 |
"התוואי הנוכחי של גדר ההפרדה הוא זמני, עד שיהיה ניתן להגיע להסדר קבע מדיני, יציב ואמין עם הפלשתינים" - כך הודיעה היום המדינה לבג"ץ.
חצי שנה לאחר שבג"ץ הורה למדינה לנמק מדוע תוואי הגדר באזור הכפרים בודרוס
ושוקבא עובר על הקרקעות החקלאיות של התושבים. ולאחר שביקש את התייחסותה לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג, הגישה היום המדינה את תשובתה, ומתייחסת לראשונה לפסיקה שניתנה בהאג.
תשובת המדינה הוגשה היום, לאחר שהממשלה אישרה בשבוע שעבר את התוואי החדש שמספח פחות שטחים ורובו עובר בתוך תחומי הקו הירוק. תשובת המדינה, שמשתרעת על פני 170 עמודים, נחלקת לשניים. בחלק הראשון מציגה המדינה את עמדתה המשפטית לגבי התשתית העובדתית והמשפטית של הקמת גדר ההפרדה, או "המכשול", כפי שהיא מכנה זאת, תוך התייחסות לעקרונות שהציב בג"ץ בפסק הדין של בית סוריק.
בחלק השני, מתייחסת המדינה לחוות הדעת של בית הדין בהאג. המדינה טוענת שגדר ההפרדה הוא תוצאה ישירה של מתקפת הטרור נגד ישראל, שהחלה בקיץ 2002 ואשר הפכה את הטרור לאיום אסטרטגי על ישראל. לכן, הגדר היא אמצעי ביטחוני זמני שמטרתו לבלום את הטרור והוא לא נועד כדי לספח שטחים או לקבוע את גבולה המדיני. "גבול מדיני הוא נושא למשא ומתן בין הצדדים", נכתב.
כדי לחזק את נימוקיה טוענת המדינה שהגדר הוכחה כאפקטיבית ביותר, כאשר מספר הפיגועים והניסיונות ירד ב-92% מאז בנייתה, על אף שהבנייה עדיין לא הושלמה. עם זאת, טענה המדינה, רובו של התוואי עובר בתחומי יהודה ושומרון וחלקו פוגע בתושבים הפלשתינים. אולם, באיזון שבין שמירה על ביטחון אזרחי ישראל אל מול הפגיעה בתושבים, גובר השיקול הראשון.
במקרה הספציפי של הכפרים בודרוס ושוקבא, טוענת המדינה שסטיית התוואי לכיוון השטחים היא מזערית, מטעמים ביטחוניים בלבד, וזאת בשל התנאים הטופוגרפיים באזור, וכן היא נועדה לאפשר מעבר בטוח של כוחות צה"ל. לכן, לצורך הקמת התוואי נדרשו עקירתם של עצי זית ותמורתם הוצעו לתושבים פיצויים כספיים.
בהתייחסותה לחוות הדעת של האג, מציינת המדינה שישראל אמנם לא התעלמה ממנה, אולם יש לזכור שהיא אינה מחייבת ואינה מהווה פסק דין. "התשתית העובדתית שעמדה בפני בית הדין, ובעיקר התשתית עליה מבוססות המסקנות בחוות הדעת המייעצת, היתה תשתית חסרה, כללית, בלתי מדויקת ובלתי מאוזנת. היא התעלמה ממתקפת הטרור, מהצורך הצבאי בהקמת המכשול, מהשיקולים שהוליכו לתכנון התוואי וכן מהחובה להגן על חייהם של אזרחי ישראל ותושביה", נטען.
המדינה ציינה שהתשתית העובדתית שעמדה בפני בית הדין בהאג לא התייחסה לכל קטע וקטע בנפרד, כפי שצריך היה לעשות, ולכן נתונים לא מדויקים הובילו לפסילה גורפת של מאות קילומטרים. לטענת המדינה, הפלשתינים טענו שישראל ספחה 16% משטחי יהודה ושומרון, אולם, במציאות, סופחו רק 3.6%, לא כולל ירושלים, גוש עציון, אזור אריאל ומעלה אדומים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מעתירת תושבי הכפרים ועד האג
|
|
|
 |
|
|
|
בסוף חודש יוני 2004 קבע בג"ץ בעתירה של תושבי בית סוריק שתוואי הגדר המתוכנן פוגע קשות בתושבים והורה למדינה לתכנן תוואי חדש. בראשית חודש יולי, קבע בית הדין הבינלאומי בהאג שגדר ההפרדה שבונה ישראל היא בבחינת סיפוח ואינה חוקית. "ישראל נדרשת להפסיק מיד את עבודות בניית החומה בשטחים הכבושים הפלשתינים, גם באזור ירושלים, ולפצות את כל המעורבים", קבעו השופטים בהאג, ברוב של 14 שופטים מול אחד.
השופטים לא חסכו גם ביקורת נוקבת על ישראל: "אנו קובעים שבניית החומה קובעת עובדה בשטח שעלולה להיות סופית וקבועה. במקרה זה התוצאה בפועל תהיה סיפוח בפועל של שטחים על-ידי ישראל. הבנייה, בשילוב האמצעים שננקטים וננקטו על-ידי ישראל בהווה ובעבר, פוגעים בזכות הפלשתינים לשלטון עצמי".
בסוף חודש אוגוסט בשנה שעברה עתרו לבג"ץ, בהפרש של יומיים, תושבי שני הכפרים בודרוס ושוקבא, שליד גבעת זאב, ודרשו לבטל את צווי התפיסה שהפקיעו קרקעות לצורך בניית הגדר. השופטים, הנשיא אהרן ברק, מישאל חשין ואליהו מצא הוציאו צו על תנאי שהקפיא את העבודות באזור ודרשו מהמדינה לנמק מדוע לא יתוקן התוואי כך שלא יעבור על קרקעות הכפר, וכן דרשו מהמדינה להתייחס גם לחוות הדעת של בית הדין בהאג. נשיא בית המשפט העליון אמר שישראל לא יכולה להתעלם עוד מחוות הדעת: "אנחנו לא חיים באי".
| | | | | |
|
