 |
עד יוני 2004, שימשה אסיביט כשפחה עבור שבט במדינת ניז'ר שבאפריקה. היא קמה מדי יום לפנות בוקר, עבדה במלאכות קשות, ניזונה משאריות של אדוניה, לא קיבלה שכר וראתה לעיתים נדירות את בעלה. היוםיוכרזו אסיביט, בני משפחתה, וכ-7,000 עבדים נוספים כבני חורין בטקס מיוחד שייערך במדבר במערב המדינה.
העיתון הבריטי "אינדיפנדנט" מדווח כי מנתונים של של ארגונים בינלאומיים נגד עבדות עולה כי לפחות 43 אלף בני אדם נמצאים במעמד של עבדים. הם מבצעים עבודות פיזיות קשות מבלי לקבל שכר,
ונתונים להתעללות גופנית ומינית. פעילים בארגונים נגד העבדות מקווים שהטקס היום, שבו ישתתפו גם פוליטיקאים, פעילי זכויות אדם ופקידים, יהיה הסנונית הראשונה בדרך לסיום העבדות במדינה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
עבדים כסמל סטטוס
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ניז'ר, מדינה אפריקנית ענייה, ביטלה את העבדות כבר ב-1991. תיקון בחוקת המדינה שבוצע בשנה שעברה קבע עונש מאסר של 30 שנה למי שמחזיק בבעלותו עבדים. למרות זאת, נותרו החוקים נגד העבדות "על הנייר". תושבים באזורים המדבריים במדינה, פקידי ממשלה בערים השונות, ומנהיגים מקומיים, מחזיקים עבדים ואף רואים בהם סמל לעושר ולמעמד.
מרבית העבדים בניז'ר עובדים כמשרתים, כרועי צאן וכסבלים. שפחות זוכות ליחס קשה אף יותר: הן נחשבות ל"זמינות" עבור אדוניהן, וילדיהן נחשבים לחלק מרכושו של האדון. העבדים אינם זוכים לתשלום, אינם יכולים לעזוב את "מעסיקיהם", וההחלטה אם לשלוח את ילדיהם לבתי ספר נתונה לשיקול דעתו של אדוניהם. מרבית השפחות אינן יכולות לבחור למי להינשא.
ארגוני זכויות האדם מאשימים את ממשלת ניז'ר באי אכיפת החוקים שהיא עצמה חוקקה. "הממשלה לא ששה לפעול במהירות בנושא כה קשה ורגיש", אמר דיוויד אולו, פעיל בכיר בארגון בינלאומי נגד עבדות. "העבדות נטועה כה עמוק בחברה ודרוש זמן כדי לעקור אותה מהשורש". |  |  |  |  | |
|