 | | | | עוד שבת: 18.02.05 | |
| | |
18/2/2005 | |
| | | | | | | |  | |  | אוויר פסגות
| |  | | | | אני רואה את הפסגה בשארם וזה נראה לי כמו הכנה לכאפה. עוד פעם החליפות האירופיות, דוכני הנואמים, עוד פעם מנהיגי האזור נפגשים כדי לעשות קטע כזה של קמפ דיוויד. אני כבר מכין את העורף, הכאפה בדרך. ובזמן שהצלמים מנצנצים אל הנואמים במגוון פלאשים, בזמן שהכתבים אוחזים בבטחה במיקרופון המסומן, בזמן שלווייני העולם מעבירים בשידור חי רגעים של טופ אוף דה שארם, מתחילים שיגורי פצמ"רים להתנהל באנונימיות מוחלטת בראשם של חורשי מזימות, הקסאמים מלוטפים במחשכים על ידי זדים זוממים ומישהו חופר מנהרה מתחת לכל הפסגות, מנהרה חשמלית וסודית שמזרימה הרס והשמדה לכל הנאומים האופטימיים. אני מצטער, אני לא מריח אוויר פסגות, רק ריח טחב של מנהרות. | |  | |  |
| | | | | כלנית, רקפת ופושקה
| | | | | חתולות הן חיות אסטרטגיות, הן מתבייתות על המקומות השולטים ביותר בבית ופותחות מוצב. כלנית ורקפת אוהבות להתפרקד על מדף הספרים מעל הטלוויזיה, אוהבות לשכב על הבר בסגנון "חופשיות על הבר", רק תן להן איזה קוקטייל והן נראות כמו תיירות בספינת האהבה.
כלנית ורקפת אוהבות להציץ עלינו ממרומי המדרגות שעולות לגג, ממש כאילו הן מוצב של החיזבאללה. פושקה, לעומת זאת, היא כלבה מאוד מקורקעת, היא אוהבת לשכב למרגלותינו, מדרגות נראות לה כמו קטע מעיק, היא נורא אוהבת להתמזג עם שטיחים, להשתלב בספות ולהתקרר עם הריצוף. ההבדל האסטרטגי בין שוכנות ההר ושוכנת העמקים יוצר משחקי כוח משעשעים לגמרי. החתולות הן חיל האוויר והכלבה חילות היבשה. כלנית ורקפת לוקחות אוכל של חתולות ובצעדי כדורגל מיידות אותו במורד המדרגות כדי לתזז את פושקה, פושקה רודפת אחרי חטיף החתולים המתגלגל וכלנית ורקפת מרגישות בעננים, להריץ אותה ככה, כמו כלבה.
פושקה, לעומת זאת, אוהבת לשבת על המדרגה הראשונה ולמנוע מהחתולות לטפס לאוכל שלהן, אני רואה את החיוך המתנחל על הפרצוף שלה כשהיא מבצעת להן סגירת ציר. יש גם מצבים של אמבושים מתוכננים, כלנית מתחצפת לפושקה ועושה לה קולות וקללות שמעמידות לה את האוזניים, כשפושקה (כוחות היבשה) מתחילה לרדוף, כלנית ואחותה (חיל האוויר) קופצות על הבר ועושות לה וואחד כככככככ... שיכול להוציא לה את העיניים מגבוה, אבל פושקה לא פראיירית, פושקה מבתרת להם את הרצועה שמובילה למטבח.
כשאני מכין משהו טעים, פושקה נעמדת לידי ו"מגינה" עלי מהחתולות ובכך מנתקת אותן לגמרי מהאקשן המרכזי של הבית. להיות בפסגה זה יתרון, אבל גם לחלוש על הקרקע זה לא רע בכלל. חתולים וכלבים - בקרוב הסכם השלום! פסגת שארם אל-דוג או פסגת קאט דיוויד!
| | | | |
| | | | | על ראש הפסגה הגבוהה ביותר
| | | | | על ראש הפסגה הגבוהה ביותר עומד הטיפוס המטפס ביותר
על ראש הפסגה הגבוהה ביותר יושב המטפס שלא ויתר
האיש שעמד בקור הצורב
האיש שניצח את הדוב האורב והרוב הדואב
על ראש הפסגה הגבוהה ביותר צריך עור של פיל,
כי אין מעיל שיציל מהצינה השוברת
על ראש הפסגה הגבוהה ביותר
מדורה עם קומקום לא תפשיר את הבדידות הדוקרת
על הפסגה הגבוהה ביותר תראה הכל מלמעלה
כולם נמלים ואתה קונקורד שמתנשא אל הלילה
תהיה מנותק, לא תהיה במשחק, תהיה פתאום אחר
תהיה האיש החזק שמנסה לא ליפול מהפסגה הגבוהה ביותר
ויום אחד אם תשכיל, תרד מהשיא, תוריד את המעיל,
תקפל את הזנב, תן לקורבן אחר לשמור על הדגל עכשיו
בחוד של השפיץ של הקצה הקר המנוכר אשר על ראש ההר.
| | | | |
| |  | | איור: אלית אבני | /images/archive/gallery/261/355.jpg |
|
| | | | | פסגת ההופעות
| | | | | כששואלים אותנו על הופעות שהשפיעו עלינו במהלך חיינו, אנחנו תמיד שולפים איזה ארצי, איזו מדונה, איזה פוליקר, מייקל ג'קסון או ריטה. אבל זה לא נכון, ההופעות שהשפיעו עלינו הכי הרבה הן ההופעות של המורים שלנו בכיתה. חזי, המורה הרהוט לתנ"ך, אלישבע, שלימדה ספרות ועודדה אותנו לחשוב לבד, מנחם, המורה הקלאסי לגאוגרפיה, סופי, המורה לכימיה ועוד ועוד...
