. אל תבנו על קשר אחד, צרו קשר עם הרבה אנשים שיכולים לקדם אתכם, שלחו לחמכם על פני המים. שירים שנכתבו למגירה הם כמו עץ שנופל ללא עדים ביער אלמוני, אף אחד לא יודע שהוא נפל. שירי מגירה לא באמת קיימים עד שלא קוראים אותם. איך אני גורם לעולם לשים לב אלי? הסוד הוא לגלות מה אתה עושה טוב יותר מהאחרים, מה הייחוד שלך, להקצין את הייחוד, להבליט את השונות של היצירה שלך מיצירות אחרות, לא לפחד להיות אחר, להופיע, לראות כמה שיותר קהל, להיות במקום שבו קורים הדברים, לשבת במקומות הנכונים, להכיר המון אנשים, להקשיב ולא רק להשמיע, להתייעץ ולא רק לדעת הכל, להיות שונה זה הכי חשוב. והזמן הטוב ביותר להיות שונה הוא בתחילת הדרך, אנשים "סולחים" לאמנים מתחילים על מופרזות יצירתם הראשונית. לזמר/יוצר עולה כסף להתפרסם? בכל מקום תמצאו אנשים שתמורת כסף יעשו כל מיני דברים בשבילכם, אל תתפתו לכך. יש תעשייה שלמה שמתפרנסת מאנשים שרוצים להתפרסם, מלחינים ברגע, תמלילנים בשקל, אולפני הקלטה,צלמים,מעבדים קטנים,יחצנים.כל אלה ישמחו לעבוד בשבילכם בתשלום, אבל בדרך כלל יראו בכם סוג של השלמת הכנסה, הם לא באמת יאמינו בכם אם תשלמו להם. אתם צריכים למצוא אנשים שיאמינו בכם תמורת אחוזים מהעתיד. אלה ילכו איתכם דרך ארוכה עד שתצליחו. בינתיים, אם יש לכם כסף, תשקיעו בחזרות, באימונים על הקלטות באולפן, בעצמכם, עד שיבוא המפיק/אמרגן/חברת תקליטים שיאמינו בכם בלי שתשלמו להם. איך אני יוצא להופיע? אם יש לך הופעה מוכנה, תתאמן טוב-טוב באזור שלך ורק אחר כך תגיע לתל אביב. תופיע איפה שיסכימו ובחינם, תשתפשף, קח איזה חבר, תן לו שינהל את ההופעות ככה שלא תתפדח להמליץ על עצמך לבעלי מקומות. כשתרגיש מוכן, בוא להופיע בתל אביב ותנסה להזמין אנשי חברות תקליטים. איך מקימים להקה? מריצים שמועה על העניין, שמים מודעות במקומות של מוזיקה, פוגשים נגנים שונים, רואים אם הטעם, האופי והסגנון מסתדרים ומתחילים לעשות חזרות. לא להתבייש לשחק עם הרכב הנגנים עד שזה יישב טוב. לוח מודעות מי שרוצה להשאיר את הפרטים שלו, מלחינים שמחפשים תמלילנים ולהפך, אנשים שרוצים להקים להקה, זמרים שמחפשים יוצרים וכדו', אתם מוזמנים להשאיר את הפרטים בתגובות למטה. זה יהיה מין לוח מודעות כזה למציאת שותפים ליצירה מוזיקלית. בהצלחה.   oz@maariv.co.il שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך

בן 35, תושב תל-אביב ויליד שדרות. מחבר הספרים "משה חוואטו והעורב" ו"עבריין צעצוע". סולן להקת טיפקס, כותב ומלחין, מנהל הלייבל לבנטיני (שכולל בין השאר את הלהקות הדג נחש, מרסדס בנד וmc שירי). חובק אלבום בכורה "דמעות וים"       בארכיוןgoogle.com   שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך "ביקורת סופגים, לא הודפים. אם אתם משתפים אנשים ביצירה שלכם והם מבקרים אותה, אל תענו להם, אל תקפצו. ביקורת זה טוב, ביקורת זה בריא, תשמעו ותשתקו, תנו לזה כמה ימים ואז תגיבו (תתקנו, תתעלמו, תדרשו הבהרה נוספת). אתם צריכים להיות המבקרים הכי חמורים של עצמכם, וכשמישהו "מעז" להעיר לכם הערה, הוא מעניק לכם במתנה את חוות דעתו, קבלו את המתנה הזאת ותזכו להבנה חדשה"