 |
/images/archive/gallery/212/456.jpg שמעון שבס. צילום ארכיון:
פלאש 90  |
|
|
|
|
| בית המשפט לא הסכים לוותר למנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר - וקבע: "יש לשדר מסר על עקירת השחיתות" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
ענת שיחור-אהרונסון
17/2/2005 9:40 |
|
|
|
|
|
|
|
שמעון שבס ישלם את המחיר: בתום שמונה וחצי שנים של מאבק משפטי, גזר בית המשפט המחוזי בתל-אביב היום על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר קנס של 50 אלף שקל בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים.
ההכרעה במשפטו של שבס היתה אמורה להתקבל לפני שבועיים, אך נדחתה לבקשת סניגורו של שבס, עו"ד מיכה פטמן. פרקליטו של שבס טענו לפגם שנפל לכאורה בפסק הדין של בית המשפט העליון, שבו הורשע שבס בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
עו"ד פטמן ביקש מנשיא בית המשפט, השופט אורי גורן, לבטל את ההרשעה או להטיל על שבס קנס של שקל אחד משום בטענה שהוא הורשע בהפרת אמונים על בסיס עובדות שונות מאלה שיוחסו לו בכתב האישום.
הפרקליטות, מצדה, ביקשה לחייב את שבס בקנס המרבי שניתן
לגזור עליו - 67 אלף שקל. זאת, לאחר שהתחייבה בפני בית המשפט העליון כי לא תדרוש לגזור עליו עונש מאסר.
היום התקבלה ההחלטה: בית המשפט דחה את בקשת שבס שלא להרשיעו - כדי להעביר מסר בדבר ביעור השחיתות. "המסר שיצא מבית המשפט העליון היה מפורש וברור: קצה הנפש בטומאה שחדרה לשירות הציבור ופשטה בקרב עובדיו ובכלל בתופעה של יד רוחצת יד", נאמר בהחלטת בית המשפט, "טומאה זו יש לטהר ותופעות אלו יש לעקור - ולכן אין מנוס מכך שביטול ההרשעה יחטיא את המטרה של בית המשפט העליון".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"פגע באמון הציבור"
|
|
|
 |
|
|
|
בכתב האישום שהוגש נגד שבס ב-1999, שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של יצחק רבין ז"ל, יוחסו לו בין השאר ניסיונות לקדם עסקה ביטחונית שאמורה היתה להניב לו רווח ולהדיח עד בחקירה. כתב האישום מתייחס לשתי פרשיות עיקריות.
הפרשה הראשונה זכתה לכינוי "פרשת שטרן". שבס נאשם כי יחד עם אנשי עסקים, ובהם חברו משה שטרן, רקם תוכנית שלפיה תרכוש מדינה זרה ציוד ביטחוני מישראל בסכומים ניכרים. לפי האישום, שבס היה מודע לכך שביצוע העסקה יניב לשטרן רווחים גבוהים.
הפרשה השנייה כונתה "פרשת שולדנפריי". במסגרת אותה פרשה הואשם שבס כי הפעיל את השפעתו כדי לקדם שני מיזמי בנייה של חבריו הקרובים, האחים שולדנפריי. שבס הואשם כי נפגש עם מנכ"ל משרד הפנים, הנחה את עובדי משרד ראש הממשלה לסייע לשניים, ולחץ על רשויות התכנון להאיץ את הטיפול בתוכניות הבינוי.
בינואר 2000 שבס הורשע בשתי עבירות מהאישום הראשון, וזוכה מכל האישומים הנוספים. השופטים גזרו על שבס עונש של שנתיים מאסר בפועל וקנס של 50 אלף שקל. שבס, שטען כל הזמן לחפותו, טען כי מדובר בעיוות דין ושהפרקליטות מתנכלת לו. הוא ערער לעליון על הרשעתו בשתי העבירות ועל חומרת העונש שנגזר. מנגד ערערה גם הפרקליטות על זיכויו מעבירה של מרמה והפרת אמונים.
בינואר 2003 זיכה העליון את שבס לחלוטין מכל האישומים, ביטל את העונש שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי ודחה את ערעור הפרקליטות. לאחר שפרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, ערערה על ההחלטה וביקשה להרשיע את שבס בשתי הפרשיות בעבירה של מרמה והפרת אמונים וניסיון לקיחת שוחד, הפך בית המשפט העליון את החלטתו והרשיע אותו בעבירות של מרמה והפרת אמונים לפני כחודשיים.
בהחלטה שהתקבלה ברוב של שמונה שופטים נגד אחד, קבע בית המשפט שמעמדו הבכיר של שבס כמנכ"ל משרד ראש הממשלה ועוצמתו הרבה של ניגוד העניינים, פגעו פגיעה מהותית באמון הציבור בשירות הציבורי. השופטים קבעו כי שבס היה מודע לכך כי הוא עובד ציבור שפועל למען ענייניהם של חבריו, והיה מודע לכך שהוא פועל בענייניהם בתוקף תפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. עם זאת, לפי הסכם עם הפרקליטות, הוחלט כי שבס לא ירצה עונש מאסר בפועל. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