כל אלה הופיעו בפנינו בילדותנו ולימדו אותנו דרכים חדשות, להקשיב, לקרוא ולהבין. להיות זמר עם תאורה ורקדניות זה לעשות טוב למיליונים, להיות מורה זה להיות בנאדם באמת משמעותי למאות תלמידים, ויפה עשה חבר הכנסת שריד, שבא לשדרות לתת לתלמידיו לטעום מאוויר הפסגות של ידענותו האיכותית. זה מפגש שכולם ירוויחו ממנו. התלמידים יזכו למורה נפלא בעל שיעור קומה, כזה שנאה דורש, נאה מקיים והוא ירוויח טעימה מהחיים האמיתיים, דיבור יסודי וקרוב לעשרות תלמידים במקום דיבור סיסמאי למאסות של מצביעים מרוחקים.
| | | | |
| | | | | פרסומת
| | | | | משה רבנו מסוקס, לבוש מחלצות תנ"כיות, סנדלים תנ"כיים ומקל הליכה מקראי, מטפס על ההר, למטה העם מחכה למתן תורה, מנגן בדרבוקות, ממנגל עגלים שלמים, שר שירי ארץ ישראל בגרסאות מתושלח ורוקד תורה במקום הורה. משה רבנו, שרירי אך מיוזע, שילוב של צ'רלסטון הסטון ושולי רנד, מטפס בהתמדה ובכוח אל ראש ההר.
השמים אפורים-סגולים, עננים משחררים מטענים חשמליים שנראים כמו להקת מחול של ברקים, ובקצה ההר סוג של מערבולת שמיימית, אדמונית ואדושמית שכזאת. משה מטפס ומטפס, שריריו רועדים מן המאמץ, הוא מתרחק מהעם, לא שומע כלום, מלבד גשם חם וחזק המלווה בקונצרט של רעמים. משה מאבד את מקל ההליכה שלו, אבל ממשיך בחתרנות בלתי נלאית, שרב מדברי, געשי כזה, משה באפיסת כוחות, נאחז בידיו על זיזים של סלע, תוקע את קצות סנדליו העייפים בסדקים דקים.
איש חזק משה רבנו, איש שלא מוותר, מטפס עד השפיץ של הפסגה ושם, על סלע מחודד, הוא רואה פחית שתייה. משה רבנו שולח יד מתאמצת אל פחית השתייה הקרה, נעמד אל מול מערבולת התאורה, זקנו מתבדר בסופה, פותח את הלשונית ושותה לרוויה, העם מוחא כפיים.
כתובית: !RC-NY ,not what you expected
קריין: הר סיני. לא מה שציפית! RC קולה.
| | | | |
| | | | | פסוקובי
| | | | | | עדיף להיות בטוב מלהיות בטופ. | | | | |
| | | | | סיבוב מתחיל
| | | | | זהו, התחיל סיבוב הופעות הסולו שלי, אבן ירדה לי מהלב. הייתי משוכנע שאף אחד לא יבוא לראות אותי, גם חשבתי לעצמי שאם הקהל יגיע, הם בוודאי ישתעממו מהביצועים הסתוויים ויתחילו לדבר או לצעוק לי הערות כמיטב מסורת האחוקייה. שני החששות שלי התבדו לגמרי בשדרות.
הקהל הגיע, הקהל הקשיב, היתה אווירה של קונצרט שאנסונייה שכזה, שרתי את השירים וראיתי מלא פרצופים מוכרים מהאליטה של שדרות. אנשים שהקשבתי להם כשהייתי ילד, באו להקשיב לי עכשיו כשהפכתי לאיש. אחרי שדרות חשבתי שההצלחה היתה פוקס, אבל בירושלים אני הולך להתרסק בגדול. ולהפתעתי, ההופעה בירושלים עברה באהבה גדולה, הקהל גם הגיע וגם ניהל איתי מפגש ושיחה אישית מרגשת, היו שם שאלות על הטור הזה ועל הספרים שלי ועל החיים בכלל ואפילו קיבלתי ערגליות מתנה, ממש הרגשתי שזכיתי בחברים חדשים. כרגע אני פחות לחוץ, הסיבוב התחיל ברגל ימין. ועכשיו, כשאני מתקרב לטור המאה שלי, אני חושב לעצמי שבלי הקריאה הנדיבה שלכם, בלי הפרגון, הוויכוח ומכתבי הדואר האלקטרוני שכתבתם לי, לא היה מצטבר אצלי האומץ לצאת למופע הסולו הזה. אז תודה רבה לקוראים היקרים שלי.
oz@maariv.co.il
| | | | |
|
| | | | | |
 |
|
| | | | | בן 35, תושב תל-אביב ויליד שדרות. מחבר הספרים "משה חוואטו והעורב" ו"עבריין צעצוע". סולן להקת טיפקס, כותב ומלחין, מנהל הלייבל לבנטיני (שכולל בין השאר את הלהקות הדג נחש, מרסדס בנד וmc שירי). חובק אלבום בכורה "דמעות וים" | | | | |
| | | | | | | | | |
| |
| |
|
