 |
 |
|
|
|
|
| דוח של משרד החינוך: בשנים
האחרונות עלה ב-70% מספר
התקיפות המיניות בבתי הספר
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אור קשתי
24/2/2005 7:02 |
|
|
|
|
|
|
|
בין השנים 2000 ל-2004 חלה עלייה של יותר מ-70% במספר אירועי האלימות המינית בין תלמידים - כך מגלה דוח של משרד החינוך.
הדוח שערכה "היחידה למניעת התעללות בילדים ובני נוער", השייכת לאגף השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) של המשרד, מגלה כי בשנת הלימודים הקודמת חל גידול של כ-20% (לעומת 2003) במספר מעשי האלימות המינית, המדווחים למשרד, שביצעו תלמידים בתלמידים. כ-63% מהקורבנות בשנה הקודמת היו בנות, וכ-90% מהפוגעים היו בנים.
הדוח גם מגלה כי בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה במספר המקרים, שבהם הבנות היו הצד הפוגע: לעומת 18 אירועים ב-2003, אירעו
46 מקרים כאלה בשנה שעברה. עוד עולה מהדוח כי כ-70% אחוז מהפגיעות המיניות בשנה הקודמת התרחשו בתחום בתי הספר או גני הילדים.
אנשי היחידה פילחו את אירועי האלימות המינית על פי המוסד החינוכי שבו לומד הקורבן, וגילו כי לא פחות מ-60% מהקורבנות היו תלמידי בית ספר יסודי. כ-26% מקורבנות התעללות מינית היו תלמידי חטיבות ביניים, וכ-5% ילדים בגני ילדים. ניתוח הגילאים לפי גיל הפוטע מדאיג לא פחות: כמעט 60% מהפוגעים למדו בבתי ספר יסודיים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חובת דיווח
|
|
|
 |
|
|
|
על פי הוראות משרד החינוך, על צוות בית הספר מוטלת החובה לדווח על כל מקרה של פגיעה מינית שהתגלה בבית הספר או בגן הילדים לפקיד הסעד, למשטרה ולמפקחי המשרד. במקרה של גילוי - במקביל לטיפול של המשטרה וגורמי הרווחה - מוקמת בדרך כלל ועדה מיוחדת שבה שותפים נציגי אגף שפ"י, האחראי לגיבוש פתרונות לקורבן ולפי שיקול דעת - גם למבצע התקיפה.
נוכח הנתונים הקשים שבדוח, נשאלת השאלה מהו ההסבר להם: האם מדובר בעלייה בהיקף התופעה, או אולי בתוצאה של הגברת המודעות והפעילות בנושא? "אחד ההסברים הוא שתלמידים בבית הספר היסודי מספרים יותר למורים, ויש להם יותר קשר עם המבוגרים", אומרת שוש צימרמן, מנהלת היחידה למניעת התעללות מינית. "הסבר אחר הוא שבזכות העבודה שעשינו בשנים קודמות-כשסיפקנו כלים להתמודדות עם הנושא בגיל התיכון-הצורך בהתערבות בולט עכשיו יותר בשכבות הגיל הנמוכות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"לא נחשבים לעבריינים"
|
|
|
|
|
|
|
עוד אומרת צימרמן: "יש ילדים בגיל בית ספר יסודי שמספיק להעיר להם על פגיעות מיניות שביצעו, אבל אצל חלקם יש צורך בהתערבות של ממש. לפעמים מדובר בילדים בני שמונה או תשע, המשחזרים חוויות טראומטיות שעברו בעצמם, ופוגעים בילדים אחרים. מדובר בהתנהגות מינית אלימה, כפייתית, שרק הולכת ומסלימה עם הזמן. מה שמתחיל בנגיעות, עלול להפוך בסופו של דבר למעשה סדום. לילדים כאלה, שהם מתחת לגיל 12, אין כמעט פתרונות טיפוליים כי מבחינת החוק הם לא נחשבים לעבריינים. יש מאות ילדים מתחת לגיל 12 שלא מקבלים את הטיפול שהם זקוקים לו. זאת למרות הידיעה שככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך הסיכוי להשתקם רב יותר. רק ילדים מעל לגיל 12 מקבלים קצין מבחן, ויש סיכוי להכניס אותם לקבוצה טיפולית ". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
