 |
/images/archive/gallery/258/831.jpg סילביה רפאל ז''ל.
צילום ארכיון.  |
|
|
סוכנת המוסד סילביה רפאל, מי
שעמדה לדין על החיסול הכושל
בלילהאמר מתה בסוף השבוע
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אליהו זהבי, כתב מעריב בסקנדינביה 13/2/2005 7:40 |
|
|
|
|
 |
ביולי 1973 יצאה סוכנת המוסד סילביה רפאל לעיירה הנורבגית לילהאמר. הצוות שלה אמור היה לחסל את עלי חסן סלאמה, ממתכנני טבח הספורטאים במינכן. אבל המבצע השתבש. הסוכנים חשבו שזיהו את סלאמה בעיירה הנורבגית, עקבו אחריו וירו בו למוות ליד אשתו ההרה. או כך לפחות הם חשבו. אחרי הפעולה התחוור להם שהם טעו בזיהוי, ושהאיש שחיסלו היה בכלל מלצר מרוקני בשם אחמד בושיקי. זמן קצר אחר כך נלכדו מרבית הסוכנים, ובהם סילביה, שהחזיקה בדרכון קנדי מזויף. הסוכנת, שנולדה בדרום אפריקה וגויסה למוסד בעת שהיתה מתנדבת בקיבוץ רמת-הכובש, הודתה כי השתתפה
במרדפים רבים של המוסד אחרי טרוריסטים. בינואר 1974 הופיעה סילביה לראשונה באולם בית המשפט באוסלו, וכבשה את כותרות עיתוני נורבגיה. "סוכנת המוסד היפהפייה", כינוי אותה העיתונים. ממשלת ישראל שכרה להגנתה את אחד הידועים שבעורכי הדין הנורבגים, אניאוס שאט. במהלך הדיונים התאהבו השניים, וכמה חודשים אחרי המשפט עזב שאט את אשתו לטובת סילביה, שנידונה לחמש שנות מאסר וחצי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
נזקקה לאבטחה אישית
|
 |
|
 |
 |
 |
|
שירות בתי הסוהר בנורבגיה העניק לסילביה תנאי מאסר דה-לוקס. היא קיבלה תא בן שני חדרים, שבאחד מהם היתה רשאית להיפגש עם סניגורה-בעלה. אבל היא לא סיימה את תקופת מאסרה. בלחץ כבד של ממשלת ישראל החליטה נורבגיה לחון אותה במאי 1975 בנימוק בריאותי, והיא גורשה לישראל. השלטונות אסרו עליה לשוב לנורבגיה, ובעלה נאלץ לטוס בסופי שבוע לישראל כדי לפגוש אותה. ב-1978, לאחר ביטול הסעיף שאסר עליה לדרוך על אדמת נורבגיה, שבה סילביה לאוסלו אך נזקקה לאבטחה אישית כבדה בשל איומי ארגוני הטרור הפלשתינים לפגוע בה. ב-1988, אחרי שבעלה יצא לגמלאות ובשל ניסיונות להתנקש בחייה, עברו בני הזוג להתגורר בדרום אפריקה. בסוף השבוע, אחרי מאבק ממושך בלוקמיה, נפטרה סילביה בפרטוריה בגיל 67. סילביה , שהיתה אולי הישראלית המפורסמת בנורבגיה בשנות ה-'70 - שבה לכבוש את כותרות עיתוני נורבגיה. הלווייתה אמורה להיערך בשבוע הבא בישראל. |  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|