 |
/images/archive/gallery/145/512.jpg השופט מישאל חשין.
צילום: פלאש 90  |
|
|
| הילד הרע של ביהמ"ש העליון |
|
| מישאל חשין, מי שנחשב לאחד
השופטים הצבעוניים בישראל,
מונה למשנה ביהמ"ש העליון |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אפרת פורשר
10/2/2005 19:37 |
|
|
|
|
|
|
|
אמוציונלי, בעל מזג סוער, דעתן ובעל כושר ביטוי מעולה. אלה הם חלק מהתיאורים שהודבקו במהלך השנים לשופט בית המשפט העליון, מישאל חשין. היום מונה חשין, שנחשב לדמות צבעונית וחריגה בנוף בית המשפט העליון, למשנה לנשיא בית המשפט, השופט אהרן ברק. חשין ישמש בשנה בתפקיד, עד שימלאו לו 70 ויפרוש מבית המשפט.
חשין נולד בחיפה ולמד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר הסמכתו כעורך דין, מילא שורה של תפקידים בשירות הציבורי, ובהם סגן פרקליט המדינה. ב-1973 מונה לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אהרן ברק. מ-1978 ועד 1991 עבד חשין כעורך דין פרטי וב-1992 מונה לשופט בבית המשפט העליון.
ב-13 השנים שהוא מכהן כשופט בעליון, הספיק חשין לצבור "רזומה" של שופט חריף ופולמוסן, שמשמיע תמיד את דעתו, נוזף בעורכי דין ולא מהסס לקבוע נורמות חדשות. עורכי הדין "גמלו" לחשין על ה"מזג השיפוטי" שלו ובסקר שקיימה לשכת עורכי הדין, הוא זכה לציון נמוך. גם מבחינת השופטים, היה חשין "כאב ראש לא קטן", שכן הוא נחשב למתנגד חריף לשופט ברק ולעיתים קרובות נשאר בדעת מיעוט.
רק לאחרונה, בפסק דינו של החייל הסרבן, יוסי פילנט,
נותר חשין בדעת מיעוט כי אין לבטל את הרשעתו. לעומתו, קבעו השופטים אדמונד לוי ואליקים רובינשטיין, כי נפלו פגמים בהליך המשפטי, וביטלו את ההרשעה.
בעתירתה של התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של השר צחי הנגבי לשר, בגלל פרשת "דרך צלחה", החזיק חשין בדעת המיעוט שלפיה יש לקבל את העתירה. גם בעתירה נוספת שהגישה התנועה נגד הנגבי, הפעם נגד המשך כהונתו של הנגבי בעקבות פרשת "המינויים הפוליטיים", סבר חשין שיש לקבלה.
ב"פרשת האי היווני" פסק חשין כי יש להתיר לחברי כנסת מהשמאל, שעתרו לבג"ץ נגד סגירת התיק נגד ראש הממשלה אריאל שרון, לעיין בהמלצתה של פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, להעמיד את שרון לדין. כמו כן הוא סבר כי על היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לנמק החלטתו שלא להעמיד לדין את שרון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
השופט מישאל חשין, הנשיא משה קצב והשופט אהרן ברק, היום. צילום: נוי
|
|
|
 |
|
 |
|
קטע את נאומו של ראש הממשלה
|
|
|
 |
|
|
|
חשין היה מעורב בתיקים נוספים בעלי אופי ציבורי. הוא ביטל את החלטת ועדת הכנסת, שאישרה הטבות פנסיה לח"כים שכיהנו שלוש שנים בלבד; מתח ביקורת קשה על החלטת הממשלה לשחרר אסירים ביטחוניים עם "דם על הידיים", ואסר על הכרזת יהודה כץ כחלל שמקום קבורתו לא נודע. בעקבות החלטתו להתיר מכירת חזיר במעדניות, זכה חשין לכינוי "השופט החזיר", מפיו של ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה).
עם זאת, חשין גם היה מעורב בהכרעות חשובות בתחום האישי. הוא הרשיע, יחד עם נשיא העליון דאז מאיר שמגר, את מבצעי האונס הקבוצתי בקיבוץ שמרת, אסר לפרסם שמות של מתלוננות בעבירות מין, ולאחרונה תמך במתן אישור לזוג לסביות לאמץ זו את ילדיה של זו.
למרות הקריירה השיפוטית המפוארת, נדמה כי חשין נחקק בתודעה הציבורית דווקא בעקבות כהונתו כיו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-16. חשין חולל סערה ציבירוית כשקטע את מסיבת העיתונאים שקיים ראש הממשלה, זמן קצר לאחר התפוצצות פרשת "סיריל קרן". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
